שותפות מאגר הגז לוויתן הודיעו היום (ראשון) על החלטת השקעה סופית בהקמת צינור גז שלישי מבארות ההפקה לאסדת הגז. הפרויקט, שעלותו 568 מיליון דולר, צפוי לאפשר את הגברת התפוקה השנתית של האסדה ב-16%, מ-12 BCM ל-14 BCM בשנה, החל ממחצית שנת 2025.

חברת ניו מד אנרג'י, שבשליטת יצחק תשובה, הודיעה כי חלקה בהשקעה עומד על 258 מיליון דולר והוא ימומן מהון עצמי ומהרווחים השוטפים.

להחלטה על הרחבת תפוקת המאגר יש משמעות לגבי חלוקת אספקת הגז בישראל בין המשק המקומי ליצוא. בעלי המאגר מעדיפים להגדיל ככל האפשר את היקף יצוא הגז, בשל מחירים גבוהים בעשרות אחוזים ביצוא למצרים מאשר בשוק המקומי. לעומת זאת, יצרני חשמל פרטיים בגז מתריעים כי אינם זוכים לעדיפות מלאה על פני יצוא גז, מה שמביא לעתים למחסור שעתי במשק. חששות דומים מביעה גם חברת החשמל, לגבי תכניותיה להסב יחידות פחמיות לגז.

במשרד האנרגיה תמכו עד היום באופן מלא בשאיפת חברות הגז להגדיל את היצוא, אך לאחרונה תומכי השימוש המקומי זכו לתמיכה משמעותית מאגף התקציבים. ראש האגף, יוגב גרדוס, התריע כי על הפרק עומדים הסכמי יצוא גדולים, בגובה של 200 BCM, שעלולים לגרום למחסור במשק המקומי בגז בתוך 15 שנה ותלות ביבוא גז. ל'דבר' נודע כי גם בתוך הדרג המקצועי במשרד האנרגיה הדיעות חלוקות לגבי מדיניות יצוא הגז, אך למחלוקת זו לא הייתה השפעה ניכרת עד היום על מדיניות המשרד, שתומך ביצוא מוגבר.

הרחבת ההפקה מלוויתן יכולה למתן את הבעיה, כמו גם תכנית להרחבת ההפקה ממאגר תמר, מ-11 BCM  בשנה ל-16 BCM, הרחבה שמצריכה גם קידוחי גז חדשים ולא רק הנחת צנרת. יצוא מאסיבי של הגז פוגע גם ברמת התחרות במשק המקומי, מעלה את המחירים ומגביר את הסיכוי למחסור שעתי ומרוקן את המאגרים בקצב מוגבר. תוספות ההפקה האפשריות יכולות "להיבלע" בקלות על ידי מתן היתרי יצוא חדשים, או, לחילופין, להגביר את התחרות בשוק המקומי ולהוריד בו את המחירים. גם בתרחיש זה יגדלו רווחי חברות הגז, אך ברווחיות נמוכה יותר לעומת התרחיש של יצוא מוגבר.