הוועדה לענייני הצעירים דנה היום (שני) בהשפעת שחיקת השכר על צעירים. בפתח הוועדה, הציג עמית בן-צור מפורום ארלוזורוב נתונים על שוק העבודה הישראלי, וטען כי כושר הקניה של ישראלים ביחס למדינות ה-OECD נשחק בפער של 28% לעומת מדינות הארגון, והדגיש כי אי השוויון בשכר בישראל הגיע לשיא מאז שנת 2012.
"היינו מצפים שבענפים בהם יש חוסר עובדים, השכר יעלה", אמר בן צור. ״בפועל, על פי מחקר הפורום, בענפים בהם יש חוסר בידיים עובדות השכר הוא הכי נמוך. "לאן העובדים האלו נעלמו? יתכן שהמעסיקים למדו שאפשר להסתפק עם פחות עובדים. בענף שירותי המזון והמשקאות שנפגע הכי הרבה בקורונה, היום עובדים בו פחות 30,000 צעירים".
רכז תעסוקה באגף תקציבים במשרד האוצר, רום בר-אב, טוען כי בכל העולם האינפלציה השנה גבוהה וחריגה, ששחיקת השכר הריאלית היא תופעה עולמית, ושבישראל "התופעה פחות משמעותית". הוא הסתפק בלהגיד ששכר המינימום עלה לאחרונה ב-5%, "באופן שמפצה חלקית על עליית האינפלציה".
יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, יובל ריבלין, הוסיף ואמר כי קשיים כלכליים הינם הגורם הראשוני לנשירת סטודנטים או לעיכוב סיום הלימודים. "ההוצאה הממוצעת של סטודנט עומדת על 6,000 שקל, לעומת הכנסה ממוצעת של 5,000 שקל, כך שבכל חודש החוב עולה. מאחר וסטודנטים משתכרים בשכר מינימום השכר לא עולה, המלגות לסטודנטים פחתו והסטודנטים נעזרים בהורים". הוא הוסיף כי 22% מהסטודנטים נוטלים הלוואות כדי לסיים לימודים, ושלימודים לתואר ראשון נמשכים ארבע שנים לעומת שלוש שנים בעבר.
אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה בהסתדרות הוסיף שנושא העסקה שעתית לא נמצא על שולחן הממשלה. "מדובר בהעסקה פוגענית שמיועדת לאוכלוסיות מוחלשות, במטרה לשלם להם כמה שפחות, ולשלוח אותם הביתה בקלות. צריך להגביל את אופציית ההעסקה שעתית לתקופות ולענפים ספציפיים בלבד".
אורי מתוקי, יו"ר האיגוד המקצועי לנוער בהסתדרות הנוער העובד והלומד אמר כי בפועל הצעירים הם "חיית ושדה הניסויים של צורות התעסוקה החדשות", והזכיר כי רק היום 500 שליחי וולט עברו ביום אחד ממועסקים למובטלים, שאפילו לא זכאים לדמי אבטלה. "השוק מכוון כל הזמן איך לקחת מהזכויות הסוציאליות של העובדים ואחר כך מתפלאים למה יש חוסר בידיים עובדות. כשאני הייתי צעיר יכולתי להיות גם סטודנט וגם לעבוד ולהחזיק את עצמי, הדבר הזה היום פשוט לא ריאלי. אחת מהסיבות שאין מלצרים באזור המרכז היא שאין להם אפשרות לגור שם".
"בתקופה האחרונה הכסף שלנו שווה פחות. מחירי השכירות עולים, גם המזון, יוקר המחיה עולה והשכר- נשאר אותו דבר. אנחנו מרגישים שאנחנו לא בסדר העדיפויות", הוסיפה דניאל גרין, מארגון "מתחת לרדאר". "אני עובדת בדימונה. אני פוגשת אלפי צעירים, ורוצה לאחל להם שהם יהיו מה שהם רוצים, שילמדו מה שהם רוצים, שיהיו להם הזדמנויות, שלא רק יוסללו לאן ש'מתאפשר להם'. אנחנו צריכים להחזיר לצעירים את הביטחון לצאת מהבית, לעבוד קשה, לחלום".
לזימי: ״לא הגיוני שעבודה בישראל לא מחלצת מעוני״
יו"ר הוועדה ח"כ נעמה לזימי (העבודה), פתחה את הוועדה בהזכרתו של בקאר קאעוד ז"ל, שליח וולט שנהרג אתמול בתאונה במהלך עבודתו. "היום, יום ה-1 במאי, אנחנו חוגגים את שכר המינימום, חוק הפנסיה וחוקי מגן נוספים. יש מי שנדמה לו שהחג מיושן ותם זמנו, אני רוצה לומר לו שהמאבק לא תם".
"לא הגיוני שעבודה בישראל לא מחלצת מעוני, וכל העלאה לא משקפת את יוקר המחיה שעולה", סיכמה לזימי את הוועדה. "הצעירים והצעירות הם חוד החנית, רובם משתכרים בשכר מינימום – ולא יודעים איך יצאו לפנסיה".
"אני קוראת לשרי העבודה והכלכלה לסיים את ריב הסמכויות על ההכשרות המקצועיות ולעגן אותן תחת משרד העבודה, וקוראת למדינה לתת את הדעת על שכר המינימום, שהוא פחות מסך ההוצאות החודשיות. הוועדה קוראת למדינה לתקצב סטודנטים באמצעות קרן לסיוע, ולצמצם פערים כלכליים ולהסיר חסמים שלא מאפשרים לסטודנטים ממעמד סוציואקונומי נמוך לצאת ללימודים".
"אנחנו קוראים גם לרגולציה והגבלה על העסקה שעתית, ולקדם ולחתום על הסכמים ענפיים וקיבוציים עם אופק שכר ראוי, בהסתכלות ותכלול של העדפת המדינה כפי שעשו בענף הטכנולוגי. אני קוראת להחריג את הנומרטור מהסכמי שכר. כמו כן, יש לקדם רגולציה על 'כלכלת חלטורה' ".
לזימי סיימה בקריאה אישית: "אם לוקחים לנו את האפשרות לחלום, אנחנו לא ניתן להם לישון. זה לא רק שכר. זה התפוררות של שירותים חברתיים, משבר דיור שאין לו אופק, הפקרת הילדים שלנו וקריסה של כל המקצועות החיוניים לחברה. דמוקרטיה זה גם רווחה וחיים בכבוד".
