תוכניתו המחודשת של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לביטול חובות סטודנטים, לאחר שבית המשפט העליון פסל את המהלך המקורי, הציתה מחדש את הויכוח על הצעד השנוי במחלוקת. מיד לאחר פרסום החלטת בית המשפט בסוף חודש יוני לאסור על יישום התוכנית המקורית, שתוכננה למחוק חובות בסך 430 מיליארד דולר, הצהיר ביידן שהוא לא יוותר על מהלך. ביום שישי האחרון הוא הכריז על ביטול חובות סטונדטים בסך 39 מיליארד דולר ל-804 אלף לווים. מאמר המערכת של הוול-סטריט ג'ורנל ביקר: "הוא ממשיך לזלזל בחוק כדי לקנות קולות בעזרת מחיקת חובות".

חובות הסטודנטים הם בעיה בוערת בקרב הציבור האמריקאי, שכן הם מהווים נטל כבד על רבים מהאמריקנים לאורך שנים. חובות אלו הצטברו לסך של 1,774 טריליון דולרים של 43.6 מיליון לווים. הסיבה המרכזית לכך היא העלות הגבוהה של לימודי תואר בארה"ב.

לפי קבוצת המחקר 'היוזמה לנתוני חינוך', שכר הלימוד השנתי הממוצע למי שלומד במדינה שלו עומד על 9,678 דולרים (כ-35,000 שקלים); ללומדים מחוץ למדינתם שכר הלימוד השנתי מגיע לכ-27,000 דולרים (כ-97,000 שקלים). ברוב המקרים, אורך התואר הראשון בארה"ב הוא 4 שנים, מה שאומר שהעלות הממוצעת מגיעה לכ-38,700 דולרים (כ-140,00 שקלים).

המהלך הראשוני של התוכנית המחודשת, על סך 39 מיליארד דולרים, קטן בהרבה מהתכנון המקורי על סך 430 מיליארד. הוא תקף ללווים מתוכניות הלוואה של משרד החינוך האמריקאי ששילמו לפחות 240 תשלומים חודשיים של החזר חוב (20 שנים). בסך הכול, ממשל ביידן אישר מחיקת חובות על סך 116.6 מיליארד דולרים מתחילת כהונת הנשיא. אולם ביידן מתכנן להמשיך ולהרחיב את מחיקת החובות מעבר לצעד שהוכרז בשישי; הוא מתכוון להשתמש בהגבלת התשלום החודשי מתקופת אובמה כדי לממש בצורה משמעותית את מחיקת החוב.

המהלך של אובמה הגביל את התשלום החודשי ל-10% מההכנסה ללווים בעלי הכנסה נמוכה בהשוואה לגודל ההלוואה, ואפשר להם להיפטר מהחוב לאחר 10 עד 25 שנים; כלומר בפועל, מדובר במחיקת חוב. ביידן מתכנן להנמיך את המגבלה ל-5%. ללווים שמרווחים פחות מ-32,800 דולרים לשנה, או למשפחות בנות ארבע נפשות ומעלה שמרוויחות עד 67,500, התשלום החודשי יאופס אך בכל זאת יחשב בספירה עד מחיקת החוב. לפי הערכת הממשל, סטודנט שזכאי להקלה יחסוך כאלפיים דולרים בשנה למשך עשרים שנים. עוד בכוונתו של ביידן למנוע מכישלון בהחזר חובות להשפיע על דירוג האשראי של הלווים, המשפיע על התנאים והיכולת שלהם לקבל הלוואות נוספות.

ביידן מקווה שעל ידי שימוש בתכניות וחוקים קיימים, הוא יוכל להימנע מפסילה נוספת של בית המשפט העליון. בית המשפט פסל את הצעד המקורי בטענה שהממשל חרג מסמכותו כשאישר תוכנית בעלות גבוהה ללא אישור הקונגרס. אישור כזה לא בהישג ידם של הדמוקרטים, שמאז בחירות האמצע לא זכו לרוב בבית הנבחרים.

חברי המפלגה הרפובליקאית מתנגדים לצעד ותקפו אותו: "הנשיא הזה נחוש להחריב את מערכת המימון של החינוך הגבוה שלנו בעבור קומץ קולות בנובמבר, ושמשלמי המיסים ושלטון החוק ילכו לעזאזל", כתבה חברת הקונגרס ליסה מק'קליין. חברת קונגרס נוספת, מארשה בלאקברן, כתבה: "לממשל הזה אין כבוד למוסדות שלנו".

גם מאמר המערכת של הוול-סטריט ג'ורנל ביקר את המהלך בטענה שהוא יוצר תמריצים כלכליים מעוותים ונשען על בסיס חוקי רעוע: "הוא קונה את קולות הצעירים ואת תמיכת מעמד האוניברסיטה ללא הצבעה או אפילו דיון בקונגרס". לפי המאמר, הגבלת ההחזר החודשי בסכום ובתקופה תתמרץ סטודנטים ליטול הלוואות גדולות יותר מפני שהסכום שיצטרכו להחזיר בפועל מוגבל.

מצד הדמוקרטים, המהלך זוכה לתמיכה, עם דגש על חברי קונגרס פרוגרסיביים כמו הסנאטורים אליזבת' וורן וברני סנדרס. ביטול חובות הסטודנטים היה אחד המרכיבים המרכזיים בקמפיינים האחרונים של סנדרס למועמדות לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית, כשהאחרון ביניהם היה נגד ביידן. סנדרס זכה לתמיכה רבה והגיע שני במירוץ. על אף הפסדו, נראה שחלק מצעדי המדיניות שהציע זוכים לתמיכה ואף יישום.