חברות הקריפטו בישראל הצליחו לקדם הצעת חוק לטובתן שעברה בקריאה טרומית, שעשויה להפלות אותן לטובה משאר החברות במשק. ההצעה עשויה למשוך הון לישראל ממנו ייהנו חברות הקריפטו הישראליות. אך הקלה זו יכולה לפגוע בישראל בעתיד, לנוכח מגמה עולמית להקשיח את הכללים שחלים על התחום, בעוד ישראל עסוקה במתן הקלות.
הצעת החוק שהגיש חבר הכנסת דן אילוז (הליכוד), יחד עם חברי הכנסת אריאל קלנר מהליכוד ושמחה רוטמן מהציונות הדתית, נועדה להעניק העדפה יוצאת דופן לחברות קריפטו, בצורת פטור ממס, או מס מופחת. היא זכתה לתמיכת ועדת השרים לחקיקה בתחילת השבוע, ואושרה ברביעי בערב, בנוכחות דלה של חברי כנסת, כשמחוץ למשכן נערכו הפגנות סוערות בנושא הרפורמה המשפטית, ואירועים ביטחוניים קשים במבצע של צה"ל בג'נין. 15 חברי כנסת תמכו בהצעה, בהם גם שניים מהאופוזיציה, ושניים התנגדו.
בשונה מחברות רגילות, בהן קיימים פטורים ממס או שיעורי מס מופחתים על השקעה בחברות, כאן החברות מבקשות פטור ממס על רווחים ממכירת המוצר שלהן, שהוא מטבעות קריפטו שהחברות יכולות 'לברוא מהאוויר', ללא זיקה כלשהי לפעילות כלכלית ריאלית. אם החוק יעבור, חברות הקריפטו יזכו גם לפטורים ממס כמו כל חברה אחרת שמקבלת השקעות זרות או מחלקת אופציות לעובדים שלה ולאלו יתווספו גם הקלות נוספות במקרה שהחברה תחלק מטבעות קריפטו לעובדים, או תמכור אותם למשקיעים זרים.
בלבול מכוון בין השקעה בחברה לבין רכישת המוצר שלה
חבר הכנסת אילוז, שבעבר עבד בפורום קהלת, הציג את הצעת החוק שלו במליאת הכנסת כך: "כיום יש 3,800 עובדים בתחום של הקריפטו בארץ, כ-174 חברות שגייסו כ-3.85 מיליארד שקל. אבל במקום להקל עליהן כדי שיתפתחו ויבואו עוד חברות, מדינת ישראל כרגע רק מקשה, בהמון תחומים. קשה להן לפתוח חשבונות בנק, קשה להן לגייס כסף. המצב החוקי במדינה במדינת ישראל לא מתאים למצב החדש בעולם."
לדברי אילוז, "הצעת החוק שלי היא צעד ראשון וקטן. היא מבקשת להשוות את המצב של חברות הקריפטו לחברות אחרות בתחום ההייטק, בשני נושאים. נהוג בחברות הקריפטו לתת אופציות. כמו שנותנים בחברות ההייטק אופציות, אז חברות הקריפטו נותנות אותן במקום במניות – במטבעות. וגם למשקיעים נהוג לתת מטבעות במקום מניות. אבל החוק הקיים לא מכיר במצב הזה, הוא בפועל מייצר אפליה נגד חברות הקריפטו".
אילוז מתעלם מכך שהבחירה של חברות קריפטו שלא להנפיק מניות למשקיעים זרים או לחלק אופציות לעובדים היא החלטה שלהן בלבד, שנובעת באופן מובחן משיקולי עקיפת הפיקוח על הנפקת מניות וכללי המסחר בניירות ערך. משקיעים זרים ועובדים שירצו לממש מניות של חברת קריפטו יידרשו לפעול על פי הכללים המקובלים, בניגוד למקרה שבו ינסו למכור הלאה מטבעות קריפטו שקיבלו מהחברה. לפי הנרטיב של חברות הקריפטו, יש לכופף את החוק הישראלי כדי להקל על השקעה בהן, אבל בפועל, כלל לא מדובר על השקעה בחברה בהתאם לחוק הישראלי, אלא על הקלות מס לגבי שימוש במוצר מתוצרתן – מטבעות דיגיטליים שהן הנפיקו.
בממשלה תומכים, למרות שעדיין לא הגדירו חוקית מהם מטבעות קריפטו
סגנית שר האוצר, מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), הציגה את החלטת ועדת השרים לחקיקה לתמוך בחוק בקריאה טרומית, בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בתיאום עם שר האוצר. הסיבה לתמיכת הממשלה, לפי וולדיגר, היא שהממשלה כבר קיבלה בפברואר האחרון החלטה שיזם האוצר לקדם רגולציה על "נכסים דיגיטליים", כחלק מחבילת החלטות שהתקבלו סביב חוק ההסדרים.
וולדיגר ציינה שהחלטת הממשלה כללה גם "הגדרה ברורה של נכסים דיגיטליים", שנדרשת לשם הפיקוח עליהם. כרגע, לממשלה אין בנמצא הגדרה כזו, וצוות במשרד האוצר עדיין מגבש אותה. "העבודה על תזכירי החקיקה טרם הסתיימה ולכן בשלב זה אי אפשר לקבוע הגדרה נאותה למהו נכס דיגיטלי. הצוות יגיש את המלצותיו לשר עד סוף דצמבר 2023". עקב כך, תמיכת הממשלה בהצעה הוגבלה לקריאה הטרומית בלבד, כשהמשך החקיקה ייעשה בתיאום עם שר האוצר
ח"כ קריב התנגד: "עיוות של מערכת המס על הכנסות מעבודה"
חבר הכנסת גלעד קריב (העבודה), טען לאפליה לרעה של האופוזיציה, שנדרשת להמתין לחקיקה ממשלתית כשהממשלה יוזמת חוק באותו נושא, ואילו כאן הממשלה קידמה תמיכה בקריאה טרומית.
עם זאת, ח"כ קריב התנגד להצעה גם בגלל התוכן שלה: "יש הרבה היגיון בהצעה, במקום שבאמת נכסים דיגיטליים הם שווי ערך למניות, אבל ההצעה שלך הולכת הולכת מעבר לכך והיא מעוותת את מערכת המס בנוגע לשכר עבודה, מכיוון שברגע שעובדים ידעו שאם הם מקבלים ממקום עבודתם מטבעות דיגיטליים – המס הוא 25%, ואם הם מקבלים משכורת רגילה – המס השולי הוא 45%, מתעוותת מערכת המס על הכנסות מעבודה".
הסיוע לחברות הקריפטו איחד בין הקואליציה לאופוזיציה
חברי הכנסת מהקואליציה שתמכו בהצעה הם ינון אזולאי ואוריאל בוסו (ש"ס), בועז ביסמוט, דן אילוז, טלי גוטליב, ניסים ואטורי, אופיר כץ וחנוך מילביצקי ואתי עטייה (הליכוד), לימור סון הר מלך ויצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית), שמחה רוטמן ומיכל וולדיגר (הציונות הדתית).
אך הדבר המעניין הוא שההצעה זכתה לתמיכה של שני חברי כנסת מהאופוזיציה: בועז טופורובסקי ומשה טור פז (יש עתיד). למרות המתיחות הרבה בין הקואליציה לאופוזיציה בכנסת, הניסיון לאפשר הטבות חריגות לחברות הקריפטו הצליחה לאחד ח"כים משני המחנות. ח"כ קריב ועאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) התנגדו להצעה.
מוצר שסותר את כללי ראיית החשבון המקובלים
כל נכס פיננסי מקובל ומפוקח, אשר פועל לפי כללי ראיית החשבון, בנוי בהכרח מתמונת מראה של נכס והתחייבות. כך למשל, כספי הלוואה הם נכס של הבנק והתחייבות של הלקוח שצריך להחזיר אותה. לעומתם, נכסי קריפטו פועלים במעין 'יקום מקביל', שלא מותאם לכללי החשבונאות. כל אחד יכול להנפיק נכסי קריפטו ללא הגבלה, כשיצירתם לא כוללת שום התחייבות כנגדם. כל נכסי הקריפטו תלושים לחלוטין מנכסים פיננסיים אחרים או מפעילות כלכלית ריאלית.
לפי מרטין ווקר, מנהל מוצרי ניירות ערך וערבונות בחברת Broadridge בבריטניה, הנכסים הדיגיטליים חורגים באופן יסודי מכללי ראיית החשבון המקובלים, בכך שיצירתם נעשית ללא כל יצירת התחייבות מקבילה, ושוויים היסודי הוא אפס.
הפרופסור לכלכלה עומר מואב סבור מה שמעניק שווי כלכלי למטבע הביטקוין, הוא בועה בלבד. לדבריו, "אין לביטקוין מחיר נכון, ולמעשה כמעט הכול אפשרי. או בשפת הכלכלנים: יש כאן ריבוי שיוויי משקל, כולם בועתיים. ולא צריך לדעת כלום על הביטקוין בשביל להגיע למסקנה הזו, חוץ מדבר אחד: מדובר בנכס שיש לו ערך אפס אם כולם חושבים שיש לו ערך אפס. לסיכום, הביטקוין הוא בועה. אין סיכוי סביר שמחירו יתייצב, ולכן, ובנוסף לסיבות נוספות, הוא לא יהיה תחליף לכסף לשימוש בעסקאות, למעט בניסיון להסתיר עסקאות. מדובר בבועה יקרה ובזבזנית שמסייעת לארגוני פשע, ופוגעת בסביבה".
אף על פי כן, מטבעות קריפטו נסחרים מול מטבעות קריפטו אחרים, ולעתים גם מול כסף רגיל, מה שמהווה מבחינת רשות המסים כאירוע מס בכל רווח שהושג. מבחינת חברות הקריפטו, הקלות במס על מסחר שנעשה בזירות מסחר בלתי מפוקחות הן מגבר משמעותי למוטיבציה לרכוש מטבעות קריפטו שהן מנפיקות.
הישג ללוביסטים של הקריפטו שיכול לפגוע בישראל בעתיד
ל'דבר' נודע שניסוח הצעת החוק נעשה בשיתוף ניר הירשמן, יחצ"ן ולוביסט מטעם בפורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין והווב-3. הירשמן עצמו שלח הודעה לתקשורת אודותיה שפורסמה באתר חדשות הקריפטו Coindesk. בהודעה, הירשמן הרחיק לכת כשאמר ששר האוצר תומך בהצעת החוק, ומדובר בסימן שישראל מאמצת את הקריפטו, אך בפועל, שר האוצר ביקש לבלום כרגע את קידום החוק, עד שמשרדו יסיים את עבודת המטה בנושא רגולציה לקריפטו.
כשהולכים בכיוון הנכון, התקשורת העולמית נותנת גב- אתמול הכנסת הצביעה בקריאה טרומית על ביטול האפליה במיסוי נגד חברות קריפטו, בלוקצ'יין ו-web3. הצעת החוק של דן אילוז, בתמיכת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', היא אמירה ברורה למשקיעים ברחבי העולם- בואו לישראל. והקריאה הזו נשמעת Loud and Clear https://t.co/wDcpPIkAW4
— Nir Hirshman (@NirHirshman) July 6, 2023
הירשמן לא הגיב לפניית 'דבר' לגבי מעורבותו בהצעת החוק.
חקיקה שמנוגדת למגמה העולמית, ועלולה להזיק לישראל
הירשמן צודק חלקית בטענה לגבי אימוץ הקריפטו בישראל. בישראל קיימים מספר מהלכי אסדרה בנושא קריפטו, שחלקם באמת מקדמים אימוץ של התחום לתוך המערכת הפיננסית, ואחרים דווקא נועדו ליצור רגולציה קשוחה יותר, שיקשו על חברות הקריפטו לפעול בדרך בה הן פועלות כיום.
אך ההצעות שעל הפרק בישראל מתעלמות באלגנטיות מהמציאות ברחבי העולם. הצעות אסדרה כאלו היו פופולריות בכל רחבי העולם המערבי בשנים 2021, ו2022, עד אשר התפוצצה בועת הקריפטו החל ממאי 2022, וחשפה מודלים כלכליים חלולים, אינספור הונאות וטריקים שיווקים כשהטכנולוגית הקריפטו מהווה בסך הכל תירוץ לשאיבת כספי משקיעים גדולים וקטנים במיליארדים, מבלי שיראו אותם בחזרה אי פעם.
כיום מתנהל בארצות הברית מסע אכיפה כנגד חברות הקריפטו הגדולות, שנטען שהן מפירות ביודעין את חוקי ניירות הערך, לא מספקות הגנה ראויה ללקוחות, ומטעות גם את המשקיעים בהן. גם מבחינת רגולציה, קיימת בארצות הברית מגמה של החמרת הכללים בתחום הקריפטו, ולא של מתן הקלות.
העובדה שישראל מפספסת את המגמה, וממשיכה לקדם את השימוש, המסחר ואת הפירמות של המטבעות הדיגיטליים, עלולה להתנקם בה בעתיד. רו"ח יניב אנג'ל, מומחה למיסוי, פירמת הייעוץ Auren ישראל אמר ל"דבר": "כל שינוי במדיניות המס ובחקיקת המס בישראל חייב להיות בהתאמה מסוימת לגלובליזציה העולמית, ובעיקר לשינויים והתפתחויות במדינות OECD. מדיניות מס מקלה מדי שתקטין את שיעור המס, יכולה בטווח הקצר לעודד פעילות עסקית מחו״ל לישראל ולהכניס כסף זר לישראל, אבל בטווח הרחוק עלולה להיות פתח להזרמת כספים לא חוקית לישראל מצד בעלי עניין בשיעורי מס מופחת.
לדברי אנג'ל, "כספים כאלה עלולים להיות פתח כניסה להון וכסף לא חוקי ולא מדווח לישראל, שיכול לפגוע לא רק במערכת הבנקאית והישראלית בטווח הקצר, אלא יכול להוריד את דירוג האשראי של ישראל וליצור נזק כלכלי ארוך טווח. לכן, כל שינוי במדיניות המס חייבת להיעשות עם מבט למתרחש בעולם".
