תאריך היעד חלף לסגירת התחנות הפחמיות כבר חלף, אבל חוסר היערכות גורם לכך שהן ימשיכו לפעול לכל הפחות בחודשים הקרובים. חברת ניהול המערכת מאיימת שכל עוד לא יוקמו תחנות גז שיחליפו אותן, השבתת התחנות עלולה לגרום להפסקות חשמל.
בחודשים האחרונים מופעלות התחנות בשמינית הקיבולת, אך בשיא הקיץ בחודשים יולי אוגוסט הן צפויות לחזור לפעול בקיבולת מלאה. בגרינפיס מזהירים שהיחידות הללו מזהמות פי 10 מעל התקן האירופי.
"בחשמל, אם אני סוגר את היחידות הללו, הזרם יעלה בקווים האחרים, נגיע לעומס יתר, ואז נצטרך ליזום הפסקת חשמל", הזהיר אתמול (שלישי) שמעון שיקי פישר, מנכ"ל בפועל וסמנכ"ל תפעול של חברת נגה לניהול מערכת החשמל, בדיון שהתקיים בנושא בוועדת הפנים והסביבה בכנסת.
ניר סהר, מנכ"ל איגוד הערים איגוד ערים לסביבה שרון כרמל, הציג את הערכת הנזק הבריאותי שגורמות היחידות הפחמיות. "על פי פרופ' איתמר גרוטו, מידי שנה נפטרים 50 בני אדם מהפעלת התחנה (מוות מוקדם, א.ר.)". סהר הוסיף כי שינוי תנאים מטארולוגיים הוביל לכך שלמרות הפחתת כמות הפחם בשנה האחרונה בסך הכל, כמות המזהמים בתחנות הניטור בסביבה דווקא עלתה.
סהר התלונן על כך שחברת החשמל הייתה אמורה להעביר את היחידות ממצב הפעלה שוטפת למצב שימור ב-1 ביוני, מה שלא קרה גם 6 שנים לאחר ההחלטה הראשונית בנושא. "משרדי האוצר והאנרגיה מנסים לשנות את חוק ההסדרים על מנת להכשיר את הזיהום מהיחידות ולאפשר את המשך הפעלתן. אנו מתנגדים לכך", אמר סהר.
יו"ר הועדה וואליד טאהא התפלא על כך ש-6 שנים לא הספיקו לביצוע התכנית, אלא שרק ב2018 הסתיימו ויכוחים של שנים על הרפורמה במשק החשמל, מה שאיפשר את קבלת החלטת הממשלה המתאימה לאחר מכן. חברת החשמל נערכה לרכש תחנות כח חלופיות, אך לא הצליחה לעמוד במועד הרצוי של 1 ביוני לתחנה הראשונה מתוך שתיים.
"הסתבר שפרויקטים גדולים מתעכבים", אמר פישר והשווה בין היחידות הפחמיות לכביש 6, "ברור מה זה יעשה לכביש החוף אם יסגרו את כביש 6, הדרך היחידה לסגור את הכביש 6 הזה, זה להקים כביש 6 אחר במקביל אליו".
סהר טען כי לישראל יש כיום אספקת גז שופעת, אך תחנת חגית של חברת החשמל מופעלת רק ב-37% מכושר הייצור השנתי שלה. פישר פסל את הטיעון והסביר כי "יש מגבלת הולכה. עבודת המטה שבוצעה עוד כשניהול המערכת ישב בחברת החשמל הראתה שאין דרך לסגור את היחידות בלי להעמיד כושר ייצור חלופי בדיוק באותו מקום, על בסיס אותם קווי הולכה קיימים. קווי הולכה חדשים לוקחים 15 שנה ויותר. פתרון אחר של קווי הולכה במקום אחר היה דוחה את ההשבתה לפחות ב-10 שנים. הפתרון הנוכחי הוא הפתרון המהיר".
פישר הסביר כי בכל יום של ביקוש נמוך, חברת ניהול המערכת משביתה יחידות פחמיות ומסייעת להיגמל מפחם מהר יותר, אך לא תאפשר השבתה מוחלטת שלהן. "הסיכון הוא לשרון, קיסריה והגליל וצפונה – אותם אלו שמודאגים מאיכות הסביבה, הם אלו הראשונים להיפגע אם לא תהיה אפשרות לייצר חשמל מתחנות 1-4".
הקיץ מאתגר את משק החשמל הישראלי
מהדיון עלה כי כדי למזער את הפגיעה הסביבתית החמורה שיחידות אלו גורמות, בחודשים האחרונים פועלת רק יחידת ייצור בודדת מתוך ה-4, ועל חצי מהתפוקה. כלומר, שמינית מסך כושר הייצור בארבעת היחידות, לא רחוק מהמודל של מצב שימור. "אנחנו היום בביקוש יומי לחשמל של 10,000 מגה-ואט, כשנגיע ל-12 עד 14 אלף בחודשים הבאים, נצטרך כנראה להפעיל גם את כולן. אין לזה חלופה", אמר פישר.
יוליה גינזבורג, מנהלת מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה, התנגדה לפגיעה האפשרית בחוק אוויר נקי. "תמיד היה נוהל, שחס וחלילה אם יש מצב חירום, כמו ב-2012, כשהייתה פגיעה בקו גז ולא היה גז במדינה. לא השארנו את המדינה בלי חשמל, התרנו שימוש בדלקים יותר מזהמים".
גינזבורג התרעמה על כך שמשרדה לא קיבל מידע מלא. "הבעיה היא שכל המקרה הזה נודע לנו חודשים ספורים לפני מועד סגירת היחידות. כן פיקחנו ונאמר לנו – תראו איך מתקדמים עם המחז"מים (תחנות כח חלופיות בגז, שנבנות במקום יחידות 1-4, א.ר.), נהיה מוכנים, הכל יהיה בסדר. הנושא של קווי הולכה נודע לנו לפני חודשיים".
לדברי גינזבורג, "אם היינו מודעים מראש לנושא בעיית ההולכה, לא בטוח שהיינו מסכימים ב-2016 לוותר על התהליך של התקנת סולקנים (מסננים המפחיתים זיהום, א.ר.). זו השקעה של מיליארדים בסינון פליטות שוויתרנו עליה, כי ידענו שהתחנות האלה ייסגרו במועד ידוע".
היו"ר טאהא תקף את ד"ר גיל פרואקטור, ראש אגף אנרגיה ושינויי אקלים במשרד להגנת הסביבה, בשל ההיתר להמשיך לזהם בפועל כשאמר "אז מותר לחרוג מהכללים ובלבד שיש מישהו שחתם על צו שעה? כל צו שעה כזה הוא לשנים".
פרואקטור טען כי המצב הנוכחי עדיף על שינוי החוק המוצע, והסביר ש"זה נכון, אבל חובת ההוכחה היא עליהם (חברת נגה, א.ר). הוא צריך לנמק ולהראות שהוא בחן את כל החלופות האחרות".
טאהא הקשה. "אז הוא נימק ועשה את הכל, ג'נטלמני לגמרי, אז מותר להזיק לאנשים?" פרואקטור השיב כי "מותר לנו להביא מומחים משלנו ולבחון, ואם הם לא יצליחו לנמק, אנחנו נלך לאכיפה".
העיכובים: גם בגלל הקורונה
צבי שטג, מנהל אגף פרויקטי ייצור בחברת החשמל הסביר את פשר העיכוב בהקמת תחנות הכח החלופיות בגז. "לצערי היה ריקול של היצרנית ג'נרל אלקטריק, הם עדכנו אותנו שהם צריכים לקחת את שתי טורבינות הקיטור ואת טורבינת הגז ולקחת אותן בחזרה למשך חודשיים שלושה, לטובת תיקונים, לפני שהציוד הזה יתחיל לעבוד". עיכובים ממושכים יותר נגרמו לטענתו בשל בעיות בתחום השינוע, וסגירת מפעלים במשך מגפת הקורונה.
"ההפעלה המסחרית נדחתה לאפריל 2023. מבחינתנו באפריל נכניס אותו להפעלה מסחרית ואז ניתן להכניס שתי יחידות פחמיות לשימור. 9 חודשים אחר-כך, נוכל להוציא את השתיים האחרונות לשימור". נושא השימור עצמו שנוי במחלוקת מול תושבי האזור, שמבקשים לבצע סגירה סופית במקומו, בשל זיהום האוויר שייגרם מההפעלה של כל יחידה אחת לתקופה, לשמירת הכשירות שלה.
הצעת חברות הגז: הסבה מהירה של כל היחידות הפחמיות לגז
חן הרצוג, הכלכלן הראשי של חברת BDO, העובדת בעבור איגוד חברות הגז, הסביר על ההיפוך הכלכלי שהפך את הגמילה מפחם מנושא דחוי לנושא דחוף. "כשהתקבלה ההחלטה במקור, ב-2016, היה ברור סביבתית שמאוד כדאי לסגור את הפחם, אבל הפחם היה זול, ואנרגיות מתחדשות וגז היו יקרים. היום זה בדיוק הפוך. כל חודש עיכוב כזה עולה לציבור 300 מיליון שקלים. תעריף החשמל ימשיך להתייקר, כי פחם עולה היום פי שלוש יותר מגז".
הרצוג הציע כיצד להתגבר על העיכוב בסגירת היחידות הכי מזהמות, 1-4, באמצעות זירוז ההסבה של שש היחידות הפחמיות הנוספות – יחידות 5-6 ב"אורות רבין" וארבע יחידות באשקלון, לשימוש בגז. "אפשר להסב כל פעם שתי יחידות במקביל, במקום אחת בכל פעם. אפשר לעשות תכנית חירום שתסב את התחנות בסוף 2023 במקום בסוף 2025, וכך גם נפחית פליטות, כפיצוי על העיכוב בסגירת יחידות 1-4".
הצעה זו לא משרתת רק את חברות הגז, אלא גם את הציבור כולו, שייהנה מפחות פליטות, רכש מופחת של פחם יקר והכנסות ממיסוי על גז ישראלי. עם זאת, לא ברור באיזו מידה אכן ניתן להסב בהצלחה יחידות ייצור שגילן נע בין 22 ל-32 שנה מהנעה בפחם לגז. חיסרון ודאי בשיטה זו היא היעילות הנמוכה – נצילות של עד 35% בשריפת הגז, לעומת עד 64% בתחנת כח מדגם חדיש בגז. היתרון הבולט בתכנית זו הוא העובדה שרשת החשמל כבר קיימת, ולא זקוקה לתכנון או בניה.
