דיווח בוול סטריט ג'ורנל: לפי התכתבויות אימייל פנימיות, Tether השתמשה בחברות קש לצורך גישה לשירותי בנקאות, כולל חברה טורקית ששימשה גם למימון גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס. הקשחת הרגולציה בארצות הברית מקשה על הגישה של חברות קריפטו לחשבונות בנק ובכך הן צפויות עוד יותר להיכנס לשותפויות עם מתווכים פיננסיים מפוקפקים.

Tether, המנפיקה של "המטבע הקריפטוגרפי היציב" הפופולרי בעולם, השתמשה ב-2018 במספר חברות קש על מנת לפתוח חשבונות בנק תוך זיוף מסמכים, לאור קשייה להשיג גישה לבנקים.  

הפרסום בסוף השבוע האחרון בוול סטריט ז'ורנל חושף כיצד מנהלים בכירים בחברות השולטות במטבע הקריפטו Tether זייפו מסמכים כדי להסוות משיכות והפקדות ששימשו למעשה לתחום הקריפטו. לטענת העיתון, החשיפה מבוססת על קריאת תכתובות של מיילים פנימיים בין בכירים בחברות השליטה.  

באחד מהם, כתב סטפן מור, מבעלי Tether Holdings Ltd כי הוא מודאג מפעולות של מתווך כספי סיני, "שניסה להונות את המערכת הבנקאית באמצעות חשבוניות מזויפות למכירות וחוזים הקשורים לכל הפקדה ומשיכה". מור חשש מדרך פעולה זו, והמליץ לסגת מהניסיונות לפתוח חשבונות מרובים.  

הרגולציה חשפה את הקשיים והבריחה חשודים

שנת 2018 הייתה שנה קשה עבור Tether והחברה האחות Bitfinex, שהיא אחת הזירות המשמעותיות למסחר בקריפטו. החברה הפקידה כמיליארד דולר בבנק צללים בפנמה  בשם Crypto Capital Corp בניהולו של רג'י פאולר, ללא כל הסכם חתום בין הצדדים. בנק הצללים פתח עשרות חשבונות בנק עם מסמכים מזוייפים ברחבי העולם, ואיפשר לחברות הקריפטו לספק ללקוחותיהן גישה להעברות בנקאיות אל החברה וממנה. אלא שמבצע מעצרים חוצה מדינות הקפיא מעל 800 מיליון דולר מכספי בנק הצללים, והותיר את Tether שוב ללא גישה לבנקים.

פאולר ממתין כיום לגזר דינו בארצות הברית, שצפוי להיות חמור במיוחד, לאחר שהודה באפריל האחרון בהונאת בנקאית, קנוניה להונאה בנקאית, הפעלה של עסק פיננסי ללא רישוי והונאה אלקטרונית, לאחר משפט ממושך ורב תהפוכות, שכלל ראיות לגבי הלבנת הון לא רק בעבור חברות קריפטו והחמאס, אלא גם בעבור קרטלי סמים דרום אמריקאיים. חוקר הקריפטו בעל השם הבדוי קאס פיאנסי ("הים הכספי") עקב אחר בנק הצללים, ומצא כי חלק ממפעיליו הם הישראלים עוז ורביד יוסף, שמעולם לא נתפסו.  

היעדר גישה לבנקים דחף את Tether לחיפוש אחר מתווכים נוספים, בהם בעלי חברת הקש הטורקית Deniz Royal Dis Ticaret Limited Sirketi. חברה זו מוזכרת גם בצווי מעצר של משרד המשפטים האמריקאי בפרשה אחרת, של הקפאת כספי הזרוע הצבאית של החמאס – 'עז אדין אל קסאם'. הזרוע הצבאית אספה תרומות בקריפטו בשווי עשרות מיליוני דולרים, אך לא יכלה לעשות בהם שימוש, כי נכסי קריפטו אינם שימושיים ללא יכולת להמיר אותם לכסף רגיל. לפי טענות האמריקאים, מתווך כספי שעבד עם החמאס פתח חשבון מסחר בקריפטו בחברת Bitfinex, וביצע העברות בשווי של מעל 80 מיליון דולר עם החברה הטורקית. לפי חברת ניתוח רשתות הקריפטו צ'יינלייסיס, האמריקאים הצליחו להקפיא חלק מנכסי הקריפטו של מתווך זה, בשווי מליון דולר בלבד. על ההליכים המשפטיים בתיק זה שהחל ב-2020, מוטל כעת חסיון.  

חברת iFinex, בעלת השליטה ב-Tether וגם ב-Bitfinex, נקנסה על ידי התובעת המרכזית של מדינת ניו יורק, לטישיה ג'יימס, בעקבות הטעית לקוחות כאילו מטבעות ה-Tether מגובים בדולרים ביחס של 1:1 על כל "מטבע יציב" מסוג Tether. כאמור, לפחות בחלק מהתקופה, ל-Tether היו חסרים לפחות 800 מיליון דולר בחשבונות הבנק. כיום סך ה-Tether בשוק עומד על 71 מיליארד. כנגד החברה יש חקירה פתוחה בנושא הונאה בנקאית כבר מספר שנים, אך לא ברור האם ומתי יוגשו כתבי אישום בגינה.  

החברה מסרבת בעקביות להציג באופן שקוף לציבור את האחזקות שלה בנכסים נזילים, שאמורים לגבות את הנפקת אסימוני הקריפטו Tether וגם מצהירה שאיננה מחוייבת לאפשר פדיון למחזיקי Tether , אלא רק למבחר קטן של לקוחות גדולים, ורק בסכומים של 100,000 דולר ומעלה. כיום Tether מקבל שירות מבנק Deltec, מאיי הבהאמה.  

למעשה, רוב רובו של שוק ה"מטבעות היציבים" נשלט ע"י שלושה אסימוני קריפטו – Tether; BUSD שנמצא בהליכי חיסול בעקבות הנחיית רגולטורים אמריקאים נגד חברת Paxos שמגבה אותו בדולרים; וUSDC- שנשלט על ידי חברת Coinbase האמריקאית, ונחשב לנכס הקריפטו הצמוד לדולר הכי אמין עד כה.

עם זאת, גם USDC יכול לשמש בקלות להלבנת הון, היות והוא מופץ בארנקי קריפטו דיגיטליים, שמטבעם הם חוצי גבולות ומטושטשי בעלים. אין קושי כיום לקנות חשבונות מסחר בקריפטו תמורת מאות דולרים, לאחר שהם עברו את הליך "הכרת הלקוח" של זירת המסחר ועמדו בכללים למניעת הלבנת הון, ורק לאחר מכן לבצע בהם שימוש בלתי חוקי בעבור גורמים עלומים.  

חברות קריפטו מוכרחות גישה לבנקים כדי להתקיים 

מנגד, דווקא בנק ישראל הציג לאחרונה מסמך להערות הציבור, ובו הצעה לרף דרישות ממנפיקי "מטבעות יציבים" בתחום הקריפטו. ספק אם יש חברות קריפטו שיוכלו לעמוד ברף שהציב הבנק, ולא בטוח שקביעת אסדרה כזו תהיה משמעותית. לישראל לא יהיה קל לבצע אכיפה נגד חברות קריפטו זרות שלקוחותיהן אינם אזרחים ישראלים, אלא זירות זרות למסחר בקריפטו. קשה לראות ישראלים, שמוכנים כבר היום לקחת את הסיכון הקיים באחזקת "מטבעות יציבים" , נמנעים מכך בעתיד, אם החברות שמאחוריהם לא יעמדו בדרישות הרגולציה הישראלית.  

בארצות הברית הרגולטורים כבר התחילו לשנות כיוון. הבנקים מוזהרים כיום ממתן שירותים לחברות קריפטו, מה ששוב מאיים לחנוק אותן מבחינה זו ולהיזקק למתווכים מפוקפקים. בנק קריפטו בשיטת רזרבה מלאה בשם Custodia לא השיג אישור לפתיחת חשבון בפדרל ריזרב, למרות הסיכונים הנמוכים לכאורה, רק משום שלקוחותיו הם חברות קריפטו.  

בנק סילברגייט, שרוב פעילותו הייתה בתחום הקריפטו, הודיע שלא יוכל לפרסם את דו"חותיו הכספיים לשנת 2022 בזמן, ונמצא כיום בסכנת קריסה. הוא נמצא תחת חקירה המסתעפת מקריסת זירת הקריפטו FTX, בטענה שידע שהוא מפקיד כספים של לקוחות FTX, בחשבון של חברה אחרת, השייכת לחברת המסחר  Alameda Research. גם בנקים אמריקאים אחרים שעדיין מוכנים לשרת חברות קריפטו, הודיעו על צמצום פעילות זו.  

אם אידיאולגיית מייסדי הקריפטו עסקה ברצון לקיים כלכלה ללא תלות בבנקים, הרי שבמציאות חברות הקריפטו נואשות להשיג גישה לבנקאות, שבלעדיה אין להן קיום.