ההפגנות של העדה הדרוזית ביומיים האחרונים, במהלכן נחסמו כבישים ונפצעו 12 אזרחים, מהם ארבעה במצב קשה ומספר שוטרים באורח קל, החלו במחאה על בניית טורבינות רוח, אבל זה היה רק גפרור שהצית מחאה רחבה בהרבה, על סוגיות עומק שמסעירות את העדה כבר מספר שנים.
המחאה הנוכחית החלה, כאמור, בהתנגדות להקמת טורבינות רוח בשטחי חקלאות דרוזיים בצפון רמת הגולן. לטענת המתנגדים, הטורבינות צפויות להסב נזק כבד לטבע ולאיכות חיי התושבים. עוד טוענים המתנגדים כי למרות הסכמת בעלי הקרקע הספציפיים מרבית התושבים מתנגדים להקמת הטורבינות.
עם התרחבות מחאת הדרוזים והקצנתה, עולים על פני השטח התסכול העמוק והזעם של הדרוזים. אמנם המחאה התחילה מסוגיית הצבת טורבינות הרוח בשטחי הדרוזים בצפון רמת הגולן, אך בשורשה נמצא גם יחס המדינה אל האזרחים הדרוזים. תושבי רמת הגולן הדרוזים התקרבו בשנים האחרונות אל המדינה, על אף המחלוקת הקשה על תפיסתם העצמית כאזרחי המדינה או כאוכלוסייה כבושה.
ההצטרפות של הדרוזים מהכרמל והגליל למחאה היא כבר סיפור שונה לגמרי. לצד הזדהותם עם אחיהם ברמת הגולן, הם מוחים על העוולות המגולמות בחוק ובתיקון לחוק. תיקון 116 לחוק התכנון ובניה, הידוע כ"חוק קמיניץ" מקשה על הבניה הלא-חוקית, תופעה שנוצרה כפתרון מקומי למצוקת הדיור בכפרים הדרוזים.
התיקון לחוק מאפשר אכיפה מנהלית ומחמירה כנגד בניה לא חוקית, ללא הזדקקות לצו בית משפט. למרבית הכפרים הדרוזים אין אפשרות להתרחב בשל היותם מוקפים בשמורות טבע או בשטחים צבאיים. עם הגידול באוכלוסיה ורצונם של הצעירים להמשיך להתגורר בכפרים, היעדר האפשרות להתרחב יוצר מצוקת דיור קשה בכפרים הדרוזים. הפתרון המיידי למצוקה הוא בניה ללא אישור בשטחים המיועדים לבניה. מצוקת הדיור לצד האבטלה והקושי של המועצות המקומיות לפתח את הישובים מתדלקים את הזעם של הדרוזים כלפי המדינה.
חוק הלאום וספיחיו צמצמו את הלגיטימציה של הדרוזים במרחב הציבורי הפוליטי בישראל. השיח הלאומי לצד צמצום הייצוג הפוליטי (חבר כנסת אחד בכנסת הנוכחית לעומת 4 נציגים ושר בכנסת הקודמת) מצמצמים את הנוכחות של הדרוזים במרחב וקולעים אותם למבוי סתום. בהתחשב בכך שהאזרחים הדרוזים משרתים בכוחות הביטחון באחוזים ניכרים, המבוי הסתום יוצר תסכול עמוק המזין את המחאה הנוכחית.
לצד הכבוד וההערכה בקרב העדה לשייח' מוואפק טריף ולסמכותו, קיימים חילוקי דעות גם אם סמויים מן העין בין ההנהגה הותיקה המסורתית לבין חלק מצעירי העדה לגבי המערכת היחסים עם מוסדות המדינה אופן הפעולה הפוליטית. חילוקי דעות אלה מתבטאים גם במגוון הדעות הפוליטיות כפי שמתבטאות בבחירות לכנסת.
על אף חילוקי הדעות נראה כי במחאה משתתפים חלקים גדולים מהעדה הדרוזית וכי זוכה להסכמה רחבה. זאת ניתן היה לראות אף בכנס המחאה במרץ האחרון שנערך במתחם נבי יעפורי. בכנס, שנערך מיד עם הודעת מועצת מג'דל שמס על אישור הפרויקט, נכחו רבים מבני העדה הדרוזית והנהגתה. משתתפי הכנס קראו לממשלה להידבר ולדחות את הפרויקט בשנתיים לכל הפחות ואיימו כי הפרויקט יעורר התנגדות רחבת היקף בקרב הדרוזים.
