הבחירות הכלליות בספרד ייערכו ביום ראשון. יותר מ-37 מיליון אזרחים יבחרו את 350 הצירים לפרלמנט, ו-208 מבין 266 צירי הסנאט של המונרכיה החוקתית. מערכת הבחירות מסעירה את הדמוקרטיה הצעירה, שטרם מלאו לה 50 שנה, ומביאה את הספרדים לשיאים חדשים של קיטוב. "אזרחי ספרד מחפשים יציבות", אומר ל'דבר' הנריקה צימרמן, עיתונאי בינלאומי ומרצה לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. "הבעיה היא שהדרך היחידה להקים ממשלה היא בהישענות על אחת משתי המפלגות הקיצונית מימין או משמאל, ואלה לצערי עשויות מחומר שמערער על היציבות".

צימרמן, שעוקב אחר הפוליטיקה הספרדית כבר שנים רבות, מסביר שהמערכת הפוליטית הספרדית הייתה מחולקת בעבר לשתי מפלגות גדולות מימין ומשמאל – מפלגות שבדרך כלל גרפו את מרבית הקולות ולא נזקקו לשלם מחירים גבוהים עבור הקמת הקואליציה. אלא שהקרעים החברתיים שהביא המשבר הכלכלי של 2009 שינו את המפה הפוליטית, וכעת כל אחת מהמפלגות הגדולות תלויה במפלגה בינונית בגודלה שמאגפת אותה מימין או משמאל: מפלגת PSOE הסוציאליסטית, המקבילה ההיסטורית של מפלגת העבודה, אחזה בשלטון בארבע השנים האחרונות ביחד עם Unidas Podemos, מפלגה בינונית בגודלה, שהוקמה על ידי סטודנטים, מרצים ופעילים במחאה החברתית של קיץ 2011.

"זה שמאל קיצוני במונחים שאנחנו לא מכירים כמעט בעולם המערבי", אומר צימרמן. "הם מקבלים מימון מאיראן, תומכים נלהבים ב-BDS, ומנסים לקדם רעיונות סוציאליסטיים מרחיקי לכת. האידאולוגיה שלהם מתכתבת עם השמאל של אמריקה הלטינית, ולא עם השמאל הליברלי המערבי. זה שדה שיח שונה ממה שאנחנו מכירים בישראל או בארצות הברית".

גוש הימין, שלפי הסקרים צפוי לנצח בבחירות, מורכב ממפלגת המרכז-ימין PP וממפלגת ימין קיצוני שצפויה להיכנס לראשונה לממשלה, מה שמעורר חששות רבים בקרב החברות באיחוד האירופי. "זוהי מפלגת ימין קיצוני קלאסית שמבוססת על שנאת מוסלמים והאדרה של משטר פרנקו. הם מעריצים את ישראל אך גם אצלם קיימת האנטישמיות. אנחנו חווים לראשונה את הניסיון להפיח רוח חיים במורשת של פרנקו שניסו למחוק בעשורים האחרונים".

"האם מדריד וברצלונה יישארו תחת אותו המשטר?"

הקיטוב הפוליטי בספרד מגיע לשיא אחרי ארבע שנות שלטון של מפלגות השמאל, שנשענו על תמיכה מבחוץ של מפלגות המזוהות עם בדלנים באסקים וקטלנים. פלח גדול באוכלוסייה הספרדית מתייחס לשמאל כאל גורם שמאיים על אחדות הממלכה. "השמאל נתפס כמי שיביא לפירוקה של ספרד, ומואשם בכך שהוא תומך בטרוריסטים באסקים ובהגדלת האוטונומיה בקטלוניה", מסביר צימרמן. "הימין מנגן על מלחמת הזהויות ומאשים את ממשלת השמאל שהיא נשענת על מורדים וטרוריסטים. ספרד מפולגת בין זהויות מחוזיות שבאמת מאיימות על הלאומיות הספרדית, וזה לא עניין תיאורטי, אלא מאבק אמיתי שהידרדר בעבר לאלימות.

"ההיסטוריה של ספרד רוויה בדם: מלחמת האזרחים בשנות ה-30 של המאה הקודמת, ואחריה 40 שנות דיקטטורה ודיכוי. כעת שואלים את עצמם הספרדים לאן זה הולך? מה תמונת העתיד של המדינה הזו? האם מדריד וברצלונה יישארו תחת אותו המשטר? כמה ריבונות אפשר לתת לכל אחד מ-17 האזורים האוטונומיים בלי שהכול יתפרק?"

הנריקה צימרמן. "ספרד מפולגת בין זהויות מחוזיות שבאמת מאיימות על הלאומיות הספרדית" (צילום: אלבום פרטי)

חמש שנים בלבד עברו מאז משאל העם על עצמאות קטלוניה, והפצעים בחבל המורד עדיין לא הגלידו. הרוחות בין הצדדים קרבות לנקודת הרתיחה, וממשלה ימנית – אם תקום – עלולה בהחלט לפוצץ את זה. הבחירות ייערכו בעת שגל חום אכזרי שוטף את המדינה. לעולם עד כה לא נערכו בספרד בחירות בשיא הקיץ, בטח שלא תחת עומס חום מסוכן כמו זה שצפוי ביום ראשון.

קיץ בספרד זה לא רק החום. זו תקופה שבה עשרות מיליוני תיירים פוקדים את המדינה, במיוחד בחופים ובאיים, מה שמכפיל פי כמה את מספר העובדים בענף התיירות, שהוא הגדול והרווחי ביותר במדינה האיברית. במקביל, כ-10 מיליון אזרחי ספרד יוצאים לחופשות, מה שיקשה עליהם להשתתף בבחירות. "מדובר בשתי קבוצות שונות באוכלוסייה – הצעירים שיוצאים לעבודות קיץ בשירות תיירים, לעומת המשפחות המבוססות והפנסיונרים שיוצאים לחופשות", אומר צימרמן. "אולי קיימת חפיפה בין שתי הקבוצות, אבל חפיפה חלקית בלבד. לכן ייתכן שהקדמת הבחירות לקיץ נובעת משיקול אסטרטגי של הנשיא פדרו סנצ'ס, שמזוהה עם הצעירים. נראה אם זה מה שיעזור לו".

הסיבה הרשמית להקדמת הבחירות היא התבוסה שנחל השמאל בבחירות המקומיות ב-28 במאי. הנשיא סנצ'ס אמר לאחר הבחירות לרשויות המקומיות שאין לו עוד מנדט לשלוט במדינה ולכן החליט להקדים את הבחירות. ההחלטה נראתה תמוהה לפרשנים הפוליטיים, שכן רק לפני חודש החלה ספרד את הקדנציה שלה כנשיאת האיחוד האירופי.

בימין מאשימים את "הנשיא של הצעירים" בעידוד אבטלה

הקרע הבולט ביותר בספרד, לצד המאבק הלאומי, הוא הקיטוב בין הצעירים למבוגרים. זהו קיטוב כלכלי ביסודו, אך הוא נוגע גם ברבדים אחרים של החיים. ספרד הייתה אמנם הראשונה מבין הכלכלות הגדולות בגוש האירו לעמוד ביעד האינפלציה של הבנק המרכזי האירופי, אבל שיעור האבטלה בה כפול מהממוצע האירופי, ומרבית המובטלים מתחת לגיל 35.

על פי הערכות הכלכלנים, כמחצית מהצעירים בספרד מובטלים. זה לא מצב חדש, אלא תופעה שמתרחשת כבר מאז תחילת המילניום. צימרמן טוען שמיליוני צעירים, "דור שלם", יגיעו לגיל 50 ויותר בלי שעבדו בחייהם יום אחד בעבודה מסודרת. "הם נעזרים בהורים ובקצבאות. יוצאים פה ושם לעבודות מזדמנות – בעיקר בקיץ – אבל אין להם פנסיה מסודרת, אין להם תלוש משכורת. חלקם מהגרים למדינות אחרות באיחוד האירופי בשביל העבודה, אבל זה לא תמיד מחזיק שנים רבות. אם הם כבר עובדים בספרד, זה בשחור".

סנצ'ס הוא הנשיא של הצעירים. הוא הגדיל את הקצבאות, והטיל מס מיוחד על עשירים. הוא מצא דרכים להקל על הצעירים כמעט בכל תחום של החיים. הבטחת הבחירות שלו היא תחבורה ציבורית חינם עד גיל 24. "הוא באמת עבד בשביל הצעירים האלה", אומר צימרמן. "הבעיה היא שזה עורר ביקורת חריפה ורועשת מאוד בימין. טוענים שהוא מעודד את האבטלה, ומעמיס את הנטל הכלכלי על החרוצים שעבדו כל חייהם כדי להשיג את רכושם. הימין רואה במדיניות הכלכלית שלו אסון".

השסע בין הצעירים למבוגרים מתחבר לשסע נוסף שנפער בחברה הספרדית במיוחד בעשור האחרון – הקרע בין השמרנים לליברלים, בין תומכי הקידמה למתנגדיה. אמנם ספרד הייתה בין המדינות הראשונות בעולם שהכשירו נישואים חד-מיניים, ובסקרי דעת קהל רוב רובו של הציבור תומך בזכויות להט"ב, אבל החקיקה הפמיניסטית שהובילה ממשלתו של סנצ'ס בארבע השנים האחרונות עוררה קיתונות של ביקורת מימין, והפכה לסלע המחלוקת בסבב הבחירות המקומיות שנערך לפני כחודשיים, והשמאל נחל בו תבוסה כואבת.

ברשויות מוניציפליות שהימין ניצח בהן בבחירות המקומיות כבר החל הליך של פגיעה בזכויות להט"ב, הורדת דגלי גאווה ממבני ציבור וביטול מופעים והצגות המזוהים עם הקהילה. מפלגת ה-PP הכריזה שאם תנצח בבחירות תתקן את החוק שמתיר לילדים מעל גיל 14 לעבור תהליך התאמה מגדרית באישור ההורים, אבל ראשי המפלגה נמנעו מלפרט אילו שינויים יערכו בחוק.

שלט בחירות של מפלגת הימין הקיצוני VOX במדריד, שנכתב עליו: "סנצ'ס נתן למפלצות האלה להסתובב ברחוב. בחרו בביטחון. זה מה שמשנה" (צילום: AP Photo/Manu Fernandez)

אחד הנושאים שבמרכז תעמולות הבחירות הוא האלימות נגד נשים. בממשלתו של סנצ'ס מכהנות 13 נשים כשרות וסגניות שר, לעומת 8 גברים בלבד. בארבע השנים האחרונות חוקקו ותוקנו בספרד מספר שיא של חוקים בנושאים מגדריים. "התקשורת הספרדית עסקה בנושא השוויון בין המינים והאלימות נגד נשים באופן יומיומי", מסביר צימרמן, "וכמובן כל צד בתקשורת הציג את הדברים לפי הצד הפוליטי שהוא משתייך אליו". בימין מתנגדים למונח "אלימות מאצ'ואיסטית", שמשתמשות בו המחוקקות מהקואליציה, ומעדיפים לקרוא לאלימות נגד נשים "אלימות במשפחה".

גולת הכותרת של החקיקה הפמיניסטית הייתה החוק "רק כן זה כן". החוק שאושר בפרלמנט בשנה שעברה קובע שמעתה יחסי מין יוגדרו כיחסים בהסכמה רק אם ההסכמה הזו ניתנה במפורש, ואילו שתיקה או מה שמתפרש כ"הסכמה פסיבית" לא ייחשבו עוד להסכמה בחוק.

אלא שתוצר לוואי של החוק היה שהסרת ההבחנה בין ניצול מיני לבין תקיפה מינית אפשרה ל-978 עברייני מין שהורשעו לפני שהוא נכנס לתוקף להגיש בקשה להקלת העונש – ולזכות למענה חיובי. בתקשורת הספרדית משמאל התייחסו לשחרור העבריינים כאל נקמה של שופטים שמרנים גברים בממשלה שמונהגת על ידי נשים. אולם שחרורם המוקדם של 104 אסירים הודות לחוק הוביל את הקואליציה הספרדית לתקן אותו בהליך מזורז, ולשם כך נזקקה הקואליציה לפשרה עם האופוזיציה. כך, החוק שתפס הכי הרבה כותרות בתקשורת, עבר לבסוף כחוק מרוכך בהסכמה רחבה.