ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ראשון) את החלת דין רציפות על חוק האיזוק האלקטרוני לגברים אלימים, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התנה את התמיכה בהחלת דין הרציפות בהוספת תיקונים לחוק. התיקונים שמציע בן גביר כוללים איזוק של גברים שניתנו נגדם שתי הרשעות קודמות באלימות, ולאחר הערכת מסוכנות בלבד. החוק יעבור לוועדה לביטחון לאומי להכנה לקריאה שנייה ושלישית, שם צפוי בן גביר לדרוש להוסיף את הסעיפים המדוברים.
החוק שיעלה לדיון יכלול הגבלה על המספר המרבי של אמצעי הפיקוח ל-200 בכל זמן נתון, הגבלת הערכות המסוכנות ל-300 בשנה, והקצאת 24 תקנים במשטרה ו-8 תקנים במשרד הרווחה לעובדים סוציאליים שיעסקו בעניין. על פי ההצעה, 15 מיליון שקלים מהתקציב הדרוש ליישום החוק יגיעו מהמשרד לביטחון לאומי, והשאר, כ-24 מיליון שקלים בשנה, יגיעו ממשרדים אחרים – התרבות, השיכון, הבריאות, החוץ, ראש הממשלה, קידום מעמד האישה, המדע והטכנולוגיה והכלכלה והתעשייה.
החוק, שעלה לראשונה ב-2017, נועד לאפשר פיקוח ואיזוק אלקטרוני לגברים אלימים, כדי לנטר ולפקח על קיום צו הרחקה שקבע בית המשפט, כחלופה לפתרונות שמציעה המדינה כיום להגנה על נשים שנתונות בסכנה מצד בני זוגן. הפתרונות כיום כוללים בעיקר מקלטי הגנה לנשים, שנאלצות לקטוע את שגרת חייהן, לעזוב את ביתן ועבודתן, לעתים עם ילדיהן הקטנים ותוך מצוקה כלכלית, בזמן שלא מופעלות כל סנקציות נגד הצד האלים.
הכנסת הקודמת קידמה את הצעת החוק, והעבירה אותה בקריאה ראשונה, אך מאז פירוקה הוא חזר להתעכב. במרץ האחרון החוק נידון בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, ובדיון נחשף ששבועיים לפני כן קיים השר איתמר בן גביר דיון במעמד ארגוני גברים שמתנגדים לחוק, והצהיר על כוונתו ליצור גרסה "מאוזנת יותר".
"גורמים פוליטיים עשו מעשה שפל וביקשו לנצל רצח של אישה כדי לגרוף רווח פוליטי", אמר אז בן גביר. "גם לפוליטיקה יש גבול, בתוך חודש אני אגבש הצעת חוק ממשלתית בעניין האיזוק האלקטרוני שתיתן מענה לנשים שנפגעות, אבל תביא את האיזון הנכון למנוע תלונות שווא כלפי גברים".
במשרד הרווחה ובמשרד המשפטים התנגדו להצעה של בן גביר, שלא כללה סעיף שמאפשר לשופט להורות על איזוק במקרים חריגים. במשרד הרווחה גם דרשו להגדיל את תקצוב החוק לתקנים נוספים של עובדים סוציאליים שיבצעו הערכות מסוכנות, כדי למנוע מצב של אי-יכולת ליישם את החוק, כמו שקרה עם הטיפול בגברים אלימים.
ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) הגיבה על הנושא הבוקר אצל יניר קוזין וספי עובדיה בגלי צה"ל ותמכה ביו"ר מפלגתה: "החוק הקודם לא מאוזן, הוא נתן לנשים כוח בלתי מוגבל להתלונן. לא היה שום חסם שיכול לבחון אם הדבר אמיתי, כל אמא הייתה צריכה לדאוג לבן שלה".
על פי נתוני המשטרה ממרץ האחרון, ב-2021-2019 נפתחו מעל ל-30 אלף תיקי בקשות להוצאת צו הגנה או צו מניעת הטרדה מאיימת בבית המשפט לענייני משפחה (כ-10,000 תיקים בשנה), אך אין בידי הנהלת בתי המשפט נתונים על מספר הצווים שניתנו בפועל. על פי בדיקה מדגמית שנערכה על נתוני השנים 2016-2014, באותן שנים רק 7%-9% מהבקשות נדחו.
עוד על פי הנתונים, בכל אחת משלוש השנים האחרונות (2021-2019) נפתחו בממוצע כ-700 תיקים בגין תלונה על הפרת צו הגנה בין בני זוג. עם זאת, רק 40% מהחשודים בהפרת צווי הגנה בין בני זוג נעצרו על ידי המשטרה, וליותר מ-90% מהחשודים בהפרת צו הגנה יש תיק אחד לפחות.
