עבודות ההקמה של טורבינות הרוח בצפון רמת הגולן עוררו מחאה נרחבת בקרב התושבים הדרוזים באזור לפני שבוע וחצי, וכן להתנגשויות עם יחידת משטרה ייעודית שהוקמה לצורך אבטחת עבודות ההקמה. במקביל, יצאו למחאה גם דרוזים בגליל, ושיתקו את התנועה בצירים מרכזיים. ההפסקה בעבודות היתה אמורה להסתיים היום, אך בפועל הן לא התחדשו, והמתיחות סביב הפרויקט יכולה להדליק את האזור בכל רגע.
העימותים סביב הפרויקט מלווים את האזור כבר מעל עשור, ומעלים שורה של סוגיות סביבתיות, חברתיות, כלכליות ומשפטיות. גם במקומות אחרים בארץ פרויקטים דומים של טורבינות רוח מעוררים התנגדויות של תושבים, וחלקם בוטלו בעקבות התנגדויות אלו.
פרויקט טורבינות הרוח של חברת אנרג'יקס כולל 24 טורבינות רוח, בהספק של 104 מגה-ואט, בחלקות אדמה פרטיות של תושבים דרוזים בגולן. הגובה של כל טורבינה הוא עד 220 מטר. פרט לייצור חשמל נקי, הפרויקט נושא ערך מוסף כמו פינוי שדות מוקשים במימון החברה ושיפורים ביציבות רשת החשמל ברמת הגולן, וכן תשלומים ליישובים הסמוכים, ולא רק לתושבים שחתמו על הסכם עם החברה.
הביקורת על הטורבינות בגולן: פגיעה במטעים, בתיירות ובזכות על קרקעות
התושבים הדרוזים שמתנגדים לפרויקט מזהירים מפגיעה חסרת תקדים של הטורבינות במטעים שבבעלותם, וכן בפרנסתם מתיירות, כמו פעילות קטיף דובדבנים.
טענות נוספות הן אישור הפרויקט ללא הסכמת כלל בעלי הקרקעות הרלוונטיים, תוך מצג שווא שלפיו מי שחתם על הסכמים עם היזמים אכן מחזיק בבעלות הנדרשת על הקרקעות; ואפשרות לפגיעה בבריאותם, בשל העבודה במטעים חלק ממושך מהשנה ליד הטורבינות, שהופך את מדידת מרחקן מבתי המגורים לבלתי רלוונטית. נוסף על כך, טוענים התושבים הדרוזים שעבודות ההקמה כוללות פלישה לאדמות פרטיות של חקלאים רבים שלא חתומים על שום הסכם עם החברה.
לטענת אנרג'יקס, המתנגדים לפרויקט מונעים מכך שרק בעלי החלקות שחתמו יזכו לתשלום בגינו, ולא שכניהם. עוד טוענת החברה שמאחורי ההתנגדות עומדים מניעים לאומניים סוריים, שרואים בפרויקט השתלטות ציונית, טענה שהמתנגדים לפרויקט מקרב הדרוזים בגולן מכחישים בתוקף.
תושבים דרוזים לממשלה: התכנית אושרה בניגוד לחוק ותוך ניגוד עניינים
לפי שני מסמכים משפטיים שנשלחו לממשלה, התוכנית אושרה שלא כחוק. האחד נשלח ביום חמישי על ידי עו"ד ד"ר קייס נאסר לראש הממשלה, שר הביטחון, היועצת המשפטית לממשלה, הוועדה לתשתיות לאומיות ומשרד האנרגיה, בבקשה לעצירת העבודות ודיון חוזר בתוכנית.
עו"ד נאסר טוען לייצוג עשרות תושבים, בעלי קרקעות, אנשי דת ונציגי ציבור מקרב העדה הדרוזית ברמת הגולן, ומעלה טענות לשורת ליקויים בהליך אישור התוכנית שהיו אמורים להביא לביטולה. הטענה הראשונה והמרכזית של עו"ד נאסר היא שהתוכנית הוגשה ללא עמידה בתנאי הסף של החזקה ברישיון מותנה לייצור חשמל מרשות החשמל. שנית, חוקר ההתנגדויות בתוכנית היה נגוע בניגוד עניינים, שכן כיהן במקביל במועצה הארצית לתכנון ובנייה.
שלישית, החברה הציגה מצג שווא לגבי הסכמת בעלי הקרקעות הרלוונטיים לתכנית, כשבפועל רובם לא הסכימו לה. רביעית, החברה שכרה תושבים דרוזים מרמת הגולן להופיע בפני הוועדה לתשתיות לאומיות ולספר על תמיכתם בתוכנית, ללא גילוי נאות לגבי התשלום שקיבלו בשל כך. חמישית, עורך הדין שהחתים את התושבים על הסכמים להקמת הטורבינות הוא אותו עורך הדין שהחברה הסתמכה עליו כדי להוכיח את הסכמיה עם מכלול בעלי הזכויות בקרקע, בלי שהוות"ל ביצעה בדיקה עצמאית בנושא הזכויות בקרקע בהשוואה לנטען על ידי היזמים.
"בטענה לסוד מסחרי ובטענה לשמירה על ביטחון בעלי הקרקעות, לא חשף היזם בהתייחסותו את ההסכמים, עם מי, מה הוכחת הבעלות של אותו אדם, ובאיזה שטח", כתב נאסר. "היזם חסה מסמכים אלה מיוזמתו, כדי למנוע את האפשרות לבדוק אותם ולבקר אותם. מרשיי סבורים שאם הסכמים אלה מתגלים, תתגלה האמת, שהחברה לא מחזיקה בזיקה במקרקעין בשטח התוכנית, ושהגורמים שהתקשרו איתה לטענתה אינם הבעלים של כל השטח הנוגע לטורבינות".
לפי המכתב, היועצת המשפטית של הוות"ל אישרה כמה פעמים את טענות היזמים לזיקה חוקית לקרקע, אך באף אחת מהן לא נעשתה בדיקה עצמאית, אלא רק הסתמכות על מסמכי היזם ומציאת פגמים בטיעוני המתנגדים.
טענה דומה לגבי היעדר זיקה חוקית של היזם לקרקעות העלה עו"ד ניר קהת ממשרד תדמור-לוי, במכתב שנשלח גם הוא ביום חמישי האחרון. קהת מייצג עשרות חקלאים וכמה אגודות שיתופיות, שמנהלים הליך משפטי בבית משפט השלום בנצרת, שבו טוענים החקלאים לבעלות על האדמות הרלוונטיות להקמת הטורבינות וסלילת דרכי הגישה אליהן, בלי שהתקבלה הסכמתם לפרויקט.
"ההליך המשפטי תלוי ועומד ונמצא לקראת סיום שלב גילוי המסמכים", טען קהת במכתב. "למרבה הצער, עד מועד זה, היזם סירב לגלות מסמכים בסיסיים ביותר שהוגשו על ידיו לוות"ל במסגרת הליכי הרישוי, בראשם המסמך שהתיימר לייצג באופן מדויק את כל החלקות שבהן יעברו דרכים ו/או שטחי התארגנות, החלקות בתחום סיבובי להב הטורבינות וחלקות גובלות, תוך ציון בעלי הזכויות בחלקות אלו ופירוט ההסכמים איתם כתנאי לדיון ברשות הרישוי".
עד כה, מוסדות התכנון ובתי המשפט אישרו את כל טענות אנרג'יקס, כולל מתן רשות להתגבר על פגמים בהליך בדיעבד – כמו חידוש ועדכון רישיון מותנה לייצור חשמל. עם זאת, ישנם עדיין הליכים עומדים ותלויים.
קהת מזהיר שאם מרשיו יזכו במשפט אחרי הקמת הטורבינות, יהיה צורך להחזיר את המצב לקדמותו, אך מטרה זו לא תהיה עוד אפשרית. "העבודות להקמת הטורבינות כרוכות בהרס שדות חקלאיים, הרס טרסות וקירות תומכים, הרס של מערכות השקיה, עקירת עצים ופגיעה חסרת תקדים בזכויות הקניין של מרשינו". בקשת עו"ד קהת לצו מניעה זמני להקמת הטורבינות עד תום ההליך נדחתה על ידי בית המשפט.
עתירה לבג"ץ בדרישה להקפאת העבודות
לפי דיווח ב'גלובס', ביום חמישי שעבר עתרו שלושה תושבים דרוזים מבית ג'אן בגליל וממג'דל שמס בגולן לבג"ץ. "בית המשפט הנכבד מתבקש לתת צווים למניעת חידוש העבודה עד הכרעה בעתירה, וכן להורות על ביטול הקמתה של חוות טורבינות רוח בקרקעות התושבים הדרוזים ברמת הגולן", נכתב בעתירה. אנרג'יקס הגיבה: "אנרג'יקס סומכת על ממשלת ישראל שתעשה כל מה שנדרש לביצוע הפרויקט במהירות וביעילות".
אנרג'יקס: "אין כל בסיס לטענות המתנגדים בדבר פגיעתה של החברה בזכויות התושבים בקרקע"
בהודעה של חברת אנרג'יקס מחמישי שעבר נכתב ש"פרויקט אר"ן (אנרגיית רוח נקייה), המקודם על ידי אנרג'יקס, הינו פרויקט תשתית לאומי להקמת חוות רוח לייצור חשמל ירוק ונקי, שאושר על ידי ממשלת ישראל. עד היום השקענו במסגרת הפרויקט כבר עשרות מיליוני שקלים לרווחת התושבים, בתשלומי מיסים מקומיים, יצירת מקומות עבודה, תשלומים לבעלי הקרקעות בפרויקט ופינוי מוקשים בשטחים נרחבים שיוחזרו לתושבים לצורך עיבוד חקלאי אחרי עשרות שנים. בנוסף, הפרויקט צפוי להשקיע עוד מאות מיליוני שקלים רבים לרווחת התושבים, במהלך הקמתו והפעלתו בעשרים השנים הקרובות.
חשוב להדגיש כי אין כל בסיס לטענות המתנגדים בדבר פגיעתה של החברה בזכויות התושבים בקרקע, אלא ההפך הוא הנכון."
ביטול הפרויקט יעלה למדינה מאות מיליוני שקלים
באנרג'יקס הציבו תג מחיר להחלטת ממשלה לבטל את הפרויקט בשלב הנוכחי. מנכ"ל חברת אנרג'יקס, אסי לוינגר, אמר בראיון לדה מרקר: "אם המדינה רוצה שנוותר על הפרויקט אף שקיבל את כל האישורים – היא צריכה להחזיר לנו את ההשקעה בפרויקט בתוספת הרווחים הצפויים ממנו ב-20 השנים הקרובות". השקעת החברה עד כה בפרויקט נאמדת בכ-350 מיליון שקלים, כולל 100 מיליון שקלים כהשתתפות חלקית במימון פתרון טכנולוגי עבור צה"ל, שנועד להתגברות על ההפרעה של טורבינות הרוח למכשירי מכ"מ.
התנגדות לטורבינות גם בגלבוע
פרויקט הטורבינות ליד כפרי הדרוזים ברמת הגולן הוא לא היחיד שנמצא במחלוקת פוליטית ומשפטית. המועצה האזורית גלבוע עתרה נגד ההחלטה להעניק היתרי בנייה לארבע תוכניות בנייה מאושרות להקמת טורבינות רוח באדמות היישובים חפציבה, בית אלפא, עין חרוד איחוד וכפר יחזקאל.
המועצה האזורית גלבוע הגישה בחודש שעבר עתירה מנהלית נגד החלטת רשות הרישוי במועצה המחוזית צפון להעניק היתרי בנייה לארבעה פרויקטים. במועצה ציינו שההחלטה התקבלה בניגוד להמלצתו של צוות המעקב הייעודי לבחינת ההשפעה על הציפורים באזור, ודרשו להמתין עם היתרי הבנייה לניטור היקף פעילות הציפורים בשטחים שעתידות לקום בהם טורבינות הרוח.
היתר הבנייה כולל רק התניה לא להפעיל את הטורבינות, אבל מתיר להקים אותן. לפי המועצה, מדובר בשגיאה קשה, שכן פעילות הניטור עשויה להסתיים בהמלצה להזיז חלק מהטורבינות. צוות המעקב נסמך על תוצאות הפגיעה בציפורים, למשל, בחוות הטורבינות ברמות סירין, שעלו עשרות מונים על הצפי. המועצה מזכירה את בקשת השרה הקודמת להגנת הסביבה, תמר זנדברג, להשהות פרויקטים של טורבינות רוח למשך 5 שנים, לצורך בחינה מעמיקה של השלכותיהם.
