שר השיכון יצחק גולדקנופף טען בשבוע שעבר שהגדיל את התקציב לרכישת דיור ציבורי, אבל בפועל הוא לא גדל בשקל. שבוע לפני ההצהרה, גולדקנופף הצדיק את ביטול חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), שמוכר כחוק רן כהן (שמאפשר לדיירי דיור ציבורי לרכוש את דירתם בהנחה משמעותית) בטענה שהוא פוגע במלאי, בניגוד למדיניות השר החדש שחותרת להגדלתו.
לאחר בירור של 'דבר', נחשף שגולדקנופף הסתמך בהצהרתו על תקציבים שאישרה עקרונית הממשלה הקודמת לרכישתן של 1,700 דירות בחלוקה של 3 שנים. נציגיו הרשמיים של המשרד הודו שהקצב לא גבוה כפי שקיוו, והטילו את האחריות על מחירי הדיור המאמירים ועל הקשיים הביורוקרטיים בתהליכי הרכישה. במענה לפניית 'דבר', המשרד אמר שנרכשו 400 דירות, פחות מ-550 הדירות שהבטיח לרכוש.
נכון, השר הצליח לעשות סיבוב תקשורתי על הישגי הממשלה הקודמת, אבל לפחות יש הישגים. אלא שבבירור נוסף עם מקור במשרד, התגלה שהמספר האמיתי עומד סביב ה-200 דירות. והנה, פחות מ-24 שעות אחרי פרסום הנתון הראשון, מתייצבת בדיון על חוק רן כהן בוועדת הכספים סגנית מנהל אגף בכיר נכסים במשרד, מיכל צדוק, ומוסרת ליו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה) מספר אחר לחלוטין, קטן כמעט בחצי. ב-2022 משרד השיכון רכש 220 דירות. 400 דירות נוספות קיבלו אישור עקרוני לרכישה. כלומר, רכישה על הדף.
אם כך, מה קצב רכישה של 220 דירות בשנה מגלה לנו על עתיד הדיור הציבורי? על פי שר השיכון, יש כ-33 אלף ממתינים לדיור ציבורי. 2,100 מהם ממתינים בתור לבתי גיל הזהב, שמוגדרים כדיור מוגן ומתוקצבים בנפרד (אך עדיין בתחום אחריותו של המשרד). ההוצאה לפועל של בניית הדירות האלה מוטלת על חברת עמיגור, שקיבלה אישור מהאוצר למהלך בנייה של 1,500 יחידות דיור, ואמורה לקבל אישור לעוד 1,500 בהמשך. העלות התקציבית הנמוכה יחסית של דירות האלו, נובעת מכך שתורמי הסוכנות היהודית לוקחים חלק משמעותי במימונן והן נבנות על אדמות הסוכנות.
בניכוי דירות עמיגור, למדינת ישראל ייקחו כ-141 שנים לשכן 31 אלף ממתינים. נכון, מדובר בהצגה פופוליסטית במידה, שכן אם דיירים לא יצליחו לרכוש את דירותיהם, דירות יתפנו כשהדיירים יילכו לעולמם. השר גם תיקצב 700 מיליון שקלים לשיפוץ דירות, שבתורן יגדילו את המלאי, גם אם לא באופן משמעותי. אבל מצד שני, עלייה של 20% במחירי הדירות בשנה משולבת במדיניות צמצום תקציבי ושחיקת שכר תדחוף עוד ועוד משפחות לתור המבקשים, שכלל לא מבטיח להם זכאות. אם מעמידים את הדברים בפרופורציה הזו, 141 השנים שאחרון העומדים בתור יצטרך לחכות כדי לקבל דירה נראים כמו מספר הגיוני בהחלט.
דני גיגי, מנכ"ל פורום דיור ציבורי, הזכיר השבוע שבישראל רק 2% מהדירות הן ציבוריות, בעוד הממוצע האירופי עומד על 12%. כדי להשתוות למדינות שישראל רואה בהן מודל לחיקוי, היא תצטרך רבע מיליון דירות נוספות. בקצב הנוכחי, מדובר ב-1,136 שנות רכישה. גם בלי חוק רן כהן, מדינת ישראל מנהלת מדיניות אקטיבית לחיסול הדיור הציבורי.
