הרגולטורים בישראל מגלים התלהבות גוברת מחשיפה לכלכלת הקריפטו, כשממש במקביל חברות קריפטו קורסות בזו אחר זו, ובהריסות נחשפים היסודות האמיתיים של כלכלה זו: פשע, הרס סביבתי, הונאה וטכנולוגיה חסרת תועלת למטרות חוקיות. במקום להגן על אזרחי ישראל, הרגולטורים מעודדים את האזרחים ליפול ישר לתוך המלכודת.
חורף הקריפטו ממשיך לגבות קורבנות. משבר הנזילות בזירת המסחר FTX שבשליטת סם בנקמן פריד אינו הפתעה. כ94% משווי הונו התאדה בתוך יממה. האיש שכונה "מיליארדר הקריפטו מתחת לגיל 30", תיאר בגלוי כיצד אסימוני קריפטו פועלים כהונאה, אך לא נמנע לשווק בזירת FTX נכסי קריפטו של תרמיות מסוג זה.
כעת בנקמן פריד עצמו מתמודד עם חשיפות של חובות אמיתיים ונכסים מפוקפקים בקרן הגידור שלו אלמדה, וFTX מתחנן לחילוץ מהמתחרה ביננס. נגד ביננס עצמה מתנהלות חקירות בארצות הברית על הלבנת הון והפרת סנקציות מול איראן. אם העסקה תושלם, ביננס תרכז כ-80% מהסחר בנכסי קריפטו בעולם, לפי היקפים מדווחים מזירות המסחר בעצמן – היקפים שאיש אינו יכול לוודא איזו זירה מנפחת את היקף המסחר בה יותר מאשר זולתה.
טכנולוגיה בלתי שימושית שיוצרת סחרור פיננסי, שריפת כספים ובזבוז חשמל בקנה מידה עצום
בראש מרבית חברות הקריפטו הגדולות ניצבים מנהלים, אשר חלקם עבריינים פיננסיים מורשעים, אחרים נדרשים לחקירה ונמצאים במנוסה, ועוד כמה שעדיין טוענים ש'הכל בסדר ואין מה לדאוג'.
חברות הקריפטו קונות זו את זו, מלוות זו לזו ויוצרות מכפלת סיכונים ענקית שבסופה בור ללא תחתית. השווי של מאות מיליארדי דולרים לכלכלת הקריפטו אינו נזיל ולא מגובה בכסף רגיל. רוב הנכסים לא ניתנים למכירה או למשיכה כלל, למעט במקרה הזרמות עתק של כסף חדש ו"טיפש".
מטבעות קריפטו משמשים בעיקר להימורים פיננסיים, אך גם להפרת סנקציות, לחמיקה ממס, להלבנת הון, לסחיטה בוירוסי כופרה, לרמאות, לסחר בסמים ונשק ומטרה קלה לשוד. הם גורמים לנזק סביבתי עצום בשל אלגוריתם שמתגמל את המשתתפים בייצור מטבע הביטקוין ודומיו ככל שהם מבזבזים יותר חשמל. כמה הם מבזבזים? 1% מכלל החשמל בעולם.
ביחס לכל שימוש חוקי וסביר, לטכנולוגיית הבלוקצ'יין אין שום יתרון להציע על פני מסד נתונים פשוט וותיק וזול, אבל לא מעט חסרונות – היא איטית, יקרה ולא יכולה לתפקד בנפח מידע גבוה.
בגדי המלך החדשים
התבוננות בכאוס ובהיקף הרמאות בכלכלת הקריפטו גורמת למערכת הפיננסית הרגילה, זרועת הבעיות וניגודי העניינים להיראות כמופת של ניהול אחראי, ממשל תקין ודאגה לציבור הרחב.
אך בדיוק בנקודה הזו נכנסים הרגולטורים הישראלים. בבנק ישראל, בבורסה וגם ברשות ניירות הערך מייצרים גשרים חדשים בין המגזר הפיננסי בישראל לכלכלת הקריפטו. במודע או שלא, הם פועלים לחלץ את משקיעי הקריפטו הכושלים ואת הרמאים הפיננסים שבעצמם הסתבכו בחובות, בעזרת כספם של אזרחי ישראל.
מול סיסמאות כמו "הקריפטו כאן כדי להישאר", "בלוקצ'יין זה חדשנות" חשוב לשים לב שאין שום סיבה בעולם לקדם טכנולוגיה שמאפשרת לאדם לאבד את כל נכסיו אחת ולתמיד בשל שגיאת הקלדה תמימה של כתובת ארנק.
במקום להקל על מוסדות פיננסיים להפיל אזרחים ישראלים במלכודת הזו, רגולטור ישראלי אחראי היה צריך לאלץ כל מוסד פיננסי ישראלי לרתק הון בהיקף של 200% על כל השקעה בקריפטו, לרשום את שוויה בספרים על אפס ולגבות מס מוגדל של 45% על כל רווח. החדשנות היחידה שמציע עולם הקריפטו היא בשיטות בהן ניתן לקחת את הכסף של אנשים תמימים ולא להחזיר לעולם.
