משרד האוצר צפוי להתנגד להצעת החוק הפרטית לטובת חברות קריפטו, מה שמשאיר סיכויים קלושים לכך שיעבור, כך ממידע שהגיע לידי "דבר" לגבי ההתנגדות במשרד האוצר.
הצעת החוק הוגשה על ידי חברי הכנסת דן אילוז ואריאל קלנר (הליכוד), יחד עם שמחה רוטמן (הציונות הדתית). לפי ההצעה, משקיעים זרים שקונים מטבע קריפטו שהנפיקה חברה ישראלית, יזכו לפטור ממס, כאילו השקיעו בחברה עצמה. במקביל, עובדי החברה יזכו למס מופחת על מכירתו, כאילו זכו להקצאת מניות.
אפליה לרעה של משקיעים ישראלים
כדי לקדם את ההצעה, השתמש אילוז בטענה מפוקפקת לפיה חברות הקריפטו מופלות לרעה מבחינת מיסוי. למעשה, החברות זכאיות לכל ההטבות הקיימות בחוק, אך אילוז טען במליאת הכנסת כי "נהוג בחברות הקריפטו לתת אופציות. כמו שנותנים בחברות ההייטק אופציות, אז חברות הקריפטו נותנות אותן במקום במניות – במטבעות. וגם למשקיעים נהוג לתת מטבעות במקום מניות. אבל החוק הקיים לא מכיר במצב הזה, הוא בפועל מייצר אפליה נגד חברות הקריפטו".
אילוז לא הסביר מדוע חברות הקריפטו נוהגות כך, ובייחוד לא הסביר שזו בחירה מודעת ולא הכרחית שלהן. כמעט כל מטבעות הקריפטו שהונפקו עד היום קרסו לשווי אפסי. תקדימים מהעבר להנפקת מטבעות על ידי חברות מסחריות מראים כי אופן פעולה זה נוח במיוחד לקידום תרמיות פיננסיות בעזרת המצאת מטבע קריפטו, מכירתו למשקיעים או חלוקתו לעובדים. השלב הבא הוא יצירת "הייפ" רשתי סביבו כדי לייצר לו ביקוש וערך ספקולטיבי כלשהו. השלב הסופי הוא מכירתו ברווח, בזירה בלתי מפוקחת, שם לא נדרש גילוי נאות, תשקיף ועמידה בכללים למניעת ניגוד עניינים כמו במכירת מניות בבורסה רגילה. מה שאילוז מנסה, הוא לאפשר את המכירה הזו גם במס מופחת.
בניגוד לאופטימיות שהפגין אילוז, כשבמשרד האוצר בחנו את ההצעה מצאו בה פגמים רבים. מס מופחת לעובדים שמקבלים הקצאות קריפטו ממעסיקיהם, הוערך בהפחתת 155 מיליוני שקלים בשנה מגביית המסים. פירושו של דבר הוא שהממשלה מחוייבת להתנגד להצעת החוק, בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית, ולו רק בשל היעדר פעולה תקציבית מאזנת, בהתאם לחוק יסודות התקציב.
הפחתת מס למשקיעים זרים קשה להערכה כלכלית, אבל באוצר סבורים שמדובר בסכומים לא מבוטלים. הם רואים בכך אפליה לרעה של משקיעים ישראלים תוך הרחבת הפטור מניירות ערך גם למוצרים שהחברה מייצרת. במלים אחרות, באוצר לא קונים את נרטיב חברות הקריפטו, לפיו מטבע קריפטו הוא "השקעה בחברה", אלא מגדירים אותו כפי שהוא – מוצר של החברה.
לפי המגמה השלטת בארצות הברית, גם המוצר עצמו נופל כמעט בוודאות תחת ההגדרה של נייר ערך, ולכן המסחר בו אמור להיות כפוף לכל הכללים הרגילים של ניירות ערך, מה שיגרום לו לאבד את ה"יתרון" היחידי שלו – התחמקות מרגולציה.
הטבת המס לעובדים מתפרשת באוצר כמדרון חלקלק, ויצירת פתח למתן נכסים שונים נוספים כתחליף לשכר, שיוצע לתת בגינן הטבות מס. באוצר מבחינים בין חלוקת אופציות לעובדים, שיכולות להתממש לאחזקה במניות של החברה, לבין חלוקת מטבעות קריפטו, שאינם מהווים בהכרח שותפות בבעלות החברה.
17 ח"כים במליאה והצעות חוק ממשלתיות שנשארו בצד
איך הצליח החוק לעבור בקריאה טרומית ? צירוף נסיבות תמוה אפשר להצעת החוק לקבל תמיכה בוועדת השרים לחקיקה וכן בקריאה טרומית בכנסת. הקריאה הטרומית התרחשה ביום רביעי שעבר בשעות הערב, בעת נוכחות דלה של חברי כנסת, כשמחוץ למשכן נערכו הפגנות סוערות בנושא הרפורמה המשפטית, ואירועים ביטחוניים קשים במבצע "בית וגן" בג'נין. 15 חברי כנסת תמכו בהצעה, בהם גם שניים מהאופוזיציה, ושניים התנגדו. אחד המתנגדים, חבר הכנסת גלעד קריב (העבודה), התלונן על האפליה לטובה של חברי כנסת מהקואליציה, שהצעת חוק פרטית שלהם מקבלת תמיכה ממשלתית בקריאה טרומית, למרות שיש הצעות חוק ממשלתיות בנושא הקריפטו שעדיין לא גובשו.
סגנית שר האוצר, ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) הסבירה כי ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעה רק בקריאה טרומית, והצעת החוק תידרש להגיע שוב לוועדה בטרם הקריאה הראשונה. וולדיגר קראה לחברי הכנסת לתמוך בחוק בקריאה טרומית, ואמרה כי המשך החקיקה יידרש להיות מתואם עם שר האוצר, בזיקה לכוונות הממשלה לבצע אסדרה של תחום מטבעות הקריפטו. בהצעות הממשלה אין שום זכר למתן פטור ממס למשקיעים זרים או מס מופחת על הענקת מטבעות לעובדי חברות קריפטו.
לאור ההתנגדות המקצועית במשרד האוצר, והעלות המשמעותית של ההצעה לקופת המדינה, סביר להניח כי סיכוייה לעבור קלושים.
תמיכה מיוחדת בקריפטו יכולה לפגוע בכלכלה כולה
הנרטיב שמקדמות חברות הקריפטו הוא שרגולציה לא ידידותית תגרום ליזמים בתחום להגר למדינות בהן הרגולציה נוחה יותר. החברות מתעלמות מהנזקים הכלכליים העצומים שנגרמו למיליוני משקיעים קטנים וגדולים ברחבי העולם בשל מעורבות בקריפטו, והיעדר מוחלט של מוצרים מוצלחים ושימושיים לציבור הרחב על בסיס טכנולוגיה זו, גם לאחר 14 שנות פיתוח ועשרות מיליארדי דולרים שהושקעו בחברות הקריפטו וירדו לטמיון.
"כל שינוי במדיניות המס ובחקיקת המס בישראל חייב להיות בהתאמה מסוימת לגלובליזציה העולמית, ובעיקר לשינויים והתפתחויות במדינות OECD", אמר ל'דבר' רו"ח יניב אנג'ל, מומחה למיסוי מפירמת הייעוץ Auren ישראל, שסבר כי מדינות שיהיו "ידידותיות מדי" לתחום הקריפטו עלולות לשלם מחיר כבד ביחס למכלול כלכלתן.
"כספים כאלה עלולים להיות פתח כניסה להון וכסף לא חוקי ולא מדווח לישראל, שיכול לפגוע לא רק במערכת הבנקאית והישראלית בטווח הקצר, אלא יכול להוריד את דירוג האשראי של ישראל וליצור נזק כלכלי ארוך טווח", הוסיף אנג'ל. "לכן כל שינוי במדיניות המס חייבת להיעשות עם מבט למתרחש בעולם".
דוגמא אפשרית לכך היא אל-סלבדור, שמנהיגה הדיקטטור נאיב בוקלה יזם חוק שמכיר במטבע הביטקוין כ"הילך חוקי" במדינה ואף חייב בתי עסק לכבד תשלומים בו, באמצעות ארנק דיגיטלי רשמי של המדינה. השקת הארנק הייתה רוויית כשלים, ולבחירה בקריפטו היה מחיר – קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי סירבו לאשר לאל-סלבדור הלוואות בדולרים רגילים, ואילו שווי הביטקוין בשווקים התמוטט מאז, מה שגרם למדינה הענייה לאובדן ערך נוסף.
בהסתכלות על כלכלת ישראל, ספק אם התמוטטות ענף הקריפטו בישראל תהווה בעיה ולא ברכה. דוגמה טובה לכך היא תחום האופציות הבינאריות, לאחר שהוכח כי ענף זה מוכוון באופן כמעט מוחלט לתרמיות פיננסיות ובעקבות הנזק לתדמיתה של ישראל בעולם, פעילותו בישראל נאסרה בחוק.
