מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר מודה באחריות לסחבת שמגבירה את השימוש בפחם. לדבריו, הוא "לא מתרץ, גם לחברת החשמל יש חלק בכך שאנו לא עומדים בלוחות הזמנים שנקבעו למעבר לייצור חשמל בגז טבעי. רוצים להיות שותפים אמיתיים לפעילות המדינה בנושא הפחתת הפליטות".

המנכ"ל דיבר השבוע (שני) בישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, והזהיר מפני מחירי גז גבוהים במיוחד שמוצעים לבחירה כיום, וקרובים למחירי היצוא, עשרות אחוזים מעל המחיר שמשלמת החברה בחוזה הכי מוזל שלה.

יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר-מלך, פתחה את הישיבה ואמרה: "על פי החלטת ממשלה, בחודש יוני 2022 היו צריכות להיסגר היחידות הפחמיות 1-4 בתחנת הכוח אורות רבין, ובמקומן היו צריכות לפעול שתי יחידות בגז טבעי. נכון להיום המעבר טרם התרחש. בעניין ההסבות מפחם לגז, בדו"ח רבעוני של השנה מטעם חברת החשמל, הועלו לא מעט ספקות ביחס להתקדמות הפרויקט".

שפיגלר מודה באחריות, אך גם מגלגל אותה ל-GE

"כאשר החליטו להקים את שני המחז"מים (תחנות כח בשיטת מחזור משולב, א.ר) 70 ו-80, היה צפי של לוח זמנים ממוצע של 42 חודשים, כולל הרצה והפעלה מסחרית מלאה", אמר שפיגלר, אך הודה בטעות של חברת החשמל, "בפועל, חברת החשמל התחייבה לעד 30 חודשים. מלכתחילה התחייבות ללוח זמנים שכזה מבטאת משהו שלא אופייני לעולם הזה".

שפיגלר לראשונה הודה שחברת החשמל אחראית בעצמה לעיכובי, אך חזר להטיל את האשמה בקבלנית שמספקת את טורבינות הגז, GE. לדבריו, "צריך לומר שאנו נמצאים בהתנהלות בעייתית מאוד מול חברת GE, לרבות 3 ריקולים ומעל 420 ריג'קטים. על אף כל אלו, אנו נעמוד בלוח זמנים של 48 חודשים. בנוסף, אנו מקווים להפעיל את מחז"מ 70 לקראת סוף החודש הזה, והפעלתו המסחרית לא תחרוג מדצמבר 2023. לגבי הסבת ארבע היחידות הפחמיות באתר רוטנברג, אני מקווה שעוד החודש היחידה הראשונה תעבור לפעילות בגז".

בחברת GE לא מגיבים בפומבי לביקורת של חברת החשמל, אך גורם מקורב לחברה אמר ל"דבר" כי הם חולקים על ההגדרה "ריקול" ומדובר בהליכים שגרתיים של הפקת לקחים מהפעלת טורבינות אחרות של החברה מדגם דומה, אשר מהנדסי החברה מאתרים בהן פגמים וקוראים ללקוחותיהם לבצע בהן התאמות.

העיכובים עלו לציבור סכומי עתק

רכז בכיר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, נעם בוטוש אמר: "לפי התחזית של נגה, היקף פעילות הייצור של תחנות 1-4 (יחידות פחמיות מיושנות ומזהמות במיוחד במתחם אורות רבין , א.ר.) בשנת 2023 צפוי לעמוד על כ-4.5 מיליארד קוט"ש. אם עושים השוואה בין ייצור כזה בפחם לעומת גז טבעי – מתקבל פער של כ-500 מיליון שקלים. מבחינת הקרן, התחנות האלו צורכות בין 1.5 ל-2 BCM בשנה ולכן עבור תקופה של שנה וחצי, בין יוני 2022 עד דצמבר 2023, אנו מדברים על אובדן הכנסות למדינה של כ–555 מיליון שקלים, מהם כ-240 מיליון לטובת קרן העושר".

הנזק האמיתי גבוה בהרבה, שכן מדובר גם בשימוש מוגבר ב-6 יחידות פחמיות נוספות, וכולל גם נזקים בשל עלויות חיצוניות – זיהום אוויר, פגיעה בריאותית ופליטה מוגברת של גזי חממה. לפי הערכות הכלכלן חן הרצוג מחברת BDO, השימוש המוגבר בפחם עולה למשק הישראלי מיליארדי שקלים בשנה.

ראש מחלקת סטטיסטיקה וחיזוי בחברת נגה לניהול מערכת החשמל, נתן צור אמר: "המדיניות של נגה היא כמובן לעבור לגז. התחייבנו שעד 2026 כל התחנות תהיינה מוסבות. ממה שידוע לי, הבדיקות המסחריות של תחנות גזיות תהיינה בין חודש לחודשיים, כך שזה אלמנט שולי. לוח הזמנים שתלוי בעיקר בכניסה של המחז"מים. ברגע שמחז"מ 70 יכנס נשבית שתי יחידות מבין 1-4 באורות רבין. כאשר מחז"מ 80 יכנס – נשבית 2 נוספות. השבתה פירושה בעצם שימור".

לשאלתו של בוטוש, האם היו מקרים שבגלל בגלל מחסור בגז ביקשה נגה להפעיל תחנות פחמיות, ענה צור: "יש שני מצבים – שרצו גז ולא היה או שרצו גז והייתה תקלה שבגינה אי אפשר היו להזרים את הגז. היו תקלות במערכת הגז, אבל אנו לא מכירים הרבה כאלו. כרגע אין בעיה של גז במדינת ישראל. המקורות יכולים להידלדל רק אם לא יפתחו מאגרים נוספים, הבעיה יכולה להתעורר עוד 20 שנה, אבל אז מן הסתם יהיו מאגרים נוספים". לדבריו, אם יחידות 70 ו- 80 היו עומדות במועד המקורי הן היו מופעלות על גז מהרגע הראשון.

שפיגלר מזהיר מהשלכות יצוא הגז

המנכ"ל שפיגלר התריע מפני המגמה לשיתוק התחרות במשק הגז המקומי, כאשר ההצעות שמקבלת החברה בחוזים חדשים גבוהים משמעותית לעומת המחיר הנוכחי. "חברת החשמל רוכשת גז טבעי במחיר של 3.95 דולר ליחידת חום – כאשר מחיר השוק עומד על 6-7 דולר ליחידת חום. אין לזה תקדים", אמר שפיגלר. המחיר של 3.95 לא משקף את כלל הכמות שרוכשת חברת החשמל, אלא רק את הכמות התוספתית במסגרת החוזה האחרון שחתמה, בתקופה בה התחרות הייתה משמעותית. כיום, חברות הגז מעדיפות להפנות כמה שיותר גז ליצוא, במחירים גבוהים בהרבה לעומת השוק המקומי ולא משתלם להן לשעבד קיבולת בעבור חוזה ארוך טווח למשק הישראלי במחיר משתלם. אין כיום שום מנגנון לפיקוח על מחיר הגז בשוק המקומי, אלא רק הגנה הפוכה – במקרה בו לקוחות יצוא מקבלים הצעות זולות לעומת המחיר שמוצע ללקוחות ישראלים.

לפי משרד האנרגיה, יצוא הגז נמצא בעדיפות גבוהה, למרות ההשלכות השליליות שלו על התחרות בשוק המקומי, ומעדיפים להדגיש את היתרונות שלו: מהוזלת מחיר במערכת ההזרמה, תוספת משמעותית להכנסות המדינה, חיזוק המעמד הבינלאומי של ישראל הן באזור והן מול מדינות באירופה ועוד. למעשה, מדובר במלכוד – אותה מדיניות של התיישרות לפי האינטרסים של חברות הגז איפשרה לישראל ליהנות מ-3 מאגרי גז פעילים, היא גם המדיניות שמסכנת את המשך האספקה בשנים הבאות ומביאה לייקור הגז כבר כיום.

למשרד אין בעת הזו מענה לשלושת ההשפעות של יצוא מוגבר של גז – ייקור הגז בשוק המקומי, הידלדלות המאגרים שתביא את ישראל לתלות בגז מיובא תוך 15-20 שנה ופגיעה בביטחון האנרגטי, כשהמאגרים הקטנים יותר – כריש ותמר – ייאלצו להפחית את היקף ההפקה. המוצא היחידי למלכוד הוא ספוקלציה – תגליות גז חדשות בשטח הימי של ישראל, שאולי יתגלו ואולי לא.