השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג (מרצ), פנתה היום (שני) במכתב לשרת האנרגיה, קארין אלהרר ולשרת הפנים, איילת שקד, ובו הודיעה כי לפי עמדת המשרד להגנת הסביבה יש להקפיא למשך 5 שנים את  המשך קידום אנרגיית רוח בישראל.

"פיתוח אנרגיית הרוח בישראל צריך להישאר מוגבל בהיקפו, ולהיעשות בזהירות רבה", כתבה מנכ"לית המשרד גלית כהן, "המשרד קורא לעצור את קידום התוכניות החדשות לטורבינות רוח ולנטר את ההשלכות האקולוגיות והשפעות הרעש של החוות שכבר הוקמו, וכך באמצעות הרחבת בסיס הידע, ניתן יהיה לקבוע האם וכיצד להמשיך לקדם תוכניות לטורבינות רוח בישראל"

"פתרון שנועד לפתור בעיה אחת על ידי יצירת בעיות אחרות, אינו פתרון אמיתי. בוודאי כך, כשפוטנציאל אנרגיית הרוח בישראל זניח יחסית, לעומת פוטנציאל הפגיעה בטבע, שהוא גבוה", כתבה השרה זנדברג במכתבה לשרות הפנים והאנרגיה.

אילו טורבינות רוח יש ומה השפעתן כיום? 

לפי המשרד, בישראל פועלות כיון מספר חוות טורבינות רוח: חווה ברמת סירין שבגליל התחתון, ובה 14 טורבינות בגובה כ-75 מטר, וחווה במעלה גלבוע ובה 17 טורבינות בגובה כ-65 מטר. חווה נוספת היא חוות עמק הבכא, שבה כ-35 טורבינות בגובה של כ 136 מטר והיא פעילה מינואר 2022.

דו"ח של רשות הטבע והגנים משנה שעברה תיעד פגיעה מעל הצפוי בציפורים מלהבי הטורבינות ברמת סירין. לגבי חלק ממיני הציפורים נרשמו חריגות של אלפי אחוזים בין הצפי הנמוך לפגיעה הגבוהה בפועל.

על הפרק מתוכננות לקום עד כ-15 חוות נוספות של טורבינות בתכניות הנמצאות בשלבי אישור שונים: סך הכל כ-200 טורבינות, העתידות לספק כ 600 מגה-ואט על שטח של כ-1,150 דונם. בפרויקטים "רוח בראשית" ו"עמק הרוחות" מתוכנות טורבינות בגובה של כ-180 עד 200 מטר. היעד הממשלתי לתחום זה עומד על הספק של 730 מגה-וואט. התכניות הקיימות והמתוכננות מהוות מעל 80% מפוטנציאל אנרגיית הרוח בישראל.

טורבינות ליד קיבוץ מרב בגלבוע (צילום: מרדכי צרפתי)

לפי המשרד בהוראות התמ"א של התכניות הוטמעו דרישות להכנת סקר מקדים בנושא בעלי כנף ביחס למפת רגישות שהוכנה במסגרת תמ"א 41, וכן מעקב וניטור ומשטר הפעלה לצורך צמצום הפגיעה בבעלי כנף. כיום, האמצעים למניעת פגיעה בבעלי כנף מוגבלים ומתמקדים בניטור תמותה, ולעיתים גם ניטור על ידי תצפיתנים.

כעת מסכמים במשרד כי מאז החלה פעילותן של החוות בשנת 2016, הצטברו נתונים המלמדים על פגיעה בבעלי כנף רבים אשר חורגים מערכי הסף שנקבעו בתמ"א 41 כתוצאה מפעילות הטורבינות, ביניהם מינים הנמצאים בסכנת הכחדה חמורה בישראל וברמה העולמית. משום כך, המשרד סבור כי יש להרחיב את בדיקת ההשפעות של הטורבינות בכלל המישורים.

פרויקטים שונים של טורבינות מעוררים סכסוכים של התושבים עם הממשלה, ואף תביעות משפטיות, לאור העובדה כי הנזק הפוטנציאלי נוגע לכל הסביבה, ואילו התועלת הכספית מהטורבינות ממוקדת ביזמים, ובחלקה הקטן במחזיקי הקרקע – כשחלק ניכר מהתכניות הוא למעשה על קרקעות מדינה. גם בקרקעות פרטיות ישנן התנגדויות, כך בקרב הדרוזים ברמת הגולן, בהם חקלאים המבלים חלק מהותי מזמנם בשדה, בקרבה רבה לטורבינות שמתוכננות בחלקות של שכניהם.

פרסומת לטורבינות רוח בבריטניה (צילום: אור גואטה)

תומכי הטורבינות מציגים תועלת בריאותית לכלל החברה, היות וייצור חשמל מרוח מקטין את הצורך בשריפת דלקים, ואת זיהום האוויר ופליטת גזי החממה הגבוהים הנלווים להם.

הערכה מחודשת של מאזן התועלת והנזק 

במכתבה, כתבה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, "לאור קצב קידום הקמת הטורבינות המאושרות, הרגישות האקולוגית הרבה באזורים שבהם אושרו תוכניות או מתכוננות חוות חדשות, ומחסור בידע לגבי היעילות של משטרי ההפעלה למניעת פגיעה בבעלי כנף – יש להימנע מקידום תוכניות חדשות של טורבינות רוח בשלב זה ולמשך 5 שנים הקרובות, ובזמן זה לבחון את ההשפעות המצטברות על בעלי הכנף והמערכות האקולוגיות".

בעוד שתרומתה של אנרגיית הרוח בישראל היא זניחה יחסית למשק האנרגיה המתחדשת וצפויה להיות עד 5% מסך כל האנרגיה המתחדשת ב-2030, ולא יותר מאחוז אחד מסך כל משק החשמל, לייצור אנרגיה זו עלולות להיות משמעויות קשות על המערכות האקולוגיות.

"קידום אנרגיה נקייה ומתחדשת מצוי גבוה מאוד בסדרי העדיפויות של המשרד להגנת הסביבה, אך בצידו גם השמירה על השטחים הפתוחים והטבע בישראל, שלא פחות חשובים על מנת להתמודד עם משבר האקלים ולהיערך אליו", ציינה השרה. "הרי, על מנת לצמצם את אחוז גזי החממה באטמוספרה ולמנוע את המשך ההתחממות, מלבד צמצום הפליטות המעשית, יש לוודא שאנחנו לא פוגעים בגורם שסופח את הפליטות, שהוא הטבע. מסיבה זו, ועוד, המשבר האקלימי והמשבר האקולוגי מחוברים יחדיו, ולא ניתן להפריד ביניהם. פתרון שנועד לפתור בעיה אחת על ידי יצירת בעיות אחרות, אינו פתרון אמיתי. בוודאי כך, כשפוטנציאל אנרגיית הרוח בישראל זניח יחסית, לעומת פוטנציאל הפגיעה בטבע, שהוא גבוה".

ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה, אמרה בעבר ל"דבר" כי למרות התועלת שיש בטורבינות רוח, הנזק הנשקף מהן בתנאים של מדינת ישראל מצדיק נסיגה מפיתוח התכניות הקיימות בתחום זה. לדבריה, "הרוח בישראל איננה כה חזקה, והצפיפות פה גדולה מאירופה. גם הנושא של פגיעה בציפורים ובעופות בטורבינות לא מבוטל".

איגוד חברות אנרגיה : "מאבק ירוק לעתיד שחור" 

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, הוציא בשבוע שעבר מכתב לשרת האנרגיה קארין אלהרר, מנכ"ל משרד ליאור שילת, חברי הועדה לתשתיות לאומיות ולנעמה שולץ, מנכ"לית משרד ראש הממשלה מכתב המתריע על הנזק הרב שגורם המאבק נגד הטורבינות.

"המאבק ה'ירוק' בפרויקט 'עמק הרוחות' הוא דוגמה למאבק שעתיד להביא לעתיד שחור", כתב פרנס, "דווקא עכשיו, על רקע הזינוק במחירי החשמל בארץ ומשבר האנרגיה העולמי, יש צורך בפיתוח מקורות אנרגיה חדשים ונקיים שיאפשרו לישראל ביטחון אנרגטי וירוק. בעת קריטית זו, בה מדינות מחפשות כיצד להחליף את הדלקים בכדי להתמודד עם משברי אנרגיה, אסור לישראל לוותר על מקור אנרגיה מקומי, זמין וסביבתי"

איתן פרנס, יו"ר איגוד החברות לאנרגיה ירוקה (צילום: שאולי לנדנר)

פרנס תקף את המתנגדים לטורבינות וכתב "אנו עדים כמוכם להתנגדות סדרתית מצד גופים 'ירוקים' מקומיים לכל מיזם אנרגיה מתחדשת ותשתית באשר הוא, ממתקנים סולאריים קרקעיים ועד לחוות רוח, בטענה כי "יש להמתין כמה שנים עד שתיבדק השפעתן…", והוסיף כי "עמדות אלה אינן תואמות עמדות ארגוני הסביבה המובילים מרחבי העולם, אשר מדגישים חזור והדגש את תרומתה ההכרחית של אנרגיית הרוח ותומכים ומקדמים אותה בשילוב עם אמצעי ניטור וטכנולוגיות ככל שנדרש, והכל בכדי להתמודד בדחיפות עם משבר האקלים שמאיים על האנושות. ההשפעה של אנרגיית הרוח על הסביבה נבדקת עשרות שנים בכל רחבי אירופה. מה שטוב לאירופה ולמדינות הסביבתיות ביותר בעולם צריך להיות טוב גם לישראל".

״‏שיקולי ערכי הטבע ברורים אך המדינה צריכה להגיד מה כן ניתן לעשות והיכן ניתן לתת הקלות כדי לעמוד ביעדים הלאומיים", אומר ל'דבר' בעז פרסלר מנכ״ל גולן סולאר, העוסקת בפרויקטים בתחום האנרגיה הסולארית, "אנחנו דורשים שהמדינה והממשלה יציגו איך מתמריצים את האנרגיה הסולארית שאותה ניתן לקדם מבלי לפגוע בטבע״.

ממשרד האנרגיה נמסר כי ייצור חשמל מאנרגיית רוח מהווה אנרגיה נקייה, שאינה מזהמת, אינה מתכלה, תורמת לגיוון תמהיל האנרגיה לייצור חשמל בישראל, מקטינה את פליטת הפחמן הדו-חמצני, תורמת משמעותית לשיפור איכות האוויר בארץ ומחזקת את הביטחון האנרגטי של ישראל. התוכניות שבתכנון צפויות להוסיף למשק האנרגיה עשרות מגה וואט של חשמל נקי, על מנת להגיע ליעדים אותם קבעה הממשלה (והגנ"ס ביניהם) של ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. אנרגית הרוח בישראל מהווה אנרגיה משלימה לאנרגיה הסולארית, כיוון שהיא מייצרת חשמל בזמנים שאין שמש, ובהם צריכת החשמל גבוהה. מדובר בצעד הכרחי בדרך לעמידה של ישראל ביעדי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ב-2030 ו-2050.