חברי הוועדה המדעית המייעצת למועצה לביטחון תזונתי ממליצים לתקן ולשפר את תוכנית תווי המזון בתקציב המדינה. כך עולה ממכתב ששלחה אתמול (ראשון) הוועדה לפרופ' רוני סטריאר, ראש המועצה הלאומית לביטחון תזונתי במשרד הרווחה. "ספק רב אם חלוקת תלושי מזון במתכונת הנוכחית תיתן מענה הולם לבעיה ויתכן שאף תעמיק אותה", כתבו במכתב, "קיים חשש לפגיעה בנזקקים ולבזבוז כספי ציבור מבלי שהתקציב ישיג את המטרה שלשמה הוא נועד".
חברי הוועדה טוענים שחלוקה "בלתי מושכלת" של תלושי מזון בהיקפים גדולים, ללא בקרה ובחינת ההשפעות, צפויה "למסד מדיניות שבטווח הארוך עלולה דווקא להחריף את המצוקה ולהגדיל את תלות הנתמכים בקצבאות". על כן, לדבריהם, "חיוני שהמדיניות והתקצוב ייבחנו בראייה כוללת ושקופה לציבור, תוך הגדרת יעדים ומדדים מקצועיים המתבססים על ידע ממחקרים בעולם ונתונים מישראל, שתואמים את מטרות הסיוע, ותוך אינטגרציה של המענים הניתנים על ידי רשויות ממשלתיות שונות".
הוועדה מתייחסת למחלוקת בין משרד האוצר לש"ס. הממשלה אישרה את דרישת המפלגה לחלוקת תלושי מזון לפי זכאות להנחה בארנונה. התלושים, עליהם הוסכם עם ש"ס בהסכמים הקואליציוניים, יהיו בסכום כולל של מיליארד שקלים לשנתיים הקרובות, 400 מיליון שקלים ב-2023 ו-600 מיליארד שקלים ב-2024, וייועדו למשפחות עם הכנסה נמוכה.
בהחלטת הממשלה עצמה לא נקבע כיצד הכסף יחולק, לפי איזה קריטריונים או דרך איזה משרד. עם זאת, בש״ס דורשים לחלק את תווי רכישת המזון בסך מאות שקלים בחודש דרך משרד הפנים, לפי הקריטריון של הזכאים להנחה של 70% בארנונה – כפי שנעשה ב-2021 – קריטריון שמיטיב עם האוכלוסייה החרדית. על פי עיקרון זה, מי שלא זכאי להנחה בארנונה, יצטרך להגיש בקשה ולהוכיח שהוא עומד במבחנים, ויוקצה לו סכום מוגבל. סיכום בנוסח זה נכלל גם בהסכמים הקואליציוניים בין ש"ס לליכוד.
במשרד האוצר מתנגדים לאופן חלוקה זה, בטענה שמדובר בחלוקה לא שוויונית שתפגע באוכלוסייה שזקוקה לסיוע תזונתי לפי משרד הרווחה, לפי חוות דעת משפטית שצירף אגף התקציבים להצעת ההחלטה של הממשלה. לדברי האגף, הקריטריון הנוכחי מדיר אוכלוסייה ערבית שמתגוררת ברשויות עם מנגנוני גביית ארנונה מוסדרים פחות. כחלופה לחלוקה דרך הזכאות להנחה בארנונה, האוצר מציע שמשרד הרווחה יהיה זה שאחראי על החלוקה.
גם ארגון רופאי בריאות הציבור מתנגד לחלוקת תלושים לפי זכאות בארנונה, וכאמור, גם הוועדה המדעית, המייעצת למועצה הלאומית לביטחון תזונתי. חברי הוועדה מציעים חמש חלופות:
- הרחבת המיזם הלאומי לביטחון תזונתי.
- מינוף התקציב לקידום ביטחון תזונתי ובריאות אימהות וילדים במסגרת טיפות חלב ומפעלי ההזנה במוסדות חינוך.
- הרחבת תכניות הביטחון הסוציאלי לאוכלוסיות מודרות שנועדו לספק רשת ביטחון לאוכלוסייה החיה בעוני, כגון תכנית הבטחת הכנסה לבעלי הכנסה נמוכה; תוכנית השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים שהכנסתם נשענת על קצבאות; וקצבת נכות כללית, בייחוד לאנשים עם מוגבלות שאין להם מקור הכנסה נוסף.
- תיקון מערך תווי המזון כך שייקבעו כללי החלוקה בין המשפחות על מנת להבטיח חלוקה הוגנת יותר של המשאבים.
- חיזוק ותקצוב המועצה הלאומית לביטחון תזונתי.
"אנו קוראים בעת הזו לתקצב את פעילות המועצה הלאומית לביטחון תזונתי ומחקריה", כתבו חברי הוועדה במכתב, "ולהעניק לה סמכויות בהתאם לכובד אחריותה, כדי שזו תוכל למלא את תפקידה כמוגדר בחוק, לתמוך ביכולתה של הממשלה להבטיח את הביטחון התזונתי של מדינת ישראל ואזרחיה, באופן מיטבי ושוויוני, ובראיה רחבה וכוללת".
חברי הוועדה החתומים על המכתב: פרופ' אהרון טרואן, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה' סמית, האוניברסיטה העברית בירושלים דר' דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא; פרופ' אליוט בארי, בית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית בירושלים, יועץ בנושאי אב"ת וקיימות לאו"ם, ל-FAO ולאיגוד הבינ"ל למדעי התזונה (IUNS); ד"ר ורד קאופמן-שריקי, ראש החוג למדעי התזונה, אוניברסיטת אריאל; פרופ' איל קמחי, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, האוניברסיטה העברית, ומוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי; פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון; פרופ' חגי לוין, בי"ס לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית והדסה, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל; פרופ' אייל גרוס, הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב; פרופ' רוני קאופמן, המחלקה לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן גוריון; פרופ' ג'וני גל, ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוולד, האוניברסיטה העברית בירושלים; וד״ר גיא פלדמן, בית הספר לעבודה סוציאלית ע״ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל אביב.
