החלטת הממשלה לקדם פיילוט לחשמל 'כשר' מעלה שאלות רבות: האם מודל זה אפשרי, מה ההתכנות הכלכלית שלו, והאם יש בו צורך בכלל. בשבוע שעבר התרחש וובינר ייחודי בנושא חשמל כשר, בהשתתפות ד"ר עמית מור, מנכ"ל משותף של חברת אקו אנרג'י, יועץ כלכלי אסטרטגי ומרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן, שניסה לענות על השאלות הללו.

חשמל כשר הוא חשמל שמסופק בשבת באופן אוטומטי, ללא מעורבות עובדים בשר ודם בשבת. הצורך בייצור חשמל כשר הינו שנוי במחלוקת, ולא רק בין חרדים לשאר הצרכנים, אלא גם בתוך הציבור החרדי, בו יש מחלוקת בין פוסקים לגבי הסוגייה.

כיום אין מודל כלכלי לאספקת חשמל הכשר ללא עלות עודפת, ולא סביר שיהיה כזה בזמן הקרוב, אך פריצות דרך טכנולוגיות ורגולטוריות יכולות להפחית את העלות העודפת שנגרמת ממנו, ולהפוך אותו לנגיש יותר, למבקשים להתנתק מרשת החשמל בשבת.

"אין מספיק מוטיבציה לייצר פתרונות למשהו שמתרחש רק פעם בשבוע" אמר יוסי כהן, יו"ר עמותת הוועדה לענייני אנרגיה בשבת מבני ברק, כשתיאר את הקשיים הניצבים בדרך לחשמל כשר. "אנחנו מקבלים את העיקרון שהעלות העודפת צריכה להיות מושטת רק על הצרכנים שמעוניינים בשירות הזה. עלות גבוהה יכולה להיות חסם, אם נרצה או לא. הקדמה הטכנולוגית מאפשרת לנו את השינוי הזה".

המודל: הטענה במחירי שפל

בוובינר נחשף מודל כלכלי אפשרי לחשמל כשר אותו הציגה ד"ר נורית גל, מנכ"לית e-NRGY Energy Consulting, על בסיס מודל השוק לאגירת חשמל של רשות החשמל. במודל זה, ההכנסה הכלכלית ממתקן אגירת חשמל מבוססת על רכישת חשמל באופן סיטונאי במחירי השפל, ומכירתו למחלקי חשמל בשעות הפסגה, שם מחירו גבוה, במקום הגדלת ייצור החשמל בתחנות הכוח.

הפרשי מחירים אלו מכוונים "ליישר את העקומה" של ייצור החשמל: בתנאים אופטימליים היה ייצור החשמל מתנהל בקצב קבוע, בלי צורך להאיץ או לבלום בגלל שינוי בביקוש.

לפי גל, חישוב כלל ההפרשים בין שעות שפל לפסגה לאורך השנה, מאפשר למתקני אגירה להשיג תשואה של 8-10% על ההון המושקע. מתקן אספקת חשמל כשר איננו כלכלי בפני עצמו, אך בעזרת מודל השוק של רשות החשמל, הוא יכול לפעול באופן היברידי – לפעול במודל השוק הכלכלי בימים א' עד ה', ולהטעין את הסוללה ביום חמישי בלילה כדי לפרוק אותה עם כניסת השבת, תוך ניתוק השכונה בה הוא ממוקם מרשת החשמל הארצית.

כך למשל, מתקן הפיילוט המיועד בבני ברק, יכול להיות בנוי בהספק משמעותי של 24 מגה-ואט, שיכולים לספק חשמל למשך 5 שעות תעריף הפסגה בימי השבוע, מתוך קיבולת של 120 מגה-ואט/שעה בסך הכל לטובת כלל משתמשי הרשת. לעומת זאת, בשבת, המתקן יוכל לפעול בהספק נמוך בהרבה, של כ-5 מגה-ואט בלבד, למשך כ-24 שעות, בעבור התושבים הסמוכים אליו שמעוניינים בשירות מסוג זה.

לפי גל, חלק משמעותי מהפריקה בשבת תהיה בשעות שפל ולכן אינה כדאית למתקן, אולם הרווח בימי חול מפצה על הפסד זה ולכן – בתוספת הפרמיה למתקנים אורבניים – ניתן להגיע לכדאיות כלכלית.

יזמים סולאריים אמרו ל"דבר" כי כיום גם אגירה במודל השוק בכל השבוע היא גבולית מבחינה כלכלית. "8-10% תשואה זה רק הרווח של הבנק בתקופה הנוכחית. היזם נשאר עם פעילות לא רווחית, ששום בנק לא יאשר לו מימון בתנאים הללו", אמר אחד מהם. לדבריו, "יש כיום חברות שעושות פיילוטים של אגירה שהם בסיכוי גבוה הפסדיים, רק כדי להתקדם מבחינת הנסיון והידע התפעולי. התשואה אפשרית רק במקרה הכי טוב, שלא מתרחשת שום תקלה, אבל מתקן אגירה כולל גם סיכונים כלכליים. סוללות ליתיום יכולות להיפגם באורח לא צפוי ומטבען הן נשחקות – בדיוק כמו שכל אחד מכיר במחשב הנייד ובסלולר שלו".

החשמל הכשר מייצר עלות עודפת

אם אגירה כלכלית איננה כלכלית מספיק במודל השוק, הרי שאין שום סיכוי שאגירת חשמל היברידית לטובת חשמל כשר בשבת מסוגלת לפעול היום באופן כלכלי, בסתירה ישירה לטענות של שר האנרגיה ישראל כ"ץ. לאגירת החשמל יש עלות עודפת, והשאלה, לפחות בשלב ראשון, מי ישלם את המחיר.

מתנגדי החשמל הכשר מחליפים טיעונים כמו גרביים. טענו שייקר את התעריף לציבור, שיפגע בתחרות, וכעת שעלות ההקמה ע״ח הציבור.
שקר והסתה! מתקן האגירה רווחי ויימכר בהמשך ברווח למגזר הפרטי.

— ישראל כ”ץ Israel Katz (@Israel_katz) May 6, 2023

לפי גל, אם מתקני האגירה ימוקמו באזור אורבני צפוף כמו בני ברק, הם יוכלו לקבל פרמיה של 5.3 אגורות נוספים לקוט"ש, ששקולים להגדלת ההכנסות השנתיות בכ-10%. אלא שלפי השימוע שפורסם השבוע בנושא הפרמיה לקירוב ייצור ואגירת חשמל למוקדי הצריכה, מתקני חשמל כשר כלל לא זכאים לקבל את הפרמיה.

אי הזכאות נובעת מתנאי שמחייב את הפעלת מתקן האגירה בכפוף להנחיות מנהל המערכת. הנחיות אלו צפויות להיות הפוכות בסופי השבוע, ממה שדרוש לשם הפעלת חשמל כשר בשבת, המבוסס גם על ניתוק שכונה מרשת החשמל הארצית. מכיוון שהחיסכון העיקרי של קירוב האגירה והייצור לצריכה, הוא הפחתת עלות ההשנאה, מספיק שרק בשבת המתקן לא מוקדש לצרכי הרשת, בכדי לנטרל את החיסכון שהוא מאפשר בבניית שנאים להולכת חשמל ממקומות מרוחקים בכל השבוע.

ברוב השנה, סופי השבוע מאופיינים בצריכת חשמל נמוכה במשק, ולכן חל בהם תעריף שפל, למעט ערבי החורף בהם חל תעריף פסגה. מתקן חשמל כשר לא יוכל לספק חשמל לרשת בערב של ימי שישי ושבת ולא ברור אם יוכל לספק אותו ביום חמישי בערב, ויספיק להיטען מחדש עד כניסת השבת. זה משאיר כ-60 ימי שבת וחג, לפעמים צמודים, בהם יש למצוא מודל כלכלי אחר, בו צרכני החשמל הכשר, משלמים על השירות. לפי ד"ר עמית מור, "ברור שהתשלום העודף שנגרם מחשמל כשר צריך להיות מוטל על המשתמשים בו".

החשמל הכשר מציף אתגרים חברתיים

כהן הסביר כי כבר היום, קיימים בארץ עשרות אלפי צרכני חשמל כשר, ולא כולם עושים שימוש בגנרטורים מזהמים בסולר, תוך גרימת סכנות בטיחותיות. לדבריו, יש כ-15,000 אלף התקנות של סוללות מדגמים ותיקים, בטכנולוגיית עופרת/חומצה בהיקפים של 10 עד 30 קוט"ש, לטובת שימוש בשבת על בסיס משק בית בודד. מדובר בטכנולוגיה ישנה, שיש לה עלות גבוהה יחסית, ולא יכולה לפעול באופן היברידי.

חלק מהקשיים בקידום הנושא הם דווקא חברתיים. לדבריו, "לא כל הקהילה החרדית משקפת אחידות בעניין הזה. יש דעות שונות, האם להחמיר, להקל, או לסמוך על פיקוח נפש של בתי חולים".

כהן סיפר כי גם במסגרת בניין או שכונה, לא כל התושבים רוצים חשמל כשר בשבת. גם אם כולם רוצים, לא כולם מוכנים לשלם אותם סכומים בעבור השירות. "נניח שחלק מוכנים לשלם יותר כסף בעבור חשמל כשר, אבל לא פי שלוש יותר. אנחנו צריכים להתמודד עם הבעיה הזו".

פרופ' יעל פרג, סגנית דיקאן בית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן, תיארה קשיים נוספים בהיבט החברתי: "איפה שמים את מתקן האגירה? האם זה יכול להיות בטיחותי למקם סוללת ליתיום בתוך בניין קיים? מה קורה אם צריך קצת להוריד ביקושים בשבת, כדי שיהיה די חשמל – אבל יש מי שלא מעוניין אנשים שרוצים מזגן מהבוקר עד הלילה כי חם להם? חשמל כשר מצריך לפתור את כל הסוגיות הללו".

כהן מצביע על המעבר לסוללות ליתיום והיעזרות במודל השוק בנושא האגירה, כשתי התפתחויות משמעותיות שמקטינות את העלות העודפת של אספקת החשמל הכשר. מעבר למתקנים גדולים יותר, ברמת הבניין או השכונה, מאפשרים גם ניצול אופטימלי של יכולת האגירה, שלא אפשרי באמצעות ניתוק משק הבית הבודד מהרשת והסתמכות על סוללה יחידנית, ללא ניהול משאבים משותף.

אמינות החשמל תשתפר או תפגע?

אלא שגם כאשר יש מודל כלכלי מוזל, יש מי שמבקר את עצם הרעיון. "הקצאת יכולת אגירה לטובת חשמל כשר, היא בפועל החלשה של אמינות אספקת החשמל לשאר הצרכנים. הרי אם יש לך כבר מתקן אגירה משמעותי, ואתה עושה בו בכוונה שימוש לא אופטימלי מבחינת העדיפות של משק החשמל, זו הקצאה שגויה של משאבים", אמר ל'דבר' מומחה אנרגיה שבחר שלא להזדהות.

"היום האגירה יקרה מדי גם בלי הקצאות בלתי כלכליות לחשמל כשר בשבת. אמינות האספקה בירידה בגלל כל העיכובים בפיתוח הרשת ופרויקטים תקועים של חברת החשמל. כל יכולת אגירה מותקנת שיש בישראל צריכה לשמש את כלל הרשת בכל ימי השבוע. הפסקת חשמל זה עניין של פיקוח נפש, וחשמל כשר מחבל בזה".

ד"ר גל סבורה אחרת ורואה בחשמל הכשר יתרון. לדבריה, "הקמת מתקני אגירה תסייע בעתיד במענה לאירועי קיצון כפי זה שחווינו ביום שישי האחרון: האגירה מאפשרת פריקה מהירה של אנרגיה למשך מספר שעות בעוד שלתחנות כוח שלא הופעלו מראש נדרשות מספר שעות שעות כדי להסתנכרן לרשת".

תרחיש זה אפשרי כמובן, בעיקר ביום חול, כאשר מתקן האגירה מחובר לרשת הארצית, ולא ברשת שכונתית סגורה. במקרה כמו יום שישי האחרון, קשה לדעת האם צרכני חשמל כשר, שמשלמים עליו יותר מחשמל רגיל, היו מוכנים להשתתף מראש בהסדר בו הם מוותרים על השירות בשבת, כדי לאפשר לסוללות לגבות את הרשת הארצית בטרם כניסת השבת תוך ריקון הסוללה.

החלטת הממשלה בנושא חשמל כשר תדרבן בוודאי חיפוש ומציאת פתרונות נוספים, כולל ברמת המודל הכלכלי. נישה ייחודית וקטנה עשויה להתגלות במתקן אגירה במרכז מסחרי או מפעל שסמוך לשכונת מגורים חרדית. כך, כשהעסק סגור ממילא בשבת, ברוב חודשי השנה משתלם למכור את יכולת האגירה בשבת ובחג, ללקוחות המעוניינים בחשמל כשר. כהן סבור, שמכיוון שכבר היום יש ביקוש לשירות הזה גם שלא על בסיס כלכלי, ההתקדמות הטכנולוגית והמסחרית תאפשר בעתיד להנגיש אותו ליותר ויותר אוכלוסיות במחיר שימשיך לרדת.