תקציב המדינה מוקרא במליאת הכנסת בשעות אלה. ההצעה צפויה להיות מאושרת ללא שינויים משמעותיים. בניגוד לטענות של חלק מהפוליטיקאים וההדהודים בתקשורת על "תקציב הביזה", התקציב הנוכחי שומר על מגמת התקציב של 'ממשלת השינוי' שקדמה לו.  

למרות הגידול של עשרות מיליארדי שקלים, התקציב הנוכחי קטן מעט מתקציב ממשלת השינוי, בהתחשב באינפלציה ובגידול האוכלוסייה. יעד הגירעון בתקציב הוא הנמוך ביותר שאושר מאז קביעת הגבלת הגירעון.  

אין פלא ששר האוצר הנוכחי, בצלאל סמוטריץ', אמר עם כניסתו לתפקיד על קודמו: "ליברמן עשה עבודה טובה מאוד כשר אוצר, אני מקווה להמשיך אותו". 

הבטחות הליכוד בבחירות לקביעת חינוך חינם מגיל לידה עד 3 התמוגגו לכמה סעיפים דלים, חלקם שינויים הכרחיים ממילא בתקצוב המעונות, ובעיקר תוספת נקודות זיכוי – הכלי שאימצה ממשלת בנט-ליברמן להכוונת הכנסות בעיקר לעשירונים העליונים. 

ביקורת עמוקה, גם אם רטורית בלבד, על מדיניות הממשלה, השמיע דווקא ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) בעת הקראת התקציב שהוא חתום עליו: "פעם, בשנות ה-50, המדינה הייתה ענייה, אבל האזרחים קיבלו מהמדינה תמיכה, משכנתאות, מענקים לדיור. הפכנו ממדינה ענייה עם אזרחים עשירים למדינה עשירה עם אזרחים עניים. יש פה עיוותים של קפיטליזם שהרס את העולם.

"אני לא סוציאליסט ולא מתפעל מברית המועצות, אבל אם יש ערך של לעזור לעניים ולא רק להעשיר את העשירים ולחזק את אוצרות המדינה זאת מהפכה – לא רוצה להגיד מרקסיסטית, אבל מהפכה שצריכה לבוא בחשיבה, לחשוב על היחיד, על הציבור, על העתיד, ולא כמה הפקידים יוכלו להסתובב בעולם ולהגיד כמה לישראל יש רזרבות כשיש אזרחים רעבים. דרושה מהפכה כלכלית מחשבתית". 

למרות הרטוריקה החריפה, אייכלר לא פעל לשנות את סדר העדיפויות, ומשבר הדיור צפוי להימשך ללא טיפול ממשלתי משמעותי בנושא, כולל קיצוצים מוצעים בתקציב הדיור הציבורי.  

הכספים הקואליציוניים עושים את ההבדל

ההבדל המרכזי בין התקציב הנוכחי לקודמו הוא הכספים הקואליציוניים, בעיקר בשל השתתפות המפלגות החרדיות בממשלה. תקציבי החינוך החרדי והתמיכה בישיבות מופיעים בכל שנה, אך חלק גדול מהם לא מעוגן במסגרת ה"טייס האוטומטי" שמופקד עליו משרד האוצר, ולכן נתונים לגחמות פוליטיות.  

בסופו של דבר, גם הקצאה יוצאת דופן של כ-13 וחצי מיליארד שקלים במסגרת זו לשנתיים, כשחלק גדול ממנה מופנה למגזרים ספציפיים, איננה שינוי גדול במיוחד בתקציב המדינה, שעומד על קרוב לטריליון (1,000 מיליארד) שקלים לשנתיים הקרובות, ובעצם קרוב ל-1.4 טריליון שקלים בחישוב שכולל את תקציב הפיתוח, החזר הלוואות, הוצאות מותנות בהכנסה וגלגול עודפים מהשנה הקודמת.  

בניגוד לכספים הקואליציוניים, חוק ההסדרים שיעבור מצומצם יחסית. ממשלת השינוי העבירה חוק הסדרים עבה, שפקידי האוצר הצליחו לממש בו חלק גדול מתוכניות המגירה שלהם. כך הפך חוק ההסדרים הנוכחי לקטן יחסית, בלי רפורמות גדולות, כשרוב התוכניות אושרו מראש.