יהונתן גפן, אחד מענקי התרבות הישראלית, שהלך לעולמו ביום רביעי האחרון בגיל 76, הובא למנוחות היום (שישי) במושב הולדתו נהלל. גפן הותיר אחריו שלושה ילדים – אביב, שירה ונטאשה.

גפן, בן למשפחת דיין, היה בעל טור קבוע בעיתון מעריב במשך כ-40 שנה, ופרסם ספרים רבים למבוגרים ולילדים ושירים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי. בין היתר הפיק את ״הכבש השישה עשר״ שהפך לקלאסיקה, העלה מופעים ומחזות וכתב שירים לאומנים רבים.

המשורר, הסופר והעיתונאי יהונתן גפן ז"ל (צילום: תומר נויברג/ פלאש90)

"המוות הוא דף ריק, האותיות נעלמות ואין שורות מסודרות, כי המוות הוא דף ריק. סתם דף חלק שדוהה ומצהיב ונקרע", ספד לו בנו אביב. "היו הרבה שדים שעמדו בינינו, היו פסקי זמן שדיממנו בזירה. אבל אתה היית הגיבור שלי, האהבה הכי עצובה שלי, התגעגעתי אליך מהרגע שנולדתי ואתגעגע אליך עד יום מותי". יחד עם אחיותיו ביצעו את השירים "מקום לדאגה" ו"לילה טוב".

שירה גפן, בתו, ספדה לו: "בחודשיים האחרונים הפגישות היו ספר השירים החדש שלך. ביקשת שאערוך אותו. תמיד אמרת שכתיבה היא תרפיה, גם עריכה לדעתי. בייחוד כשעורכים אבא. בעריכה אפשר לזקק, להדק, בחיים זה יותר מורכב".

עוד הוסיפה "בחודש האחרון כבר לא הייתה לך סבלנות. ביקשת שנסגור ונשלח להגהות. רבתי איתך. אמרתי שיש עוד עבודה ולאן אתה ממהר. רציתי שנשב בחצר שלך ונשתה פטל עם סודה עם החתולים. אמרת שאתה עייף ושמנסיונך אם מתעסקים יותר מדי עם שירים – הם נהרסים. אני לא הנחתי לך, אולי כי הרגשתי שברגע שנסיים אתה תלך. לספר קראת 'הייתם קהל נפלא' ואחרי משפט כזה בדרך כלל יורדים מהבמה". נטשה בתו, שגדלה בארצות הברית, ספדה לו באנגלית: "אתה בטח מסתכל עלינו מלמעלה וצוחק. אבא, היית החבר הכי טוב שלי".

יהונתן גפן עם בתו שירה (צילום ארכיון: משה שי/פלאש90)

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד: "הוא האמין שמילים צריכות להיות חופשיות ובכל בוקר הוא התגנב לשחרר אותן. הוא לא כתב לילדים, הוא כתב למבוגרים נמוכים. הוא אהב את האמא המתאבדת ואת זור'לה וענת במיוחד, הוא לא אהב את המדינה אבל יהונתן הצנחן הקטן אהב את הפלוגה מאוד. הוא אהב אותי גם כשהוא חשב שאני טועה".

דויד ברוזה ביצע את השיר "אם המוות יבוא" שכתב גפן. "אחי הגדול, כשתרגמנו את השיר הבא, לפני 40 שנה, כבר אז אמרת שזה מתאים לך שאני אשיר לך את זה, אבל לא נקברת בתאריך. עברנו 40 שנה, נפגשנו לפני שבוע, כרגיל דיברנו וכל פעם שהעלנו את השירים שאנחנו שרים, אמרת רק שיר אחד יהיה על הקבר – רק את השיר הזה".

זהר בצר, אחותו של יהונתן גפן ז"ל ספדה לו: "הקלישאה המתבקשת – צר לי עליך אחי יהונתן. כיניתי אותו אחי הבכור והיחיד, אח בכור ואהוב, אין מילים לתיאור התחושה המחניקה, היינו ארבעה, נותרנו שתיים. האגרוף שקיבלנו ישר לבטן עדיין שם ואין אוויר. מאז ומתמיד יהונתן הוא האח הבכור, הגדול, זה שמותר לו ואם לא מותר – הוא מחליט שדווקא כן. יש גבול לכמה שאפשר להתגעגע. היינו ארבעה, נותרנו שתיים וזה נורא כמו שזה נשמע וזה לתמיד".

ענת בן ארי, אחות נוספת של גפן סיפרה: "כשהייתי קטנה, היית חוזרת מהצבא, כולל מהמלחמה ההיא שמעולם לא באמת חזרת ממנה וגם המדינה לא חזרה. היה לך הריח הזה של המדים והיית שואל אותי למי מהילדים בגן צריך להרביץ השבוע. אף על פי שמעולם האיום לא יצא לפועל – ידעתי שיש מי שישמור עליי. היית לי אח יחיד ומיוחד".

המשורר והסופר יהונתן גפן (צילום ארכיון: משה שי/ פלאש 90)

אישים רבים, פוליטיקאים אמנים וחברים ספדו לגפן. ״יהונתן גפן נפטר, ואיתו הלך מאיתנו חיוך שובבי ונצחי, של מי שידע ללכוד את הרגעים הקטנים ביותר והגדולים ביותר, ולהפוך אותם לטקסטים נצחיים״, כתב נשיא המדינה יצחק הרצוג. ״קשה לדמיין את הוויית היצירה הישראלית, את הפזמונים שלנו, את עולמות הספרות והתיאטרון – ללא תרומתו הייחודית והבלתי-נשכחת".

"איבדנו היום בטרם-עת יוצר חד ונפלא, יחיד מסוגו, בן למשפחה עתירת זכויות שגם זכה להעמיד אחריו דור שני, יוצר ומוכשר, שכולנו מתברכים בכישרונו. הנסיך הקטן מהעמק, בן נהלל שהיה ללוחם ולקצין, מי שאהב את הארץ ואת אנשיה, ודווקא בשל כך לא חסך מהם את שבט ביקורתו השנונה".

הזמר שלמה ארצי: ״יהונתן גפן היה מגדולי הכותבים הישראלים. חד, משפיע ואמיץ שגידל דור כותבים אחריו. "הנסיך הקטן מפלוגה ב׳" הוא השיר הראשון שעולה על דעתי לקראת יום הזיכרון. רק יהונתן היה יכול לנסח הגדרה מהסוג הזה. חייל ישראלי, נסיך קטן שנופל בקרב במדבר. או "יונתן סע הביתה, קח רכבת קח אווירון, קח מתנה קטנה לילד".