לקראת אישור תקציב 2024-2023, למדינת ישראל ישנם כ-1.6 מיליארד שקלים לרכישת דירות דיור ציבורי. ללא חידוש חוק המכר ועם תקדים של שנתיים ללא תקציב ממשלתי לדירות חדשות, עד סוף 2024 משרד השיכון עלול להישאר ללא כסף לרכישות דיור ציבורי.
כלל הסכום שיש כיום לרכישת דירות מורכב מ-1.2 מיליארד שקלים שקיימים כבר בקרן הדיור הציבורי, והתקבלו לאורך העשור האחרון ממכירת דירות בהנחה משמעותית לדיירים שלהן. כ-120 מיליון שקלים נוספים מגיעים מהתקציב הממשלתי המוצע לשנתיים הקרובות, ועוד כ-300 מיליון שקלים שלהערכת משרד האוצר צפויים להתווסף לקרן עד סוף השנה הנוכחית מעסקאות מכירת דירות תחת חוק המכר, שטרם התממשו אך אושרו עקרונית.
במידה ולא יחודש החוק, שפג בפברואר האחרון, הקרן צפויה להתרוקן מכספים בין 2025 ל-2026, תלוי בקצב הרכישות. החשש כעת, אם להסתמך על כך שבתקציבים שיאושרו בקרוב לא יועבר כמעט כסף ממשלתי, ייווצר תקדים מסוכן בו לא יהיה מקור תקציבי ברור למימון רכישת דירות חדשות.
"אנחנו הולכים לקראת קטסטרופה, מחסלים את הדיור הציבורי", אמר הבוקר יו"ר הוועדה לחיזוק הנגב והגליל ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) בדיון מיוחד בוועדה. "כמות הכסף לרכש רק קטנה, חוק הדיור הציבורי לא מחודש ולא תהיה תוספת לקרן. ב-2025 וב-2026 לא יהיה תקציב לרכישת דירות".
בסוף מרץ, הבטיח שר השיכון יצחק גולדקנופף במליאת הכנסת שיגיש הצעת חוק ממשלתית מוסכמת לחידוש חוק הדיור הציבורי, זאת לאחר מחאה מהאופוזיציה ומהקואליציה. חברי הכנסת יינון אזולאי (ש"ס), אליהו ריבו (הליכוד), נעמה לזימי (העבודה) וביטון מחו על כך שביטול החוק יפגע בעשרות אלפי דיירים פוטנציאלים. לאחר שכל אחד הגיש הצעה נפרדת לחידוש החוק, הצליחו להגיע הצדדים להסכמה מול השר על כך שהצעה חדשה תוגש על ידיו במהלך חודש מאי, אך הדבר טרם קרה.
בעוד חברי הכנסת מחו על הפגיעה בדיירים, נדחקה הצידה אחת ההשלכות הקשות עם ביטול החוק: ריקון קופת הקרן שאפשרה את הרכישות. נתנאל לפידות, האחראי על הנכסים במשרד השיכון, התייצב הבוקר לוועדה וסיפר שלאחר שנה וחצי מאישור התקציב האחרון, חברת עמידר רכשה 470 דירות, והמשרד אישר תקציבים לחברת עמיגור לרכישת 1,500 דירות גיל הזהב. מדובר ברכישות שהתאפשרו הודות לתקציבים שאישר שר השיכון לשעבר, זאב אלקין ב-2021, שעומדים על כ-2.2 מיליארד שקלים.
הסכום כולו אמור היה לאפשר רכישה של כ-4,700 דירות סה"כ: 3,000 תחת חברת עמיגור, שרק מחצית מהן קיבלו אישור תקציבי, ועוד 1,700 תחת חברת עמידר, שעד כה נרכשו שליש מהן. הכספים לא תוקצבו בבסיס התקציב והיו אמורים להגיע ממספר מקורות, שהמרכזית בהם היא קרן חוק המכר.
בתור לדיור ציבורי עומדים כיום מעל ל-32 אלף ממתינים, על פי משרד השיכון. רכישה ממוצעת של דירה עולה כ-2.3 מיליון שקלים, כך שתתאפשר רכישה של כ-700 דירות בלבד. כמחאה על התקצוב הזעום לרכישות, גולדקנופף הבטיח בתחילת חודש מאי שהמשרד יפעל לקידום בנייתן של 2400 דירות נוספות – אך המקור התקציבי לטובת העניין נשאר עמום.
הדברים אמנם לא נאמרו באופן מפורש, אך לפידות והרפרנט של משרד השיכון באוצר, עשהאל צור, ציינו שחוק המכר הוא הגורם העיקרי לפיחות מלאי הדירות. "בחוק המכר היה פגם מובנה, מעכשיו המלאי רק יגדל", אמר לפידות. דבריהם של נציגי האוצר והשיכון סותרים את עיקרי המסקנות של מרכז המחקר של הכנסת, שהראה שיישומו החלקי והלקוי של החוק היא זו שגרמה לפיחות הדירות, וזאת לאחר שכספים רבים מהמכירות לא הועברו לרכישת דירות – אך לדברים האלו אין משמעות כיום בעיני המשרדים, שמכינים את הקרקע לכך שהממשלה הנוכחית, חרף הבטחתה, לא הולכת לחדש את חוק המכר.
