סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה הלילה (בין חמישי לשישי) כי ישראל החרימה קרוב ל-200 חשבונות קריפטו מאז שנת 2021 בזירת ביננס, בגין מימון ארגוני הטרור דעאש וחמאס.
לפי מסמך המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור מינואר השנה, שר הביטחון יואב גלנט חתם על צו תפיסה מינהלי כנגד שני חשבונות בזירת ביננס, על שם הפלסטיני אוסאמה אבו עבידה, על מנת לסכל את פעילות ארגון הטרור דעאש, ללא ציון היקף הנכסים שנתפסו.
פעולה משולבת נגד מספר חברות חלפנות
באפריל חתם גלנט על צו תפיסה מנהלי של 81 חשבונות דיגיטליים ומאות ארנקים דיגיטליים הקשורים לחמאס, עם מטבעות קריפטוגרפים בסכום של למעלה מחצי מיליון שקלים. לפי הודעת המטה, הסיכול הינו תוצר של פעילות מאומצת של המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט״ל) במשרד הביטחון, יחידת הסייבר במשטרת ישראל, אגף המודיעין בצה"ל, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה ויחידת החילוט והרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים. הצו עצמו מפרט 5 כתובת של ארנקי קריפטו ופרטי 77 חשבונות מסחר בזירת ביננס, כולל שמות משתמש וכתובות מייל.
החשבונות מיוחסים לחברת אלמתחדון לחלפנות, משרד דובאי לחלפנות והעברות כספיות וחברת אלופאק לחלפנות. לפי הרשות, חברות אלו הוכרזו בשנים האחרונות בצווים של שר הביטחון כארגוני טרור, בשל הסיוע שהן נותנות לארגון הטרור חמאס, ובפרט לזרוע הצבאית, בהעברות כספים בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים בשנה.
הדיווח ברויטרס לא מפרט האם זירת ביננס קיבלה פניה מגורם שלטוני ישראלי והעניקה לו גישה לחשבונות, או שמטבעות הקריפטו נתפסו בעזרת תקיפות סייבר, אך כן מצויין שקרוב ל-200 חשבונות נתפסו מאז שנת 2021.
ארנקי קריפטו מציגים עצמם כתוכנות שנעולות בסיסמה ("מפתח פרטי") ייחודית שלא ניתן לפרוץ אליהם ללא גישה אליה. בפועל, בעלי ארנקים נוטים לשמור את הסיסמה על טלפון או מחשב מחוברים לאינטרנט, או בשירות ענן כלשהו, מה שמקל על תוקפי סייבר להשיג את הגישה אליהם. לעתים, גישה בלתי מורשית מתאפשרת גם באמצעות שגיאות אבטחה בתוכנת הארנק עצמה.
זירת ביננס עצמה נמצאת תחת חקירה של רשויות אמריקאיות בנושא הלבנות הון ומימון גופים המפרים סנקציות אמריקאיות. תלונה אזרחית שכבר הוגשה נגד ביננס על ידי סוכנות הפיקוח על מסחר בסחורות (CTFC) חושפת חדירה מודיעינית אמריקאית לתכתובות פנימיות של הסגל הבכיר של ביננס, וסיכוי גבוה לנקיטת הליכים פליליים בעתיד על ידי משרד המשפטים.
חמאס מוותר על תרומות בביטקוין
בשבוע שעבר דווח ברויטרס כי הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, תפסיק לקבל תרומות באמצעות המטבע ביטקוין בשל התגברות של יחס "עוין" לתורמים. הצעד נובע מ"דאגה לביטחון התורמים ורצון למנוע מהם נזק". הארגון מבקש מתומכיו לחזור ולתרום כספים לפעילותו "בכל האמצעים האפשריים".
חמאס ניסה בעבר מגוון שיטות לתעל אליו כספי תרומות בקריפטו, דרך חברות קש, כולל חברה טורקית שחשבון המסחר שלה נתפס בעקבות חקירה של משרד המשפטים האמריקאי, ששימשה גם את חברת הקריפטו Tether.
למעשה, בחמאס חוששים כי חשבונות שיתרמו ביטקוין לארגון יהפכו למטרה ממוקדת של ישראל, וכלל נכסי החשבון שלהם יוחרמו.
תשלומים בקריפטו נועדו להיות "עמידים לצנזורה", כלומר כאלו שרשויות החוק לא יכולות לבלום. מנגד, תשלומים אלו מתועדים ביומן רישום פומבי (בלוקצ'יין) כך שניתן לעקוב אחר כל התנועות אל ארנק הקריפטו המזוהה וממנו. ביצוע תשלומים אנונימיים בקריפטו הוא אפשרי, אך מצריך מיומנות טכנולוגית גבוהה בטשטוש העקבות הדיגיטליים. משימה זו קשה יותר לביצוע דווקא במטבע הביטקוין, אך היותו מטבע הקריפטו הפופולרי ביותר הוא שיקול משמעותי, ובשל היותו קל ביותר להמרה תמורת כסף רגיל, השימוש בו גובר למטרות פשע, מעקף סנקציות ומימון טרור.
