התובע הכללי במנהטן הגיש השבוע (חמישי) תביעה פלילית נגד אלכס משינסקי, ישראלי לשעבר, שייסד את חברת הקריפטו צלסיוס, ובה שבעה אישומים פליליים בתחום הפיננסים. משינסקי שוחרר לאחר החקירה בערבות של 40 מליון דולר. עורך דין מטעמו מסר שמשינסקי 'מכחיש בתוקף את ההאשמות ונחוש להגן על עצמו בבית המשפט'.
במקביל, משינסקי נתבע במספר תביעות אזרחיות של רשות ניירות הערך (SEC), רשות הסחר בחוזים עתידיים (CFTC) ורשות הסחר הפדרלית (FTC), שהוגשו נגדו ונגד החברה על הונאת משקיעים ולקוחות.
משינסקי נעצר ונחקר שנה לאחר הכרזת צלסיוס על פשיטת רגל.
האישומים בתביעה כוללים הונאת ניירות ערך, הונאה באמצעים אלקטרוניים, הונאת מסחר בסחורות, וקנוניה למניפולציה בערך של טוקן הקריפטו CEL, שהחברה הנפיקה.
מנהל ההכנסות של החברה, רוני כהן פאבון, הואשם ב-4 אישומים פליליים, שכוללים מניפולציות בשווי של CEL, והטעיית לקוחות תוך יצירת מצג שווא של חברה מצליחה ורווחית, תוך הסתרה של מה באמת נעשה בכספי הלקוחות. גם כהן פאבון נאשם במכירת CEL תוך יצירת רווח אישי משער מנופח.
בינואר השנה, משינסקי נתבע בתביעה אזרחית ע"י התובעת הראשית של מדינת ניו יורק בגין הונאת משקיעים.
אלכס משינסקי, מייסד חברת צלסיוס האמריקאית-ישראלית, יועמד לדין על הונאת משקיעים בשווי מיליארדי דולרים
כך לפי לטישיה ג'יימס, תובעת כללית במדינת ניו יורק. ג'יימס כבר הרשיעה את חברת הקריפטו TETHER בהונאת לקוחות בעבר, אך החברה המשיכה לשגשג. כאן מדובר בתביעה אישית נגד משינסקי https://t.co/Ab6euTD3XX
— Erez Raviv (@erez_davar1) January 5, 2023
לפי התביעה הפלילית, משינסקי סיפק מספר כה רב של מידע מטעה בשיחות וידאו עם צופים שפורסמו באורח שבועי, עד שבשלב מסויים החלו עובדים לערוך את השיחות, כדי לחתוך מתוכן מצגי שווא.
מצגי השווא של משינסקי כללו טענות שהלווים של החברה לווים באמצעות שיעבוד נכסים אחרים, בעוד שחלק גדול מנכסי החברה ניתן כהלוואה ללא שיעבודים. משינסקי טען שהפקדת נכסי קריפטו אצל צלסיוס בטוחה יותר מאשר הפקדת כספים בבנקים.
הטעייה נוספת, לכאורה, נוגעת לימיה הראשונים של החברה, אז הנפיקה לראשונה את CEL, כשמכרה רק שליש מהכמות המיועדת תמורת 32 מליון דולר, והכריזה שמכרה את כל הכמות תמורת 50 מליון דולר. עוד טוענת התביעה כי משינסקי ניפח בפומבי את מספר הלקוחות של החברה, לכדי 1.7 מליון לקוחות , בשעה שמספרם לא עמד על יותר מחצי מליון.
חוקרים עצמאיים איתרו כי למעשה, החברה עצמה היוותה את רובו המוחלט או כל הביקוש לטוקן CEL, באמצעות כספי משקיעים ולקוחות, בעוד משינסקי עצמו מכר לאורך תקופה ארוכה CEL, וזכה לקבל לידיו עשרות מליוני דולרים.
בתביעה האזרחית של רשות ניירות הערך, משינסקי נדרש להשיב רווחים אלו, להימנע באיסור חמור מעיסוק בתחום בעתיד וגם לשלם קנס בסכום לא נקוב.
בשיאה, החברה גייסה 700 מליון דולר ממשקיעים בשוק ההון, גיוס שנעשה כשהחברה כבר ידעה שמנהל הכספים הראשי שלה ירון שלם נעצר ונחקר במסגרת פרשת משה חוגג, אך בטרם שהכירה במעצרו. לפי פרסומי צלזיוס (שהוסרו), חוגג עצמו ייעץ בעבר לחברה.
הסימנים למודל תרמיתי היו ברורים מראש
האזהרות למבנה תרמיתי של צלסיוס נשמעו זמן רב לפני הקריסה. בשנים 2021 זיהתה הבנקאית פרנסס קופולה סימני אזהרה חמורים בתקנון של צלסיוס, לפיו כלל לקוחות החברה למעשה מוותרים על הגדרת הנכסים כ'שלהם', והשליטה המוחלטת בהם עוברת לחברה, ללא כל דרישה להפרדה בין כספי לקוחות לכספי העסק.
Celsius can do whatever it likes with the assets you loan to it, and there is no guarantee that you will ever get them back. pic.twitter.com/SUMrBOBd6r
— Frances 'Cassandra' Coppola (@Frances_Coppola) December 3, 2021
המודל העסקי המפוקפק של צלסיוס נחשף מספר פעמים על ידי חוקרים עצמאיים.
משינסקי נהג לטעון, שהמערכת הבנקאית יכולה לשרת את הלקוחות, אבל מעדיפה לגרוף רווחי עתק לעצמה. לפי התביעה, שילמה צלסיוס ללקוחות ריבית גבוהה בהרבה מזו שהצליחה לקבל על הלוואות, שניתנו ביד נדיבה, לעתים רבות ללא גיבוי, ומספר פעמים גם בלי להחזיר את הנכסים שהולוו.
מהתביעה עולה התמונה שמשינסקי ניסה להתנהג באופן התנהלות שבו האשים את הבנקים. הבחירה בקריפטו הייתה אופטימלית למשימה, מפני שלא קיימת רגולציה של ממש על קריפטו, אך משינסקי כשל לכל אורך הדרך ולא הצליח ליצור שום מודל רווחי, פרט להונאת הלקוחות.
הסימנים המחשידים – טוקן "ביתי" וריבית על קריפטו
כיום, בנקים יכולים לקבל ריבית של ממש על הפקדות אצל הבנק המרכזי, שמגובה בעצם קיום המטבע על ידי המדינה שמנפיקה אותו ודורשת לשלם מסים באמצעותו. מצב זה מאפשר להם לשלם ריבית על פקדונות, גם אם אין להם למי להלוות את הכסף בריבית גבוהה יותר.
גם היום יש חברות קריפטו מציעות ריבית על הפקדות נכסי קריפטו, אך אין שום גורם שמייצר תשואה לנכס קריפטו, מה שיכול לעורר חשד כלפי כל מודל עסקי שמבוסס על תשלום ריבית על נכס קריפטו.
לא רק שלכל מטבעות הקריפטו אין שום ערך יסודי, השימוש בטוקן קריפטו "ביתי" של חברת קריפטו הוא סימן מחשיד במיוחד. טוקן כזה מקל על חברות קריפטו לנפח את המאזן שלהן בטוקן חסר ערך ולהסתיר את מצבן הפיננסי האמיתי. כך קרה עם חברת FTX של סם בנקמן פריד והטוקן FTT, עם הטוקן CEL של צלסיוס וכך מתרחש עדיין עם חברת ביננס והטוקן BNB.
בישראל, חבר הכנסת דן אילוז (הליכוד), לשעבר עובד בפורום קהלת, מנסה לקדם חקיקה שתעניק הקלות מס בנוגע לטוקנים מסוג זה בדיוק, שמונפק באופן ריכוזי בידי חברות קריפטו ישראליות.
