רשות שוק ההון דורשת מהגופים המוסדיים לדווח על כוונתם להשקיע בביטקוין, כך כתבה אתמול (רביעי) הרשות למנהלי ההשקעות בגופים אלה.
"לאחרונה, בין היתר לאור התגברות היצע מכשירי השקעה בעלי אופי הנחזה להיות ספקולטיבי, התחדד הצורך בבחינת מדיניות ההשקעות של הגופים המוסדיים ואופן בחינת הזדמנויות השקעה מסוג זה על ידי מנהלי השקעות וועדות ההשקעה בגופים המוסדיים", נכתב בפנייתו של הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת. "מכשירי ההשקעה האמורים מתאפיינים בפרט בהסתמכות על שינויי מחיר שאינם נובעים מיצירת ערך כלכלי פנימי כלשהו, וכנגזר מכך גם מהיעדר מודל הערכה ותמחור כלכלי מהימנים.
"לדעתנו, השקעה בביטקוין, בין היתר, נופלת להגדרה האמורה. לשם הבהרה, אין הדבר אמור לגבי השקעות במטבעות קריפטוגרפיים ככלל או בטכנולוגיות קשורות, שנושאות רציונל כלכלי אחר ואף עשויות לשכלל את השוק".
בחוק ההסדרים מוצע תיקון מינורי של חובת דיווח על כל המחזיק בנכסי קריפטו מעל 200 אלף שקלים.
בית ההשקעות אלטשולר שחם כבר רכש בסוף השנה שעברה יחידות צמודות לביטקוין בשווי 100 מיליון דולר, דרך קרן Grayscale. השקעה זו הניבה רווח עצום בזמן קצר, אבל כפופה להפכפכות הגבוהה של ערך המטבע ויכולה גם להתרסק בקלות.
לפי המכתב, כל השקעה בביטקוין או נכס שתלוי בו מגוף מוסדי תחייב דיווח מפורט, כולל הפרוטוקולים של דיוני ועדת ההשקעות לגביו, והמידע שעמד בפניהם.
במקביל, גם בארצות הברית נמצא על השולחן חוק שנועד להגביר את חובת הדיווח של מרוויחים מכלכלת הקריפטו, במטרה להגביר את דיווחי המס. לובי התעשייה האמריקאי נכשל בריכוך סעיף דיווח רב עוצמה בחוק התשתיות הדו-מפלגתי. הן בישראל והן בארצות הברית אין התייחסות רגולטורית לנזק הסביבתי שגורמת צריכת האנרגיה האדירה של התעשיה.
חובת דיווח על אחזקות קריפטו מעל 200 אלף שקלים
רשות המסים יוזמת כללי דיווח חדשים על אחזקות של נכסים דיגיטליים. לפי הצעה בחוק ההסדרים, תושב ישראל שהוא או ילדיו החזיקו ביום אחד או יותר בשנת המס נכס פיננסי דיגיטלי בשווי 200 אלף שקלים או יותר, יהיה חייב בהגשת דו"ח לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה.
במלים אחרות, גם אם הנכס עבר את השווי של 200 אלף שקלים ליום אחד ולאחר מכן ירד מתחת לסף זה, חובת הדיווח תהיה בתוקף. מטרת ההצעה היא "לצמצם את היקף ההון השחור בישראל, להביא לגילוי נכסים והכנסות לא מדווחים ולשפר את איכות הביקורת של רשות המסים".
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בשנים האחרונות הפכו נכסים פיננסיים דיגיטליים לנפוצים בקרב הציבור. נכסים אלה מנוהלים באמצעות טכנולוגיה הרשומה ומנוהלת באמצעות רישום מבוזר בין צדדים מרובים, ללא גורם מרכז, הם מועברים בקלות יחסית באמצעים אלקטרוניים, מאובטחים באמצעות הצפנה ("קריפטוגרפיה") ואין עליהם מעקב או ביקורת. בנסיבות אלה, שימוש בהם מהווה מכשיר יעיל ונוח להעלמת הכנסות, לצבירת נכסים לא מדווחים ולהלבנת הון".
גם טד קרוז לא עזר ללובי הקריפטו
תכניות השקעה של טריליון דולר בתשתיות בארצות הברית אושרה השבוע בסנאט בתמיכה דו-מפלגתית. התכנית כוללת סעיף דיווח רחב היקף על תעשיית הקריפטו, שמחייב כל מתווך פיננסי בכלכלת הקריפטו לדווח על פעילותו ועל פעילות לקוחותיו. הגדרת "המתווך הפיננסי" בחוק כה רחבה, שאינה חלה רק על סוחרים וזירות מסחר, אלא ככל הנראה גם על מפתחי תוכנה, חברות כרייה ואחרים, שלא יוכלו לעמוד בדרישותיו, שכן הם לא יודעים את מי הם משרתים, למעט אולי רשימה של כתובות ארנק שלא ניתן לתרגם בקלות או בכלל לשמות הלקוחות.
לפי הצעת החוק, הרשויות בארצות הברית מקוות לגבות תוספת של 28 מיליארד דולר במסים כתוצאה נגזרת של הטלת חובת הדיווח. לובי משמעותי של תעשיית הקריפטו האמריקאית ניסח שתי הצעות תיקון לחוק שזכו לתמיכת רבים בסנאט ואחת מהן גם לתמיכת הנשיא ג'ו ביידן, אבל נכון עלכשיו הן לא יכולות לעבור בשל חבר סנאט בודד.
מדובר בסנאטור ריצ'ארד שלבי מאלבמה, שסירב לתמוך בו, במאבק למען הגדלת ההשקעה בתשתיות צבאיות, נושא שאליו הדמוקרטים מתנגדים ואינו כלול בהצעת החוק להשקעה בתשתיות.
לתעשייה לא עזר גם גיוסו של הסנאטור טד קרוז, שטען: "ההשלכות יהיו הרסניות. יש תעשייה חדשה ומרגשת של מטבעות קריפטו שיוצרים משרות, והיא דינמית וצומחת מהר. הסעיף בחוק יחסל את מטבעות הקריפטו. התעשייה והמשרות יעברו לחו"ל. אין אפילו חמישה סנאטורים שמבינים איך עובדים מטבעות קריפטו. לא נערכו שימועים בנושא, אבל הסנאט מוכן לחסל את התעשייה".
This infrastructure bill has in it a portion that is designed to obliterate #crypto.
That would be a tragic mistake. pic.twitter.com/ySxoj1yMwV
— Senator Ted Cruz (@SenTedCruz) August 10, 2021
האזהרות של קרוז נראות מוגזמות. תעשיית הקריפטו אכן מנתבת סכומי כסף גבוהים, אבל מעסיקה מעט מאוד אנשים. ההצעה אמנם מכבידה, אבל לא מטרפדת את קיומן של זירות למסחר בקריפטו. היא בהחלט יכולה לפגוע בפעילות כריית קריפטו ברחבי ארצות הברית, גם אם כוונת החוק המקורית הייתה מיסוי ולא חיסול התעשייה. לתעשייה זו יש השפעה סביבתית שלילית מאוד, בשל צריכת אנרגיה גבוהה וגוברת, בעיקר תוך שריפת דלקי מחצבים מזהמים.
חובת דיווח לא מתמודדת עם היקפי הרמאות והסיכון למשקיעים
תרמית הקריפטו המתועדת הגדולה ביותר התרחשה השבוע. רשתות המחשבים של חברת פולינטוורק נפרצו, ונגנבו מהן מטבעות קריפטו בשווי כולל של מעל 610 מיליון דולר. החברה פנתה בנימוס להאקר להחזיר את המטבעות, אבל שרובם הועברו במהירות לרשתות אחרות ועורבבו, כך שרק חלק קטן מאוד ממה שנגנב יכול להיות מוקפא משימוש חוזר.
— Poly Network (@PolyNetwork2) August 10, 2021
באופן מפתיע, החברה דיווחה שהגנבים השיבו מעט מטבעות בשווי מצרפי של כ-4 מיליון דולר.
So far, we have received a total value of $4,772,297.675 assets returned by the hacker.
ETH address: $2,654,946.051
BSC address: $1,107,870.815
Polygon address: $1,009,480.809 pic.twitter.com/bPFAQk4mvS— Poly Network (@PolyNetwork2) August 11, 2021
המטבעות נגנבו מפלטפורמה מבוזרת להלוואות של מטבעות קריפטו (DEFI) בשיטה שמבוססת של פגמי תכנות שלא נודעו מראש בקוד של הפלטפורמה. כל מי שמשקיע נכסים דיגיטליים בזירת פיננסית כזו לוקח סיכון עצום, משום שאיש לא חייב להשיב לו את הנכס במקרה של מתקפת האקרים.
מיזם CIRCLE, שמנהל מעל 30 מיליארד דולר במטבע קריפטו צמוד לדולר (USDC) דיווח על ניהול יתרות הדולרים שלו וחשף שטענתו המקורית לגיבוי מלא של דולר לכל מוטבע היא שקרית.
מצבו דומה למיזם TETHER, שמנהל מעל 62 מיליארד דולר של מטבע צמוד אחר (USDT) ומרכז את מרבית המסחר מול הביטקוין במשך תקופות משמעותיות, וגם הוא לא מחזיק בגיבוי דולרי למטבעות שהוא בורא בלחיצת כפתור.
חלק גדול מהמסחר בקריפטו מתנהל ללא כללי דיווח ושקיפות שנחוצים למניעת מימון טרור והלבנות הון.
הקריפטו מחריף את משבר האקלים
תעשיית הקריפטו כפי שהיא היום אינה רק גן עדן למעלימי מס ומלביני הון, אלא גם גורם זולל חשמל שיכול לכלות בקלות את כל המאמצים של מדינות העולם להפחית בצריכת אנרגיה ולמתן את משבר האקלים.
USDC ו-USDT, בדיוק כמו שני המטבעות המובילים בתעשיית הקריפטו, ביטקוין ואת'ר, נשענות על רשתות מחשבים שפועלות לפי קוד תוכנה שמבוסס על בזבוז אנרגיה בשיטה של חיסרון לגודל: ככל שיותר מחשבים שותפים ברשת, אישור התשלומים במטבעות מצריך בזבוז גדול יותר של אנרגיה. ביטקוין לבדו צורך חשמל של קרוב לפי 2 מכל מדינת ישראל. עלות סליקת תשלום בודד צורכת אנרגיה כמו סליקת 1.7 מיליון תשלומים ברשת ויזה.
החלטת ממשלת סין לאסור על כריית קריפטו בשטחה גרמה להשבתה עצומה של חוות כרייה, שמסוגלות לצרוך 8,000 מגה-ואט בכל רגע. עם זאת, המכשירים עצמם לא נהרסו. מיזם קנדי מתכנן להעביר למחוז אלברטה מסין כמיליון מכונות כרייה לביטקוין, שיופעלו בעזרת שריפת גז מחצבי שגורם לזיהום אוויר ולפליטת גזי חממה.
רווחיות הכרייה נגזרת באופן ישיר משווי מטבעות הקריפטו בזירות המסחר. מכאן, שהתמוטטות הערך היא מתכון יעיל במיוחד לפגוע ברווחי הכריה. חובת דיווח פיננסי היא רק צעד קטן בדרך לרגולציה מרסנת כלפי תעשייה זו. ללא צעדים משלימים היא תמשיך לקדם פגיעה ודאית בסביבה, סיכונים גוברים למערכת הפיננסית ותשתית בסיכון נמוך במיוחד לביצוע פשעי סייבר.
