ראש מועצת בית ג'אן ראדי ניג'אם אומר שהדרך היחידה לפתור את משבר טורבינות הרוח באדמות הדרוזים בגולן היא בהסכמות עם התושבים. היזמית אנרג'יקס קיבלה את אישור הוועדה לתשתיות לאומיות (הוות"ל) לכך שכל הפרויקט מעוגן בחוזים עם בעלי קרקעות, אבל מבחינת ניג'אם, בהליך האישור התעלמו מזכויות קנייניות של תושבים, ואין מנוס מחשיבה יצירתית שתביא להסכמות כדי למנוע משבר חריף עוד יותר מהנוכחי.
ניג'אם נבחר לראשות מועצת בית ג'אן בגליל ב-2018. ביום חמישי האחרון הוא השתתף בפגישת המשא ומתן בין נציגי המדינה, הדרוזים והחברה היזמית אנרג'יקס לגבי פרויקט טורבינות הרוח ברמת הגולן באדמות הדרוזים שזכה לשם האירוני אר"ן – "אנרגיית רוח נקייה", שהם גם ראשי התיבות ל"אירוע רב נפגעים". הצדדים צפויים להיפגש שוב היום (שלישי). בניית הטורבינות אמורה להתחדש ב-1 באוגוסט.
בכל פעם שהחלו דחפורים לעלות על הקרקע, הם נתקלו בהתנגדות פיזית של תושבים דרוזים בגולן, שמתנגדים לפרויקט, כשחלקם טוענים שהוא נבנה על שטח בבעלותם ללא הסכמתם. הניסיון האחרון הוביל להתנגשות אלימה בין שוטרים לדרוזים, ברמת הגולן וגם ביישובי הצפון, שגרמה לפציעות קלות של כמה שוטרים ולפציעות קשות של 5 תושבים.
לפי ניג'אם, בפגישה ביום חמישי דיברו מנכ"ל אנרג'יקס ומנהל העבודה של החברה, נציגים ממשרד ראש הממשלה וגורמי ביטחון, השייח' הדרוזי מוואפק טריף, ארבעה ראשי רשויות דרוזים כולל ניג'אם, נציג מיישובי רמת הגולן והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אבי גיל.
"הפגישה בהתחלה היתה מאוד טעונה ולא קלה", אומר ניג'אם. "בפגישות כאלה יש חשדנות. הפגישה הייתה קודרת. המנכ"ל אמר כמה הפרויקט מוצלח לדעתו, והציג את כל השתלשלות העניינים. אנחנו הבאנו סוגיות קנייניות מורכבות".
מה הסוגיות?
"לדעתי, כל ההליך לקבלת ההיתר ותהליך התכנון היה בוות"ל. המשמעות של הסיווג הזה הוא להרחיק מעיני הציבור אם יש התנגדויות כבדות משקל".
אבל תושבים במקום חתמו על ההסכמים עם היזמית אנרג'יקס?
"מכיוון ששם יש קרקעות לא מוסדרות, אין מפה מוסדרת של גוש וחלקה. צריך להיות מרחב מסוים להצבת טורבינה. יכול להיות שהתוכנית פולשת לקרקע או מפריעה לי להגיע לקרקע שלי. יש זכות קניין, זו זכות יסוד במדינה. צריך לשמור על התייחסויות קנייניות. כראש מועצה, אני לא נוגע בזכות קניינית אלא לפי החוק.
"ד"ר קייס נסאר, מומחה לדיני מקרקעין, הציג את המכתב ששלח ליועצת המשפטית של הוות"ל. יש שם חבילה לא קטנה של השגות".
הסכמות זה ביטול הפרויקט או מתן הטבות אחרות כפיצוי?
"אני מבית ג'אן, לא מהגולן. אני לא יכול להתערב, אני יכול לתמוך בהם בדרך חוקית. זו הפרנסה יחידה שלהם, החקלאות. למה להרוס את זה? אני לא מבין. לדעתי, אין כדאיות כלכלית לאנרגיית רוח לעומת הנזקים שהיא גורמת לאדם ולסביבה. צריך לבחון את זה במבט מלמעלה".
תגיע גם לפגישה היום?
"בעזרת השם אלך גם. חשוב שיהיו הסכמות. זה לא אפס או אחד. אנחנו לא נרשה ולא רוצים שיהיה משהו חד-צדדי. אנחנו רוצים לשמור על מרקם חיים תקין. אסור לאבד 75 שנות שותפות על דברים שניתן למצוא להם אלטרנטיבה".
כמו מה?
"מה שלא יוחלט, החלטה חד-צדדית זה לא טוב. אני מאמין שצריך להמשיך בהידברות ולהגיע להסכמות, אלא אם כן יש כוונות לגורמים מסוימים לגרום לבעיות בכוונה".
לסכסך בין הדרוזים לבין מדינת ישראל?
"את הישראליות שלי אף אחד לא יקח. אנחנו משרתים את הממלכה ולא את המלך. יש גורמים מסוימים שלא מספיק להם מהפכה משפטית. הם רוצים גם הפיכה חברתית, לפרק את הפסיפס האנושי הקיים".
למה אתה מתכוון?
"כנציג הרשויות, אני אומר לך שיש דברים כבדים שצריך לטפל בהם עבור הדרוזים בכל היישובים. הממשלה הזו מתעלמת מאיתנו. עם כל הכבוד, ההתעלמות הזו לא מכובדת ולא נאה. חסר שנצא לרחובות ונסגור כבישים. שלשום היה פורום ראשי רשויות, ויש הסכמות בינינו גם לגבי האפשרות הזו. כמה אפשר לתעתע?"
