שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי והשר לשיתוף פעולה אזורי, הממונה על רשות החברות, דודי אמסלם, הודיעו הערב כי החליטו היום (שני), בהתאם לסמכותם המעוגנת בחוק החברות הממשלתיות, להעביר את יו"ר הדואר מישאל וקנין מתפקידו לאחר שנמצא כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי. 

מדואר ישראל נמסר: "החברה מתכוונת לעתור באופן מיידי לבג"ץ, על מנת לעצור את הניסיון הלא חוקי לסיום כהונת יו"ר הדירקטוריון. ניסיון ההדחה נועד לשרת מניעים פוליטיים פסולים ולבוא חשבון עם מי שניקו תרבות ארוכת שנים של מינויים פוליטיים וסידור ג׳ובים לחברים. ניסיון ההדחה מהווה פגיעה בחברה, בעובדיה, בלקוחותיה ובציבור כולו, פוגע בהפרטת החברה שיצאה לדרך רק בשבוע שעבר וכל כך קריטית לעתיד החברה". 

לפי מכתב השרים "הטענה לפיה מדובר בהדחה פוליטית מהווה ניסיון של היו"ר להסתיר את כשלונו מאחורי טענות בעלמא ללא כל בסיס". 

אם ההדחה תצא לפועל, יצטרכו השרים לאייש את משרת היו"ר לתקופה קצרה בלבד, בשל ההליך ההפרטה של חברת הדואר, שיהפוך את משרת היו"ר למינוי שבסמכות הרוכש הפרטי.  

ההודעה הגיעה לאחר מאבק ממושך בין השר קרעי, ליו"ר וקנין, שגייס לתמיכה את צמרת האוצר, דירקטוריון החברה והדרג המקצועי ברשות החברות, כדי לטעון שהוא דווקא חילץ את חברת הדואר מחדלות פירעון והעביר אותה תהליך הבראה שמאפשר להפריט אותה בהצלחה.  

לפי הודעת השרים, ההחלטה המשותפת הגיעה לאחר דיונים רבים ויסודיים ומבוססת על עמדת גורמי המקצוע במשרד התקשורת שמצאו ליקויים רבים בתפקודו של היו"ר, בין היתר, סביב סוגיית השירות לציבור ופיתוח מנועי צמיחה בחברת הדואר. 

שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי: "לצערי, למרות נתונים אובייקטיביים שאינם משתמעים לשני פנים, וטענות כבדות משקל בנוגע לאי ביצוע תפקיד יו"ר הדירקטוריון כראוי, הן בהפקרת השירות לציבור והן באי התוויית מדיניות לחברה בנוגע לפיתוח עסקי ופיתוח מנועי צמיחה בתחומים שהינם בליבת פעילותה, בחר יו"ר הדירקטוריון היוצא, באמצעות חבריו בתקשורת, להפוך את הקערה על פיה ולהתגולל על השרים וגורמי המקצוע בטענות מופרכות וחסרות שחר. טובת הציבור, שנאנק תחת מדיניות מופקרת וחסרת אחריות, עמדה לנגד עינינו לכל אורך הדרך, והיא הכריעה את הכף". 

השר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם: "לצערנו הרב מצאנו שהיו"ר הנוכחי אינו ראוי להמשיך בתפקידו. אנחנו סמוכים ובטוחים שאחרי הליך מסודר נדע למצוא יו"ר ראוי ומעולה שידע להצעיד את חברת דואר ישראל לעתיד טוב בהרבה״.

שירות גרוע לציבור 

לפי מסמך נימוקי ההחלטה שצורף, כ-300 אלף תלונות התקבלו בשנת 2022 וכ-79 אלף תלונות ברבעון הראשון בשנת 2023, לצד גידול של 9% בתלונות שהגיעו בין התאריכים 1.1.2023 ועד ליום 31.5.2023 למינהל הדואר במשרד התקשורת בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וכן ממוצע זמני המתנה של מעל 15 דקות שנמדד ב-20% מיחידות הדואר בחודשים ינואר עד מאי 2023 לעומת 3% בלבד בתקופה המקבילה אשתקד.

מעיון בפרוטוקולים ובהחלטות עולה כי היו"ר לא פעל להתוויית מדיניות ברורה בנושא שיפור השירות לציבור, על אף שסוגיית רמת השירות הירודה עלתה בישיבות הדירקטוריון עוד בראשית כהונתו של היו"ר. השרים גם מציינים כי לפי הרשיון, על החברה לפרסם "את הנוהל לבירור תלונות מן הציבור וכן ממצאי תלונות הציבור. הודעה כאמור תפורסם באופן בולט באתר האינטרנט של בעל הרישיון", מה שלא קרה עד היום, ומסייע באופן מעשי להפחית את מספר התלונות.  

השרים מצאו שסוגיית סגירת הסניפים לא נעשתה על פי אמות מידה איכותיות, כמו חלופות השירות וזמני ההמתנה ביחידות סמוכות. הרישיון החדש מאפשר לדואר לסגור כ-200 סניפים בסך הכל. מספר הסניפים ירד ב-2022 בכ-70 סניפים. ב-2023 המספר ירד בעוד כ-45. כיום הדואר מפעיל כ 400 סניפים

לא זו אף זו, גם מודלים אלטרנטיביים לסניפים שנסגרו יושמו בעצלתיים ובערים בודדות בלבד, והיערכות ויישום שירותים מקוונים או דיגיטליים חרף השירותים שהופסקו – נדחו או יושמו באופן שלא נתן מענה ראוי לצרכי הציבור. עצם ההיתר לסגור סניפים בכמות גדולה ובקלות ניתן על ידי השר עצמו, כשחתם על הרשיון החדש של החברה.  

השרים טוענים לכשל בפיתוח העסקי

מעיון בהחלטות ובפרוטוקולים עולה כי היו"ר לא קיים ולו דיון ייעודי אחד ממוקד בפיתוח עסקי של החברה ובפיתוח מנועי צמיחה למעט קבלת דיווחי הנהלה על שוק הסחר המקוון.  

לפי השרים, נמצא כי יו"ר הדירקטוריון לא הנחה את הדירקטוריון להתוות מדיניות ברורה ולדון בנושא הפיתוח העסקי של החברה הן בתחום הסחר המקוון, הן בתחום בנק הדואר והן בתחום אספקת שירותים חדשים המשיקים לליבת הפעילות של החברה ושיהיה בהם כדי להביא להגדלה בהכנסותיה. 

אי פיתוח עסקי וחוסר התוויית המדיניות בנושא זה ובפרט בשוק הסחר המקוון הבינלאומי, הביא לירידה משמעותית בהכנסות החברה בשנת 2022 והמגמה המשיכה בשנת 2023 בשיעור נמוך יותר, בין היתר, מאחר וההכנסות מתחום זה נשחקו באופן משמעותי בשנת 2022. לעומת זאת בשנת 2021 הכנסות מתחום זה עלו ל- 688.5 מיליון ₪ מ- 614.3 מיליון ₪ בשנת 2020. מגמה זו התהפכה בשנת 2022 וההכנסות ירדו אף מתחת לרמה של שנת 2020 שכזכור הייתה שנת קורונה, והסתכמו בכ-570.1 מיליון ₪. 

בתחום קידום שירותים חדשים, הודעת השרים מציגה מחדל לפיו למרות שכמות המכתבים יורדת, ולמרות שינויי רשיון שמקלים על הדואר להציע שירות חדש, דואר ישראל לא פיתח יכולתו להציע גם שירותי ביטוח, ולא בתחומי אחרים.  

לפי השרים, עיקר הגידול בהכנסות וברווחים ברבעון הראשון של שנת 2023 נובע מרווח הון ממכירת נדל"ן למדינה בעקבות תכנית ההבראה, עליית ריבית בנק ישראל והשפעתה על ההכנסות המימון מפיקדונות הציבור, גמישות מחירים שניתנה לחברה, העלאת תעריפי שירותי הדואר ובנק הדואר לציבור, וצמצום בהוצאות שכר הנובע מפרישת עובדים במימון המדינה.

כלומר, למדינה בכובעה כרגולטור ובכובעה כבעלים חלק עיקרי ומהותי (אם לא בלעדי) בייצוב מצבה הכספי של החברה ואילולא הייתה נוקטת בפעולות אלו שתוארו בקצרה לעיל, היה ספק רב אם החברה בראשות היו"ר הייתה מצליחה לפרוע את התחייבויותיה. השיפור במצבה הכספי של החברה כאמור לעיל, הוא על אף רמת השירות הירודה של החברה ועל אף שלא פיתחה שירותים חדשים ולא פיתחה את מנועי הצמיחה הקיימים לה.

נגיד בנק ישראל להצלה 

השרים ציינו כי אילולא הגידול בהכנסות מריבית, הפגיעה בהכנסות החברה הייתה משמעותית יותר ועומק המשבר שממילא הייתה שרויה בו החברה היה מחמיר. לפי מכתבם, היו"ר התייחס להשפעת עליית ריבית בנק ישראל על הכנסות החברה בישיבת הדירקטוריון מיום 30 באוגוסט 2022 וציין כי: "בינתיים הרגולציה היחידה שעוזרת לנו זה הנגיד שמעלה את הריבית". 

הדחה ומינוי לתקופה קצרה 

לפי מכתב השרים, הליכי הפרטה של חברות ממשלתיות אחרות נמשכו מספר שנים, מה שעשוי להצדיק את ההדחה. חברת דואר ישראל נמצאת בהליך הפרטה שאמור להסתיים פחות משנה. זו בדיוק הסיבה לכך שבדרג המקצועי באוצר מתנגדים להדחת היו"ר, כדי לצלוח את הליך ההפרטה, עם הדרג הניהולי הקיים, ללא זעזועים. אם ההדחה תצא לפועל, הרי שעל השרים יהיה למנות יו"ר חדש לדואר ישראל לתקופת כהונה קצרה. אם וכאשר תצא לפועל ההפרטה, הרוכש יוכל למנות דירקטורים כרצונו, לפי מתכונת הפרטה של 100% מהחברה.  

ברמה הפוליטית, ייתכן עיכוב אחד נוסף. אף שגם בחברה וגם השרים מתייחסים להליך ההפרטה כמנוי וגמור, הליך ההפרטה טעון גם אישור בועדת הכספים, שעדיין לא התכנסה לדון בכך.