תכנית ההבראה של דואר ישראל משפרת את מצבה הכלכלי של החברה, בזכות הפחתת שירותי הדואר לציבור והפיכת השירותים הקיימים ליקרים יותר. החברה פרסמה את תוצאותיה לרבעון הראשון בשנת 2023 היום (שני) מהן עולה כי ההכנסות הרבעוניות הגיעו ל-436 מיליון שקלים, כ-14% אחוז יותר לעומת שנת 2022. הרווח הרבעוני הגיע ל-23 מיליון שקלים, שיפור גדול לעומת הפסד של 72 מיליון שקלים ברבעון המקביל.
חברת דואר ישראל עמדה על סף חדלות פירעון, לאחר הפסדים של 1.9 מיליארד שקלים בשלוש השנים הקודמות, כתוצאה מירידה ממושכת בכמות הפעילות בתחום הליבה – שירותי דואר. כדי להמשיך לתפקד, החברה נכנסה לתכנית הבראה המבוססת על סיוע עתק מהמדינה, בגובה 1.7 מיליארד שקלים, חלק גדול מהסכום מיועד למימון פיצויי פרישה לעובדים. הסיוע כולל גם השקעת בעלים של 580 מיליון שקלים.
בדואר הצליחו לבצע את התכנית, על רקע איומי שר התקשורת שלמה קרעי להחליף את יו"ר החברה מישאל וקנין. המנכ"ל דוד לרון איים להתפטר אם המהלך הזה יצא לפועל, מה שהיה מעמיד את כל השיקום הפיננסי של החברה בסיכון ,ובינתיים שניהם ממשיכים בתפקידם.
צמצום השירות ופגיעה בחלשים תורגמו לעליה בהכנסות
מספר העובדים בחברה צומצם באופן מהיר, מכ-5,000 עובדים בדצמבר האחרון לכ-4,300 עובדים כיום. למעלה מ-100 סניפים נסגרו, כולל סניף הדואר בכנסת, בזכות רשיון הדואר החדש, שמאפשר לחברה לדלל את מספר הסניפים. כך ההוצאות ירדו ב-40 מיליון שקל ברבעון. מקור הכנסות נוסף הוא רשויות מקומיות, שנדרשות להשתתף במימון שירותי הדואר, כדי לשמר את רמת השירות.
ההכנסות מפעילות הדואר צמחו ב-12%, בזכות הפגיעה בשירותי הדואר. כתוצאה מכך, יותר לקוחות עברו לרכוש שירותי פרימיום כמו דואר רשום ודואר מהיר, כך שההכנסות גדלו ב-12% ל-154 מיליון שקל.
זינוק משמעותי נרשם בהכנסות בנק הדואר, ל-138 מיליון שקל, 40% יותר לעומת שנת 2022. בנק הדואר ייקר את התעריפים, כך שהיום, למשל, כל תשלום חשבון בדואר עולה 2 שקלים לעומת שירות שניתן בחינם בעבר. בנק הדואר משרת בעיקר אוכלוסיות מוחלשות, מסורבי הבנקים המסחריים, עובדים זרים וחרדים רבים.
דווקא במגזר הסחר המקוון, הכולל משלוחי חבילות, ישנה ירידה בהכנסות ל-4.3 מיליון שקל, 3% פחות לעומת שנת 2022. חלק מהירידה נובעת משינוי שיטת השילוחים באתר ALI EXPRESS, שנוהג כיום לאחד חבילות שמיועדות לאותו לקוח.
הצל שמאיים על הרווחיות
למרות רווח נקי של 23 מיליון שקלים, החברה שילמה על תכנית ההבראה באבדן החלק העיקרי של שווי נכסי הנדל"ן שלה, אותם מכרה למדינה, עוד בטרם הושלמה הערכת השווי שלהם. חלק מהסיוע של המדינה לחברה הוא בדמות אי תשלום שכירות על חלק מהנכסים הללו למשך 4 שנים – סיוע שמוערך ב-154 מיליון שקלים. אם המדינה תתחיל לדרוש את דמי השכירות, הרי שתהיה בכך פגיעה עמוקה ברווחיות של החברה.
פרט לכך, מעל החברה ממשיך לרחף הצל של הירידה במספר דברי הדואר שנשלחים. דווקא יקור התעריפים יכול להאיץ את עיקר שולחי הדואר – רשויות המדינה, הבנקים וחברות הביטוח, להזדרז בהעברת הנמענים לשירות דואר אלקטרוני, במקום לשלוח מכתבים יקרים מנייר.
שר התקשורת תומך בהפרטה
שר התקשורת קרעי תומך בהפרטת החברה למשקיע חיצוני, אם כי מכירת נכסי הדואר תקטין בוודאות את התמורה האפשרית למדינה ממכירה זו. מרגע שחברת הדואר תימכר, תתקשה המדינה לשנות את כללי הרגולציה עליה, מפני שרשיון החברה יקבל משמעות כלכלית שונה תחת בעלות פרטית. ככל שתבקש המדינה בעתיד לשפר את השירות, בעל החברה יוכל לדרוש פיצוי כלכלי לשם כך, מה שיקשה על משרד התקשורת לקבל את הסכמת משרד האוצר לשינויים עתידיים. לפי משרד האוצר, מטרת ההפרטה היא ליצור ניתוק בין החברה לתקציב המדינה, אך בחברה טוענים כי המטרה היא פיתוח כלכלי אסטרטגי, שמשקיע פרטי יכול לבצע בחברה, תוך הרחבת שירותיה הקמעונאיים ותהליך דיגיטציה.
דוד לרון, מנכ"ל דואר ישראל, אמר עם פרסום התוצאות הכספיות: "דואר ישראל היא חברה יציבה ורווחית עם תכנית אסטרטגית ברורה, ומוכנה להפרטה". מישאל וקנין, יו"ר הדירקטוריון: "המהפך יעניק רוח גבית לתהליך הפרטת החברה".
