התרחבותה של המחאה נגד הקמת טורבינות הרוח בצפון רמת הגולן לישובי הדרוזים בגליל ובכרמל טמנה בחובה מחאה נוספת וזעם רב.
"המחאה התחילה כמחאה נגד פרוייקט אנרגיית רוח על אדמה פרטית", אומר מופיד מרעי, חבר כנסת לשעבר (כחול לבן) וראש מועצת חורפיש בעברו. "הנושא שנוי במחלוקת מבחינת התושבים. המחאה התחילה להיות אלימה כי ירו על המוחים ועל המפגינים, אנשים נפצעו ופונו לבית החולים. הרוחות התלהטו והתוצאה היא הפגנות הרבה פצועים". לטענתו אין שחר לאמירה שהגיעה מדוברות המשטרה, לפיה הדרוזים ברמת הגולן ירו לעבר השוטרים.
"זו הפעם הראשונה שעושים פרוייקט כזה על אדמה פרטית", אומר מרעי ומזכיר שזו עונת קטיף הדובדבנים, אחד הגידולים המרכזיים בצפון רמת הגולן. לדבריו, חלק מהמוחים ביקשו רק לגשת למטעיהם לקטוף את הפירות ונחסמו בדרכם.
"המחאה נגד הטורבינות היא לא העניין", אומר מרעי, "הדרוזים בגליל נושאים מטען של חוסר תכנון, קנסות, חוק קמיניץ. לצעירים אין מגורים ואין אופק תכנוני, והם חוטפים קנסות של מליונים. זה המוטיב המרכזי של הכעס של הדרוזים בגליל ובכרמל".
מרעי עסק רבות בבעיות התכנון והבנייה בישובים הדרוזים. "חוק קמיניץ חוקק ב-2017, בטענה שהוא יסדיר את הבנייה. למעשה הוא הגביר את האכיפה אבל לא הופקדה תוכנית מתאר כוללנית אחת. אין כיום תכנית מתאר שיכולה לתת פתרון מגורים לדרוזים. נותרנו עם אכיפה מוגברת וקנסות מנהליים".
בעבר קנס על בנייה לא חוקית וצו הריסה ניתן על-ידי שופט, פעולה שהצריכה זמן ואיפשרה למקבל הקנס לערער. תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה (חוק קמיניץ) מאפשר לפקח הבנייה לתת קנס גבוה באופן מיידי.
אך השפעותיו של התיקון לחוק לא מסתיימות באכיפה מוגברת, ומצוקות הדרוזים לא מתמצות בו. "אין בנייה, אין תעשייה, אין תעסוקה לנשים, ובמיוחד למלומדות בהן", קובל מרעי. "הבעל הוא מפרנס יחיד וצריך להחזיר קנסות והלוואות. הצעירים מרוקנים את הכיס של אבא כדי לבנות מחוץ לקו הכחול (גבול קרקע הישוב – י.ש.)".
"למה להלהיט את הרוחות דווקא בימים הקדושים?"
המצוקה הזו קיימת מספר שנים. מה גרם לפרץ האלימות דווקא כעת?
"ביום שבת האחרון היתה עצרת בעוספיה על התכנון, הבנייה והקנסות. זו היתה עצרת מכובדת, אנשים דיברו ועלה כאב אמיתי. והגיע עניין הטורבינות, בעשרת הימים הקדושים לפני החג (עיד אלאדחא – י.ש.). מתבקש שיעשו הערכת מצב, שיבדקו וידחו אחרי החג. אני שמעתי שהיה משא ומתן קודם לכן. למה דווקא עכשיו, בימים הקדושים לנהוג באלימות, לירות? יש 4 פצועים קשה. למה להלהיט את הרוחות?"
ביום רביעי בערב נפגש המנהיג הרוחני של העדה, השיח' מוואפק טריף, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם ראש השב"כ. לאחר הפגישה המחאה נרגעה. "יצאה הבנה כאילו מפסיקים את העבודות עד אחרי החג", סיפר מרעי, "אבל היום התברר שלא היתה הפסקת עבודות. תהיה עוד פגישה".
חברת אנרגי'קס, החברה המבצעת, הודיעה היום (חמישי) שהעבודות יחודשו. פעולה שגרמה להתחדשות ההפגנות וחסימת כבישים.
"כל ההנהגה הדתית, הפוליטית, הציבורית, ראשי מועצות, כולם נרתמו להרגעת המצב. אנו נגד אלימות ובטח נגד אלימות חמושה", מצהיר מרעי."יש לדרוזים הרבה נשק, אבל אירוע כזה לא היה עד עכשיו. כולם חייבים להירתם להרגעת המצב".
"זו היתה רגיעה זמנית", הוא אומר. "צריך לוודא שיש רגיעה ארוכת טווח ולא כי ההנהגה לחצה. לרגיעה ארוכת טווח צריך הבנות בקשר לטורבינות הרוח, צריך לדבר עם התושבים ולהגיע לעמק השווה. צריך לפתור את בעיות הצעירים, הקפאת הקנסות, הקפאת חוק קמיניץ, האצת התכנון והבנייה. לא ייתכן שלוקח 10 שנים להפקיד תכנית מתאר. אצלנו זה לא כמו בעיר, ואין היצע דירות. אי אפשר למשוך את זה, חצינו את הקו האדום".
"אנו חלק מהמדינה ומקיומה. אנו לא יכולים להיות אזרחים סוג ב'"
לדעת מרעי הפתרון נמצא בידי הוועדות לתכנון ובנייה. "ועדות התכנון חייבות לקחת אחריות על התכנון הם חלק מהתכנון ולא מהאחריות. זה מאפשר להן למשוך את הזמן. צריך ועדת תכנון ובנייה יעודית לדרוזים והצ'רקסים, עם מסלול מהיר וסמכויות ועדה מחוזית, כמו הוועדה על חריש או לישובים החדשים בגולן. צריך להגביל את הוועדה בזמן, להשלים את התכנון תוך שנתיים".
האם אירועי הימים האחרונים, את יחס הדרוזים למדינה?
"לדעתי, אין שבר. יש התמשכות של דברים כואבים שמצריכים פתרון. הדרוזים מאמינים במדינה, אנו חלק מהמדינה ומקיומה. אנו לא יכולים להיות אזרחים סוג ב', צריך להסדיר בחוק יסוד את מעמדה של העדה הדרוזית".
"יש כאלה שמנסים להסית את האירוע ללאומנות פרו-סורית, בטענות שמנסים לגנוב את האדמות שלנו. חלק מהאנשים מנסים לשלהב ולגייס כוחות בעזרת הסיפור הלאומני". הטענה למאבק לאומי קיבלה גם הד בהודעתה של חברת אנרג'יקס שהאשימה כוחות פרו סוריים בהתססת השטח.
מרעי אינו מקנא בדרוזים ברמת הגולן. "שאלת החזרת רמת הגולן לסורים תלויה מעליהם", הוא אומר. "אבל במציאות, הדרוזים בגולן מדברים עברית ומשתלבים בחברה הישראלית. רובם נולדו לתוך המשטר הישראלי".
