"הפרויקט הזה הוא מראש עוול חברתי וסביבתי", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה, על טורבינות הרוח של חברת אנרג'יקס בצפון רמת הגולן. הפרויקט עומד במרכז מחאות הימים האחרונים מצד העדה הדרוזית נגד הפרויקט, בטענה כי יסבו נזק כבד לטבע ולאיכות חיי התושבים בכפרים באזור.

"זה לא משנה אם אלו דרוזים, יהודים או מוסלמים. לאף אחד לא מגיע לחיות בתוך חוות טורבינות כזו", טוענת אולנובסקי, ומציינת כי לדעתה "זה פרויקט שלא היה צריך לצאת לפועל וצריך לבטל אותו".

ד"ר חגית אולנובסקי (קרדיט: האגודה לאקולוגיה ומדעי הסביבה)

לפי אולנובסקי, על אף הפיצוי שיינתן ליזמים מהמדינה, התועלת הסביבתית ואף הכלכלית מביטול הפרויקט כנראה תהיה כדאית יותר, "זה מאוחר מדי, וכדי לעשות את זה המדינה צריכה להכניס את היד עמוק לכיס. אבל גם אחרי פיצוי, ייתכן שיהיה עדיף כלכלית לייצר חשמל סולארי ברמת הגולן ולא חשמל מרוח. הם זכו במכרז לפני שנים רבות, כשהמחירים של החשמל הסולארי היו גבוהים בהרבה ממחירי אנרגיית הרוח. היום הסולארי זול מאוד וגם האגירה כבר לא יקרה – מה שיבטיח אספקת אנרגיה סדירה גם כשהשמש שוקעת".

אולנובסקי מדגישה שההפרעה לאיכות החיים של התושבים תהייה משמעותית מאד, ושהנושא לא נבדק כראוי בהליך התכנון. "זה לא רק עניין אסתטי. אף אחד לא בדק ברצינות את ההשפעות. לחוות הטורבינות שתוקם ממש בתוך המטעים תהיה השפעה משמעותית על החקלאות של הדרוזים.

"משרד החקלאות, למעט שלב הבינוי, לכאורה המצב יוחזר לקדמותו ללא נזק, אבל זה לא נכון: אלו מטעים, שלוקח לעצים מספר שנים לצמוח לפני שהם נושאים פרי. זה לא שדה שנחרש עם טרקטור וקבינה סגורה עם אזניות נגד רעש. זה מטע שעובדים בו באופן ידני, ועובדים שם כל המשפחה ביחד בגיזום ובקטיף הפירות. ברוב המטעים העבודה תהפוך לבלתי נסבלת. זה כמו להיות בספינה שזזה כל הזמן. יש מי שחוטף בחילה ויש מי שלא, אבל זה לא שנהנים מזה. זה מה שהולך לקרות בחלק גדול מהמטעים".

"זה מעבר ל'לא נעים', אלו טורבינות שנבנות ברמה שקועה – בין מג'דל שמס ובוקעאתה, זה מעל 1,000 מטר גובה, אבל זה באזור שדומה לבריכה, כלומר הלהבים המסתובבים של הטורבינות יהיו בגובה של החלונות של רוב הבתים של מג'דל שמס. זה לא שתראה את התורן, אלא תראה מול החלון להבים מסתובבים – תראה אותם מסתובבים מול הפרצוף, וזה לא טורבינה אחת או שתיים, אלא יותר מ 20". לזאת היא מוסיפה את הפגיעה בתיירות האירוח והקטיף בכפרים, "זה יהרוג את זה, אף אחד לא יבוא לקטוף דובדבנים מתחת לטורבינות".

"ארגון הבריאות העולמי קבע שרעש של טורבינות רוח הוא מטרד שצריך להתחשב בו, ועלול לגרום לבעיות בריאות משמעותיות", מציינת אולנובסקי על הסיכון הבריאותי בפרויקט. "אם היה לך מפעל מול הבית, שעושה לך לא חזק מידי אבל מאוד לא נעים, כל היום וכל הלילה, ומסתיר את רוב הנוף והסביבה, זה לא פוגע בבריאות? זה יהיה מטרד משמעותי. זה ממש כמו מפעל ענק מול הבית. זה לא רעש מאוד חזק, אבל הוא מול הפרצוף, כל הזמן".

מלבד הפגיעה בתושבים, ישנה לטענתה סכנה לפגיעה משמעותית בסביבה, שהמידע עליה התעדכן מאז אישור התכניות. "לפני כמה שנים, כשהתכנית עברה אישור תכנוני, לא היה מידע קונקרטי על סיכוני הפגיעה בעופות של טורבינות הרוח ברמת הגולן, ואז יכולנו רק לנבא כמה עופות יפגעו בהתאם למחקרים שנערכו במקומות שונים בעולם. עכשיו, לאחר שהופעלו חוות רוח ברמת הגולן, אנחנו יודעים כמה ציפורים נפגעות ומתות מטורבינות – וזה גרוע יותר ממה שחשבנו עליו בשלב התכנון. אין לי ספק שזה לא יהיה מוצלח גם בשטחים הדרוזים, מבחינה סביבתית".