ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך הצהירה היום (רביעי) כי רשות ניירות הערך "ערוכה לאתגר ומוכנה לקבל על עצמה את הסמכות לפיקוח הוליסטי" על תחום כלכלת הקריפטו, לפי פרסום בוויינט.
גואטה דיברה בכנס התאגידים ה-11 של הרשות, ובו התייחסה לצוות שהקים שר האוצר אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) שכולל את הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, רשות המיסים, מערכת הביטחון, המשטרה, גורמים משוק ההון ואחרים.
אתמול, התייחס ליברמן בעצמו לנושא באורח פסימי מאוד. לדבריו, "זו הסכנה הכי גדולה למערכת המוניטרית. אני רואה בזה יותר סכנות מהזדמנויות. באל סלבדור הפכו את זה למטבע הרשמי וזו לא הצלחה מסחררת, בסין לעומת זאת, הוציאו מחוץ לחוק. יש 15 אלף מטבעות דיגיטליים חלקם לא יודעים מאיפה הם. אין רגולציה עולמית לסיפור ואני שוחחתי עם אנשים בעולם והם מודאגים. אין מאחורי הסיפור הזה זהב או כלכלה. רוב המדינות לא מסוגלות להתמודד עם זה וצריך יכולת מדינתית מאוד רצינית".
ליברמן הדגיש את הסיכון מאימוץ גובר של מטבעות קריפטו: ״זה גולם שלא רק קם על יוצרו אלא יכול לחסל את יוצרו, ואנחנו באמת עוד לא מבינים את ההשלכות שלו על המערכת המוניטרית. אנחנו בשלב של גיבוש מדיניות והמלצות התחלנו לטפל בזה – עשינו סדרה של דיונים עם בנק ישראל, גורמים כלכלים וגורמי בטחון. קריפטו ישתלט על הגיימינג וההימורים – ואלו דברים שיהיה לנו מאוד קשה להאבק בהם״.
לעומתו, גואטה הייתה רכה בהרבה כשאמרה כי ״שוק הקריפטו מייצר גם סיכון וגם הזדמנות. טכנולוגיית הבלוקצ׳יין מציבה בפנינו עובדות שלא ניתן להתעלם מהן. הטכנולוגיה מאתגרת את חוק ניירות ערך, את הגדרת המטבע ואת הגדרת הנכסים הפיננסיים ולמעשה דוחקת אותנו, הרגולטורים לפינה. הרגולציה חייבת להדביק את הקצב כדי שהציבור יקבל את ההגנה המתאימה וכדי לממש את מלוא הפוטנציאל הכלכלי הגלום בפיתוח הפעילות בארץ״.
לשיטתה, המחסור כלכלת הקריפטו אינה בהכרח בעייתית מן היסוד, אלא שבתנאי היעדר רגולציה ״המצב שבו עולם הנכסים הדיגיטאליים מוסדר ופועל באופן שמייצר סדקים רחבים, יוצר עבריינות, מעודד פשיעה כלכלית וחוסם פיתוח פעילות פיננסית ושימוש לגיטימי בכלים שהוא מקנה״.
לפי העיתונאי דיוויד ג'רארד, עולם הקריפטו רווי בתרמיות ובפשיעה, משום שעולם הפשע חולק צורך משותף עם האידיאולוגיה הליברטריאנית הקיצונית של ממציאי מטבעות הקריפטו – הרצון למנוע מעורבות ממשלתית.
בעוד בעולם המערבי רגולטורים מתלבטים בעיקר איך "לביית" את התופעה, שבנויה מראש על מנת להערים עליהם, בסין הוטל איסור כולל על מסחר ו"כריית" קריפטו, בשל בזבוז אנרגיה משווע שפעילות זו גורמת, למעשה מתגמלת את "הכורים" במטבעות קריפטו על הנכונות לבזבז חשמל. כוונות לחרם קריפטו מלא או חלקי נידונות גם ברוסיה ובהודו.
קשה לקבוע תחת איזו רגולציה יפול הקריפטו
מכיוון שכלכלת הקריפטו מבוססת על המצאת פרטית של כסף ו/או נכס דיגטלי, קשה לסווג באופן מוחלט אותו כאמצעי תשלום, כנכס, כתרמית או כנייר ערך. חלק מהקושי טמון לפער הגדול בין הסיפור על מטבעות הקריפטו, לבין המציאות שלהם.
בתאוריה, מטבעות קריפטו הם אמצעי תשלום, ולכן קוד התוכנה שלהם הוא סגו של מערכת תשלומים. במציאות, הקריפטו כשל כאמצעי תשלום ולא מתמחרים בהם כמעט שום דבר. לצד זאת, השגשוג של הקריפטו הוא במסחר ספקולטיבי בזירות בלתי מפוקחות באינטרנט. לא מדובר במערכות תשלומים מבוזרות, כפי שמטבע קריפטו אמור לפעול, אלא בבסיס נתונים מרכזי שמבצע עסקאות – החלפה של נכס קריפטו תמורת כסף אמיתי ולהיפך, או בין נכסי קריפטו מסוגים שונים. רוב פעילותן כלל לא עושה שימוש במטבעות הקריפטו עצמם, אלא במקרים בהם הלקוח מבקש למשוך את היתרה שלו לארנק פרטי, מה שמבוצע תמורת עמלה גבוהה בהרבה לעומת המסחר בתוך הזירה עצמה.
לפי גואטה, אחזקות בקריפטו יוכלו להיחשב ניירות ערך, אך לא ברור איך ניתן ליישם זאת. הנפקת מטבע קריפטו נעשית באמצעות תוכנה בקוד פתוח. הרגולציה הרגילה, לפיה למנפיק יש חובה בתשקיף וכדומה, איננה רלוונטית לסוג פעילות כזה.
כיום, השימוש העיקרי בקריפטו הוא מסחר ספקולטיבי תנודתי, בו משקיעים וותיקים עשויים להרוויח את כספי המשקיעים הבאים בתור, בדומה להונאות פונזי או תרמיות פירמידה, משום שמאחורי מטבעות הקריפטו עצמם לא עומדת כל פעילות עסקית, למעט בזבוז חשמל.
נגיד בנק ישראל אמיר ירון, אמר לאחרונה כי הפיקוח של 'מטבעות קריפטו יציבים' – שערכם אמור להיות צמוד למטבע ממשלתי, צריך להיות נתון לפיקוח הבנק, מתוקף אחריותו למערכות התשלומים וליציבות הפיננסית. ככלל, בבנק ישראל עוקבים אחר הנעשה בעולם ובוחנים הנפקת שקל דיגיטלי, אך מדובר בהתפתחות שונה מהותית ממטבעות קריפטו, שמבוססים על היעדר פיקוח מרכזי כיסוד ליצירתם.
הבנק המרכזי של אנגליה הוציא לאחרונה אזהרה, לפיה האימוץ הגובר של כלכלת הקריפטו, ביחד עם הקישוריות הגוברת לשווקי ההון של כסף אמיתי הופכת אותה בהדרגה לסיכון משמעותי ליציבות הפיננסית, גם אם כיום היא איננה מספיק גדולה לשם כך.
כיום, השקל הוא מטבע חזק מאוד, ולא חשוף לאינפלציה משמעותית, כמו בארצות הברית, או לסחרור של אבדן ערך דרמטי, כמו המטבעות של טורקיה או של איראן. מצב זה מקטין את הסיכון לשימוש במטבעות קריפטו כאמצעי גידור משמעותי לשקל. עם זאת, האחריות של בנק ישראל בתחומים כמו הגנת הצרכן, נמצאת בהתנגשות ישירה עם האופי של מטבעות הקריפטו, שבנויים למנוע הגנות למשתמש כמו היכולת לבטל תשלום בדיעבד. אבדן המפתח הפרטי לארנק קריפטו הוא למעשה "שריפה" של יתרות המטבע שקיימות בתוכו, כמו גם כל תשלומים שיבוצעו אליו בעתיד, מצב שניתן למנוע בקלות באבדן סיסמת הגישה לחשבון בנק.
בישראל, החודש נכנס לתוקף תיקון לצו איסור הלבנת הון ומימון טרור, שמרחיב את תחולתו גם על מטבעות קריפטו. הצו מחייב נונתי שירות ישראלים זיהוי ואימות של הלקוח (KYC), וכן דיווח לרשויות. תומכי הקריפטו מקווים כי התיקון ירכך את מדיניות הבנקים, שבדרך כלל מסרבים להפקיד בחשבונות.
רשות שוק ההון מצידה, לא קבעה רגולציה חד משמעית בנושא וכיום היא "יושבת על הגדר" תוך בחינת רגולטורים אחרים בעולם. באוגוסט האחרון הוציא הממונה על הרשות, ד"ר משה ברקת, חוזר המחייב את הגופים המוסדיים באורח יוצא דופן להודיע מראש על כוונה לרכוש נכסי קריפטו, הנחיה שלא חלה על השקעות אחרות. ככלל, הפיקוח של הרשות מוטל על השקעת כספי החוסכים של הגופים המוסדיים ולא מונע מהם לבצע השקעות כאלו בכספם העצמי (תיק הנוסטרו).
ברשות המסים מתמודדים עם רווחים בכסף אמיתי שהושג דרך מסחר במטבעות קריפטו, ופרסמו חוזרים לגבי מהו אירוע המס במסחר כזה וחובת הדיווח לגביו. עם זאת, לאור הסירוב של הבנקים במקרים רבים לאפשר לישראלים להפקיד בבנק כספים שהתקבלו בזכות מסחר בקריפטו, מורכב ליישם את הנחיות רשות המסים, אם אין ללקוח דרך לממש את הרווח בבנק ישראלי.
