ועדת השרים לחקיקה החליטה אתמול (ראשון) לתמוך בהצעת חוק "פטור ממס במכירת מטבעות דיגיטליים לתושבי חוץ ובהקצאת מטבעות דיגיטליים לעובדים". את ההצעה הגיש חבר הכנסת דן אילוז (הליכוד), ביחד עם חברי הכנסת אריאל קלנר (הליכוד) ושמחה רוטמן (הציונות הדתית) והיא תעלה לקריאה טרומית בכנסת.
תמיכה של ועדת השרים לחקיקה היא סימן המעיד על סיכוי גבוה של הצעת חוק פרטית לעבור שלוש קריאות בכנסת ולהיכנס לספר החוקים.
ההצעה תחריג לטובה חברות קריפטו לעומת כל שאר החברות במשק
"עד היום, עובדים בתעשיית הקריפטו נאלצו לשלם מס כפול על האופציות שלהם מאשר עובדים בתעשיית ההיי-טק המסורתית. כמו כן, משקיעים זרים בתעשיית הבלוקצ'יין לא היו זכאים לקבל את אותן ההטבות להם זכאים משקיעים בתעשיית ההיי-טק המסורתית", אמר יוזם החוק, ח"כ אילוז.
ח"כ אילוז טוען לאפליה במיסוי, אך אפליה זו אינה קיימת. לו חברת קריפטו תחלק אופציות לעובדים או תזכה להשקעה של משקיע זר, היא תזכה לאותן הטבות בדיוק כמו כל חברה אחרת.
אלא שחברות הקריפטו מבקשות הקלה חריגה. לפי דובר ח"כ אילוז, "במקרה של חברות קריפטו, הן לא מנפיקות ניירות ערך כמו חברה "רגילה", אלא מטבע קריפטו. המשקיע מחו"ל רוכש את המטבע של החברה וכך משקיע בה".
חברות קריפטו אכן נוהגות בחלקן להנפיק מטבעות קריפטו, אך בשונה מהנרטיב שמציגות חברות הקריפטו וגם חבר הכנסת, השקעה במטבע איננה נחשבת מבחינה חוקית להשקעה בחברה, אלא מתכון ידוע למסחר מסוכן ובלתי מפוקח בנכסי קריפטו, תוך עקיפת כללי ניירות הערך.
לא למדו את הלקח מפרשת צלסיוס
כך למשל, חברת צלסיוס שייסד הישראלי לשעבר אלכס מאצ'ינסקי, גייסה השקעות רבות שהסתכמו ב700 מליון דולר, כולל מקרנות פנסיה. חלק ניכר מההשקעות נעשה ללא הענקת מניות למשקיעים, אלא באמצעות הפצת טוקן הקריפטו CEL, שהחברה הנפיקה. כמו כל נכסי הקריפטו, גם ל-CEL מעולם לא היה ערך יסודי, והחברה עצמה הייתה הרוכש העיקרי והכמעט יחידי שלו, וכך הצליחה לייצר לו ביקוש מלאכותי שגם העלה את ערכו.
החברה קרסה ב-2022 לאחר שהגיע לחדלות פירעון בפער של מיליארדי דולרים, והיא נמצאת כעת בהליכי פשיטת רגל. גם הערך של CEL קרס כמעט לאפס. לפי הליכי פשיטת הרגל, החברה פעלה במתכונת כה תרמיתית, שהונאת המשקיעים שביצעה כלפי רוכשי ה-CEL אפילו הגנה עליהם במקצת. אם היו בעלי מניות של ממש בחברה, היו עשויים להיות אחראים לחלק מפעולות אסורות שלכאורה ביצעה בכספי הלקוחות.
לפי בחינת רישומי העברות CEL בין ארנקים דיגיטליים, המייסד מאצ'ינסקי מכר בעצמו מטבעות CEL בהיקף של עשרות מליוני דולרים, שנרכשו על ידי החברה עצמה – קרי במימון משקיעים ולקוחות.
הקלה חריגה שתעקוף את כללי ניירות הערך
הצעת החוק הישראלית, באה למעשה לתת הקלת מס לחברות שיפעלו במתכונת חריגה של הצעת נכס קריפטו, במקום הנפקת מניות. הנפקת נכס קריפטו, מאפשרת כיום לרוכשים למכור אותו בעתיד, ללא כל פיקוח של כללי ניירות הערך, ללא תשקיף וללא כל זכות שנכס הקריפטו מעניק לרוכשים. למעשה, כל נכס קריפטו נושא ערך יסודי אפסי או שלילי אליו נלווה סיפור שיווקי של יתרונות טכנולוגיית הבלוקצ'יין, למרות חוסר היעילות של טכנולוגיה זו וחסרונות מובנים רבים. החיסרון הבולט ביותר הוא היעדר הגנה מאובדן סיסמה – מי שמאבד את הסיסמה לארנק הדיגיטלי, איבד את כל הנכסים ששמורים בו.
בעולם משנים כיוון – מטבעות קריפטו הם ניירות ערך ונדרשים לעמוד בכללי רגולציה
בארצות הברית מתנהל כיום מסע אכיפה נגד חברות קריפטו, בעיקר בשל הפרת כללי ניירות הערך. גארי גנצלר, יושב ראש רשות ניירות הערך האמריקאית, הסביר כי כמעט כל נכסי הקריפטו הם ניירות ערך, אך המסחר בהם נעשה באופן לא חוקי – ללא רישום מסודר וללא מסחר בבורסה בעלת רשיון למסחר בניירות ערך.
ההצעה הישראלית פועלת בכיוון ההפוך, באמצעות מתן הקלות מס למסחר בלתי מפוקח. כמובן שקיומן של תרמיות רבות בעבר על ידי חברת קריפטו שבוחרת להנפיק נכס קריפטו, לא מעידה בהכרח שזו כוונתן של חברות ישראליות, אך בהצעה אין הסבר מדוע רצוי להעניק להן הקלה חריגה.
גם מסמך של הכלכלנית הראשית באוצר, פירט במשך 12 עמודים על הסכנות בתעשיית הקריפטו, ולא מצא שום יתרון מוכח של טכנולוגיה זו, אלא רק הדהוד לנרטיב שיווקי של "פוטנציאל מהפכני".
דברי ההסבר להצעה מציגים את חברות הקריפטו כתת-ענף בתעשיית הההיי-טק שיש לעודד ולמשוך אליו השקעות, תוך התעלמות מוחלטת מכך שענף זה גרם למליוני לקוחות ברחבי העולם להפסיד מיליארדי דולרים בשנים האחרונות במגוון של תרמיות, הונאות, אובדנים והשקעות כושלות, שאין מאחוריהן שום מודל עסקי של ממש, אלא רק נרטיב שיווקי. במקביל, למטבע הביטקוין, שהוא המטבע הדיגיטלי הוותיק והבולט בשוק, יש השפעה איומה מבחינה סביבתית, כשהמכונות המשמשות להפקתו צורכות כמויות עתק של חשמל, וגורמות לזיהום אוויר ופליטת גזי חממה בהיקף עצום.
