הפרלמנט האירופי אימץ ברוב גדול תקנות שיחייבו יצרנים של טלפונים חכמים ושאר מכשירי חשמל להשתמש בסוללות שנשלפות בקלות על ידי הלקוחות. זאת בשונה מהמקובל בשוק הטלפונים החכמים כיום, בו כמעט שאין אפשרות להשיג סוללה נשלפת.

מי שמעוניין כיום בסוללה כזו, נדרש להתפשר על "טלפון טיפש" או על מכשיר מיושן, וקשה להשיג את הדגמים הבודדים של הטלפונים החכמים שמכילים סוללה נשלפת.

ההחלטה עברה בשבוע שעבר ברוב של 587 קולות בעד, לעומת 20 נמנעים ו-9 מתנגדים בלבד. כעת מועצת האיחוד נדרשת לאמץ את ההחלטה ולהפוך אותה לרשמית, כך שתחול החל מתחילת 2027. קיימת אפשרות לעיכוב ביצוע אם יצרנים יראו שדרוש להם זמן נוסף להתכונן.

כשההחלטה תיושם, תחום הסוללות החשמליות יתקדם לקראת מימוש העקרונות של כלכלה מעגלית. השינוי עשוי להביא למהפכה קטנה בעולם המכשירים הסלולריים, בכך שיאפשר להחזיק את המכשיר לתקופה ארוכה יותר, להפחית בהוצאה על מכשירים ולהפחית את הפסולת האלקטרונית. יצרניות אלקטרוניקה יתקשו להתעלם מהאפשרות של אובדן שוק גדול כמו האיחוד, מה שסביר שיהפוך את הסוללה הנשלפת לבת השגה גם ברחבי העולם.

התקנות קובעות כי כלל הסוללות בתחום התחבורה או התעשייה, שתכולתן עולה על 2 קוט"ש, יחוייבו בתווית עם נתונים על טביעת הפחמן של הסוללת ומספר זיהוי דיגיטלי.

סוללות של מכשירים קטנים נדרשות להיות נשלפות להחלפה קלה על ידי הלקוח. הנוסח קובע שאסור לחברות לדרוש כלים מיוחדים או שימוש בחימום וממיסי דבק רק כדי להצליח להחליף סוללה במכשיר.

מדובר בתכתיב משמעותי ליצרניות אלקטרוניקה, בייחוד לחברת אפל, שנוהגת להשתמש בסוללות מודבקות במקום במוברגות, והתבלטה בכך שמכשירי האייפון שלה היו בין הראשונים שלא הציעו סוללה נשלפת.

אי שימוש בסוללה נשלפת בטלפון חכם מגביר פסולת אלקטרונית, משום שהחלפתה מסובכת ויקרה ועלולה לפגוע בתכונות אחרות של המכשיר כמו עמידות למים. לכן, לקוחות רבים קונים טלפון חדש כשהסוללה שלו נשחקת, גם אם שאר רכיבי המכשיר תקינים. כך למשל, כשהתגלה משבר האטת מכשירי אייפון בשנת 2016, אפל נאלצה להציע תכנית החלפת סוללות מוזלת, שגם משחזרת את מהירות המכשיר לאחר החלפת הסוללה. מליוני לקוחות נענו לתכנית והחליפו את הסוללה, וקצב מכירת האייפונים החדשים ירד.

התקנות החדשות גם מציבות יעדים למחזור סוללות משומשות, כך שבשנת 2031, לפחות 61% מהסוללות בתחבורה ו-73% מהסוללות במכשירים קטנים יגיעו למחזור, ו-95% מרוב החומרים בסוללה יעברו לשימוש חוזר (80% מליתיום).

שינויים נוספים שקבע האיחוד בעבר, שהם בעלי השפעה על טלפונים חכמים, נוגעים לחובת שימוש בתקן USB C, כשקע טעינה והטלת חובה על אפל לאפשר תחרות בתחום חנות האפליקציות, בו כיום אפל נהנית ממונופול.

למעשה, חנות האפליקציות הראשונה למערכת IOS של אפל נוצרה כיוזמה עצמאית, תחת השם Cydia, אלא שהיא נחסמה על ידי אפל עם הצגת ה-APPSTORE. עם השנים Cydia  דעכה, ככל שהגנות המכשיר של אפל נעשו מוצלחות יותר והקשו על המשתמשים להתקין חנות חלופית. מונופול זה של חנויות אפליקציות מאפשר לאפל לגבות 30% מכלל התקבולים ממפיקי האפליקציות ומרכישות בתוך אפליקציות ללא כל תחרות.

כיום מכשירי אפל נחלקים בין שימוש בתקן USB C ותקן ה-LIGHTNING בו משתמשת רק אפל. אפל גם גובה מחלק מיצרניות האביזרים הנלווים כספים בגין רישוי תחת השם MFI, המעיד על התאמת המוצר למוצרי אפל. מעבר ל-USB C עשוי לפגוע במקור רווחים זה, ויש שמשערים כי אפל תתיר חיבור במהירות מוגבלת או במהירות הטענה מוגבלת ל-USB C, אלא אם יצרן האביזרים ישלם לאפל בעבור פתיחת האפשרות לחיבורים מהירים, כדי לשמר את המנגנון הייחודי גם תחת החובה להשתמש בתקן סטנדרטי.

בשנים 2015-2016, בהן סוללה נשלפת עדיין הייתה רווחת בשוק הטלפונים החכמים, היו חברות שהצליחו לשלב בין מאפיין זה לבין עמידות למים בתקנים IP 67 ואפילו IP 68, כך שלא מדובר בסוגייה בלתי ניתנת לפתרון. סוללה נשלפת כן עלולה לדרוש פשרות מסויימות בעיצוב מכשירים כמו הגדלת העובי שלו, או הפחתה קלה בקיבולת של הסוללה. אתגר נוסף הוא שילוב של מעגל שמאפשר טעינה אלחוטית ביחד עם סוללה נשלפת. כיום מוצעים רק דגמים מועטים של טלפונים חכמים עם סוללה נשלפת, כמו FAIRPHONE 4, NOKIA C21, או סמסונג XCOVER.

בדיקה מהיום באתר ZAP מצאה שבישראל נמכרים רק שני טלפונים חכמים עם סוללה נשלפת והם מיושנים מאוד – משנות הייצור 2011 ו-2013, ושניהם מוגבלי שימוש באינטרנט בהתאם למתכונת המקובלת ב"טלפון כשר" עבור הציבור החרדי, כך שגם מיעוט הדגמים בעולם עם סוללה נשלפת, לא מגיע לישראל.