תעריף חדש של בנק הדואר נכנס לתוקף היום (שני) ומהווה ייקור משמעותי למאות אלפי בעלי חשבונות הבנק. עשרות אלפי מקבלי קצבה יזכו להנחות, אך זאת על חשבון מאות אלפי בעלי חשבונות אחרים, המשתייכים גם הם ברובם לשכבות אוכלוסייה חלשות.  

שירותים שבעבר העניק בנק הדואר בחינם, יחלו להינתן בתשלום וביניהם גביית 2 שקלים על כל תשלום חשבון (חברת החשמל, ארנונה, וחשבונות נוספים) . גם שירותי חינם בעבר כמו הפקדת מזומן או הפקדת שיק באשנב יעלו 5.3 שקלים. תינתן האפשרות להפקיד צ'ק באופן דיגיטלי בעלות של 1.6 שקלים בלבד.  

לקוחות המעוניינים רק למשוך כספים במזומן יידרשו לשלם לכל הפחות 4.5 שקלים על ניהול חשבון ועוד 8.5 ש"ח על כרטיס דיירקט בשיתוף ישראכרט, בנוסף ל-1.17 שקלים לכל פעולת משיכה. משיכת מזומן בודדת באשנב תעלה 6 שקלים, ללא שינוי מהתעריף הקודם. 

דוגמאות לייקור התעריפים בבנק הדואר

בדואר ישראל מדגישים שייקור העלויות מגיע לצד מתן הנחות לאוכלוסיה הכי חלשה – מקבלי קצבאות. ככלל, זכאי להנחה מי שבחשבונו הופקדה קצבת נכות, קצבת הבטחת הכנסה או קצבת זקנה במהלך 6 החודשים האחרונים ברצף. החיוב מתבצע על פי התעריפון הרגיל, ובתוך יום עסקים מועבר זיכוי אוטומטי לחשבון בגין ההפרשים. בנוסף, במהלך 2023, יושקו שירותים נוספים בבנק הדואר כולל הצעת סל שירותים בסיסי ומורחב בתעריף מוזל, בדומה לבנקים המסחריים, מה שעשוי להוזיל עלויות ללקוחות בעלי כמות הפעילות היותר גדולה.  

מכסים על הפסדי הבנק מכיסי לקוחות חלשים

דואר ישראל הפסיד בשנת 2022 כרבע מיליארד שקל, אך מנסה לצמצם את הפסדיו גם על חשבון האוכלוסיות חלשות. כ-60,000, על פי הערכות, של לקוחות מקבלי קצבה, ישלמו כ-1.5 מליון שקלים בשנה רק בגין ניהול חשבון – סכום שאולי יתאזן עם הנחות בשירותים אחרים, אך יותר מחצי מיליון לקוחות נוספים ישלמו מעתה לפחות עוד כ-30 מליון שקלים בשנה ועוד עשרות מיליוני שקלים על עמלות ושירותים שעד כה ניתנו בחינם, לצד עוד תשלומים בגין התייקרות בחלק מהשירותים בתשלום.  

הפיקוח על מחירי שירותי בנק הדואר בוטל בשלהי הכנסת הקודמת, בישיבה מיוחדת שכינס יו"ר הועדה שלעבר מיכאל ביטון (כחול לבן), לאחר שהממשלה כבר נפלה.

עו"ד יגאל לוי, לשעבר סמנכ"ל בכיר דואר במשרד התקשורת, אומר ל"דבר" כי משרד התקשורת הטעה את חברי ועדת הכספים, והשיג ממנה את כל האישורים שנדרש להשיג בזמן שכל נושא רמת השירות לציבור והמחירים כלל לא נתון לפיקוח של הכנסת. לדבריו, לו המידע המלא היה מוצג בפניהם, חברי הועדה היו יכולים לדרוש גבולות לפגיעה בציבור הרחב, אך הם לא עשו זאת.

פרסום צנוע לשינוי התעריפים 

יקור התעריפים של שירותי בנק הדואר פורסם באתר הדואר, בבנק הדואר ובסניפים, אך לא פורסם בהודעה לכלי התקשורת. בניגוד לשינויי החקיקה, שפורסמו תחת כותרת "הגברת התחרות ושיפור השירות", הפגיעה בשירות לציבור – דוגמת סגירת סניפים וייקור שירותים זוכה לפרסום מינימלי.  

מאות אלפי לקוחות שבויים שלא יכולים לשלם פחות 

בנק הדואר נולד כבנק חברתי, כמאפשר שירותים בסיסיים בלבד בחינם או במחירים נמוכים מאוד, שמתאימים לאוכלוסייה חלשה, לבעלי חובות שלא יכולים לפתוח חשבון בבנק מסחרי, לאוכלוסייה לא דיגיטלית ובעיקר לאוכלוסייה שאין סניף בנק מסחרי בקרבתה. כך, גם במגזר החרדי ובייחוד במגזר הערבי ישנם לקוחות רבים שאין בקרבתם שום סניף של בנק מסחרי, אך יש להם אפשרות לקבל שירות בבנק הדואר, הממוקם בתוך סניפי הדואר. גם עובדים זרים מעדיפים בדרך כלל שימוש בבנק הדואר.

ייקור התעריפים בבנק נטול משמעות תחרותית בעבורם, אלא יפעל עליהם ככפיה על ידי מונופול בפועל בשירותי בנקאות, גם אם אינו מוכרז ככזה על ידי רשות התחרות. לעומתם, דווקא לקוחות בבנקים מסחריים יכולים להתמקח עם הבנק ולזכות בשירות בסיסי בעלויות נמוכות יותר מאשר התעריף החדש של בנק הדואר. 

שינוי זה בבנק הדואר בולט על רקע הדרת האוכלוסיות הלא דיגיטליות בבנקים המסחריים. לא רק שהבנקים מצמצמים את מספר הסניפים, אלא שאפילו בנק הפועלים המפעיל מעל 200 סניפים, מפעיל שירותי קופה עם פקיד רק בחלק קטן מהם ובכך מדיר את האזרחים הזקוקים לשירות בסיסי על ידי אדם. 

דואר ישראל דיווח לוועדת הכספים שבנק הדואר רווחי כבר היום, אך מהימנות המידע מוטלת בספק 

בעקבות ההפסדים הכבדים של דואר ישראל, התבקשה ועדת הכספים להעניק אישור בלוח זמנים קצר למדינה לבצע השקעות עתק בבנק הדואר, כדי להימנע ממצב של אי תשלום שכר לאלפי עובדיו. בדיון בתחילת ספטמבר התכוון יו"ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה), להימנע ממתן האישור, לאור היעדר הנתונים הברורים על מצב החברה. גפני הושפע מהחרב התלויה של אי תשלום שכר על צווארם של אלפי עובדי החברה. הוא דרש מהדואר לשלוח נתונים מפורטים על מצב החברה, ותמך בהענקת האישור הכפול מועדת הכספים – היתר להשקעת בעלים ולמחרת היתר העברת כספים, שיאפשרו לדואר לשלם דמי פרישה למאות עובדים. בתמורה לכך, קיבלה המדינה חלק עיקרי מנכסי הנדל"ן של דואר ישראל והותירה אותו במצב רעוע יותר להמשך הפעילות בעתיד.  

בנתונים שהעבירה דואר ישראל לוועדת הכספים קיים גם דיווח על מצבו של בנק הדואר שהוגדר "פנימי וחסוי". לפי הדיווח, דווקא בנק הדואר נמצא קרוב לאיזון תפעולי ובמגמת שיפור. שנת 2020 הסתיימה מאוזנת, שנת 2021 ברווחיות תפעולית של 1.5%, ושנת 2022 ברווחיות של 6.0%. בנטרול הוצאות ריבית, מדובר בהפסדים קטנים לדואר, קרובים לאיזון.  

הדואר צירף להשוואה את הרווחיות העצומה של הבנקים המסחריים, אך לו הבנקים המסחריים היו משרתים את אותם לקוחות שמשרת בנק הדואר, הרווחיות שלהם הייתה יורדת בצורה דרמטית. 

רווחיות בנק הדואר (לפי נתוני דואר ישראל שהוצגו בכנסת)

גורם בחברת הדואר הסביר ל"דבר" כי נתון זה לא עומד בפני עצמו, שכן כדי לקיים 350 סניפים עם שירותי בנק הדואר ברווחיות תפעולית יש להחזיק את הסניפים עצמם, שהם הפסדיים ביסודו של דבר. מדובר בהודאה בעקיפין שמה שדווח לחברי הכנסת בועדת הכספים איננו מייצג את המצב לאשורו. מכיוון ששירותי בנק הדואר מוטמעים בשירותי הדואר ונעשים בעזרת אותו כח אדם, קשה להסתמך על נתון זה כמהימן, שכן זהו מקור כוחו של הדואר – סניפים בהם אותו פקיד רשאי לבצע שירותי דואר ובנקאות במשולב, כשחישובי הרווחיות התפעולית של הבנק נעשים באופן מלאכותי בדיעבד. 

לדברי עו"ד יגאל לוי, "מדובר בפגיעה קשה בשכבות החלשות, המהוות 'לקוחות שבויים' של בנק הדואר, ומצער שהמדינה מתחמקת מחובתה לדאוג להן." 

אין מודל של רווחיות

לפי דואר ישראל, "במסגרת תכנית ההבראה הממשלתית לדואר ישראל וההפרטה הצפויה בעוד כשנה, בנק הדואר משתנה גם הוא, ולצד התייעלות ושינויים נוספים שנובעים מסגירות סניפים, הבנק משיק מדיניות חברתית וכלכלית חדשה". 

אלא שכלל לא בטוח שההפרטה תתרחש. כדי לבצע הפרטה נדרש אישור בוועדת הכספים, אשר אישרה עד כה רק תכנית קודמת, להפרטת 40% ממניות החברה ולא את כולה. בממשלה הקודמת החליטו שר התקשורת דאז יועז הנדל (תקווה חדשה) ושר האוצר דאז אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) לבחור במתכונת של הפרטה מלאה לרוכש בודד, אך לא זכו לאישור ועדת הכספים.  

מכשלה נוספת בפני ההפרטה, היא העברת נתח גדול מנכסי הנדל"ן של הדואר למדינה, מה שהופך את דואר ישראל לסחורה פחות אטרקטיבית באופן משמעותי למכירה וכן העובדה ששוק הדואר המסורתי נמצא בירידה מתמדת.  

להשוואה, בשוק הבנקאות הרווחי, ישנם בנקים המציעים ניהול חשבון בחינם, או כרטיס אשראי ללא דמי כרטיס. שירותים אלו מסובסדים על ידי רווחים גבוהים בתחומים אחרים. 

דואר ישראל ומשרד התקשורת מעולם לא הציגו לציבור או לועדת הכספים תרחיש שבו דואר ישראל מצליח לפעול תחת רשיון, עם פריסת סניפים בכל רחבי הארץ, ומגיע לרווחיות המאפשרת לגורמים פרטיים לרצות להשקיע בו הון. בינתיים, מה שיוצא לפועל הוא תכנית ההבראה לחברה הממשלתית – פיטורי עובדים, סגירת סניפים והעלאת מחירים.