אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר פרסם אתמול (שני) מסמך מקיף תחת הכותרת "דו"ח אסדרת הנכסים הדיגיטליים, מפת דרכים למדיניות". חלק גדול במסמך, בן 109 עמודים, מוקדש להצגת הסיכונים הרבים והממשיים בתחום הקריפטו, אך התועלות מוגדרות רק בפוטנציאל, ללא הצגה של תועלות מוכחות.

לפי המסמך, סקר צרכני ייעודי שבוצע בינואר 2022 בקרב 1,337 ישראלים, עולה כי כשמדובר במאפייני המשקיעים, המשקיע הטיפוסי בישראל הוא צעיר, ומשקיע סכומים נמוכים יחסית: 72% מהמשקיעים דיווחו כי ביצעו השקעה בנכסים דיגיטליים בסכום הנמוך מ-10,000 ש"ח. נתון מעניין נוסף הוא ש-32% מהם דיווחו שנפגעו אישית מהונאה או מכירים באופן אישי אדם שנפגע מהונאה.

לפי נתוני Central Nation Up-Start, בישראל פועלות 139 חברות הפועלות בתחום הקריפטו וטכנולוגיית הבלוקצ'יין, כאשר כמחציתן פועלות בתחום הנכסים הדיגיטליים. לפי סקר מנהלים שנערך על-ידי חברת BDO בשנת 2022, ניתן להעריך את כמות החברות הישראליות הפועלות בתחום ב-100-50.

המסמך הופק בשיתוף פעולה בין שלל גופי רגולציה: רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, בנק ישראל, אגף התקציבים במשרד האוצר, אגף החשב הכללי במשרד האוצר, רשות המסים, הלשכה המשפטית של משרד האוצר, משרד המשפטים ורשויות תחתיו, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד הביטחון.

עבודת המטה כללה ראיונות עם אנשי אקדמיה כמו גם עם אנשי חברות קריפטו. חלק מהותי במסמך ממליץ "ליישר קו" עם רגולטורים בארצות הברית ובאירופה, שהחלו לקבוע רגולציות בנושא כלכלת  הקריפטו.

הרבה יותר סיכונים מתועלת 

הפרק השני במסמך – "סיכונים ופוטנציאל התועלות למשק", מונה 14 עמודים, מהם 13 מוקדשים לסיכונים ורק עמוד אחד לתועלות האפשריות, ללא תועלות קיימות. המסמך מפרט הערכת סיכונים כללית, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים לעצמאות וליעילות המדיניות המוניטרית, סיכונים ליציבות הפיננסית, סיכוני הונאת צרכנים והגנת הפרטיות, סיכונים לאבדן הכנסות ממסים.

חלק ניכר מסיכונים אלו אכן מתממשים בפועל. לפי נתוני חברת Chainalysis הפדיון מגניבות ופריצה לחשבונות משתמשים עלה במחצית הראשונה של 2022 בשיעור של 65% והגיע לגובה של 1.9 מיליארד דולר. בשנת 2021 היקף אובדן הכספים שמקורו בהונאות בתחום הקריפטו עמד על 14 מיליארד דולר. מדובר בעליה של כ-80% ביחס לשנת 2020, כאשר זו מיוחסת בעיקר להתפתחות תחום ה-DeFi . (שימוש בתוכנות "חוזים חכמים", א.ר.).

לפי מפת הדרכים, "העובדה שרבים מהמשקיעים בישראל סוחרים דרך פלטפורמות שאינן מפוקחות, תורמת להגברת סיכוני ההונאה".

פוטנציאל התועלות כולל "הגדלת הצמיחה במשק" בעזרת "תעשיה המייצרת מקומות עבודה איכותיים תוך המשך מיצוב ישראל כמדינה מתקדמת טכנולוגית". עוד נכתב כי "הטכנולוגיה המתפתחת בידי מיזמים אלה נוגעת בתחומים רבים, והיא בעלת פוטנציאל להפחית עלויות עסקה, לחסוך את הצורך במתווכים ולייעל את אופן העברת המידע בין גופים".

לפי נתונים שהעביר איגוד הביטקוין הישראלי, המאגד חברות ישראליות הפועלות בתחום הנכסים הדיגיטליים, בשנת 2021 כ-30.2 מיליארד דולר הושקעו בחברות בתחום הקריפטו בעולם.

אף על פי כן, מפת הדרכים לא מציינת כל תועלת מוכחת בטכנולוגיות הקריפטו, אלא רק "פוטנציאל לתועלת" עתידי.

המשך המסמך עוסק בבחינת האסדרה הישראלית הנוכחית והשוואתה לאסדרות במדינות אחרות, בעיקר בארצות הברית ולרגולציה האירופית שתחול החל משנת 2024, תחת החוק MICA. נקודת היסוד של אסדרות אלו, בדיוק כמו במפת הדרכים הישראלית, היא ההנחה שיש תועלת בכלכלת הקריפטו, ולכן רצוי לעטוף אותה באסדרה שתקשה על השימוש בה למטרות שליליות כמו הונאות.

ניטרליות טכנולוגית או מגזר מועדף? 

לפי לשון המסמך, מוטב לרגולטורים הישראלים לסווג פעילות בקריפטו לפי המקבילה שלה בעולם הפיננסי הרגיל – בנקאות, גיוס מימון, ביטוח, מסחר ולנהוג בה ברגולציה זהה, שאדישה לטכנולוגיה.

עם זאת, התמונה העולה מאסדרות המצויינות במסמך ומפרק ההמלצות, בכל זאת מעלה את האפשרות שפעילות בתחום הקריפטו תזכה לאסדרה ייחודית לה, למשל בתחום "מטבעות יציבים".

הגשמת מטרה של יישור קו רגולטורי בעולם מהווה אתגר משמעותי, משום שטכנולוגיית הקריפטו נבנתה בכוונה תחילה כדי להיות חסינה לרגולציה. כך למשל, ניתן לקנות קריפטו בכסף מדינה רגיל בזירה עליה מוטל פיקוח ולאחר מכן למשוך את נכס הקריפטו לארנק דיגיטלי פרטי, ממנו ניתן להעביר אותו לכל זירה למסחר בקריפטו בעולם.

עיקר נפח המסחר העולמי בקריפטו מתרחש בזירות חסרות כל פיקוח פיננסי והגנות צרכניות, דוגמת זירת BINANCE, המובילה בפער ענק בנפח המסחר המדווח שלה מול זירות אחרות ומקלה על ביצוע הונאות. מפת הדרכים מציינת כי "ככלל, הצעה ומתן שירותים על ידי נותני שירותים אלה לישראלים עשויה להוות עבירה על החוק בנסיבות מסוימות, וישראלים המקבלים שירותים מגופים זרים, ובפרט שאינם מפוקחים, עלולים לעמוד בקושי מהותי להכניס כספים שמקורם בשירותים אלה לתוך המערכת הבנקאית בישראל".

הכוונה של עורכי המסמך, בה ישראל תימנע מקביעת רגולציה מקלה לקריפטו, עשויה לעמוד בקונפליקט עם הרצון "ליישר קו" עם המקובל במדינות מערביות. יוזמות חוק בארצות הברית מקודמות בתמיכת תעשיית הקריפטו, המציעות להכיר בקריפטו כ'סחורה דיגיטלית', ולקצץ בכנפיה של ה-SEC, רשות ניירות הערך האמריקאית, לה יש היקף תקציבים וכח אדם גדול בהרבה מהרשויות המפקחות על מסחר בסחורות דוגמת CFTC.

לצד זאת, יש לציין כי בנק ישראל הוציא לאחרונה הנחיות שיאפשרו לבנקים ישראלים להחזיק בעצמם נכסי קריפטו ללא קביעה חד משמעית לגבי הבטוחות שבנק צריך להחזיק כדי לכסות הפסדים אפשריים. הרוח העולה מהנעשה בבורסה הישראלית, ברשות ניירות הערך ובבנק ישראל מדגימים אימוץ של הנרטיב של תעשיית הקריפטו, לפיה היא המבשרת של העתיד של הטכנולוגיה הפיננסית. במציאות, אפילו רק על בסיס הנתונים המוזכרים במפת הדרכים העדכנית לגבי הונאות, גניבות וירידת ערך דרמטית, השקעות בקריפטו הן שיטה בדוקה להיקלע לתרמיות ולהפסיד כסף בסיכוי גבוה בהרבה מאשר להרוויח.