ראש הממשלה בנימין נתניהו, המשמש גם כשר התקשורת, ושר האוצר משה כחלון זקוקים ל"שהות קצרה נוספת" על מנת לקבוע את עמדתם בנושא הפעלת תאגיד השידור הציבורי – כך עולה מתשובת המדינה לעתירה לבג"צ שהגישו עיתונאי התאגיד וגופים נוספים. המדינה היתה אמורה להשיב לעתירה עד אתמול (חמישי), אך ביקשה מבית המשפט ארכה עד יום שני הבא – ה-12.12.16.
בבקשת המדינה לארכה נכתב כי "היועץ המשפטי לממשלה ביקש לזמן ישיבה בהשתתפות ראש הממשלה, המכהן גם כשר התקשורת, שר האוצר ויתר הגורמים הנוגעים בדבר. זאת, בהמשך לישיבה קודמת שהתקיימה אצל מנכ"ל משרד התקשורת בהשתתפות נציגי משרדו וכן נציגי משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, מחלקת ייעוץ וחקיקה בפרקליטות המדינה.
"עקב שינויים בלוחות הזמנים, ההתייעצות (שתואמה מלכתחילה ליום 4.12.16) התקיימה לבסוף בלשכתו של ראש הממשלה ביום 7.12.16 בשעות הערב. הדיון בין השרים טרם מוצה והתבקשה שהות קצרה נוספת לגיבוש עמדתם. לאור האמור, בשלב זה המדינה אינה יכולה להגיש לבית המשפט הנכבד תגובה מטעמה לעתירה."
התיקון לחוק השידור הציבורי שאושר בכנסת באוגוסט קובע כי תאגיד השידור הציבורי יתחיל לשדר ב-1 באפריל 2017, ובמידה שהתאגיד יהיה מוכן לפני כן תוכל הממשלה להקדים את הפעלתו החל מה-1 בינואר 2017. במהלך חודש אוקטובר פעלו ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הקואליציה דוד ביטן לביטול התאגיד והמשך פעולתה של רשות השידור. שר האוצר משה כחלון הביע את התנגדותו למהלך ונימק זאת בעלויות הגבוהות של פירוק התאגיד והמשל הפעלת רשות השידור. בתחילת נובמבר הודיעה לשכת ראש הממשלה כי יוקם צוות שרים ומנכ"לים לבחינת "חלופות שונות לשידור הציבורי", שיגיש את מסקנותיו בתוך שלושה שבועות. מאז חלפו להם לא פחות מחמישה וחצי שבועות, ללא הודעה כלשהי על עתידם של עובדי התאגיד והרשות.
ארגון העיתונאים מסר לבית המשפט כי הארגון מסכים לבקשת הדחייה, וביקשו כי ייקבע מועד לדיון בעתירה וכי בית המשפט יוציא צו ביניים עד החלטה אחרת של בית המשפט, או התחייבות של המדינה שלא לשנות את המצב הקיים.
לפני כשבועיים עתרו ארגון העיתונאים וועד עובדי תאגיד השידור הציבורי 'כאן' לבג"צ כנגד ראש הממשלה, שר האוצר, היועמ"ש ומשרד התקשורת בדרישה כי המדינה תיישם את חוק השידור הציבורי החדש ותקים את התאגיד עד ה-1 באפריל 2017. כמו כן, ביקשו העותרים כי בג"ץ יורה למשיבים להימנע מלנסות ולהשפיע על זהות מנהלי ועיתונאי התאגיד וכי תינתן להם האפשרות להשמיע את עמדתם בפני הצוות הבין-משרדי שהוקם בתחילת החודש.
"עניינה של העתירה בהתנהלותם של המשיבים, הפועלים בניגוד להוראות חוק השידור הציבורי, בניגוד ללשונו הברורה ואף בניגוד לרוחו ותכליתו, וזאת תוך פגיעה קשה ביותר בעובדי התאגיד – ששמו יהבם על החוק האמור שנבחן לא-אחת בערכאות – וכן פגיעה קשה ביותר בחופש העיתונות, ציפור הנפש של הדמוקרטיה הישראלית, שנפגע בצורה בלתי סבירה ובלתי מידתית עקב ניסיונות המשיבים, או מי מטעמם, לבטל את האיזונים והבלמים שנקבעו בחוק, הן לעניין ההרכב האנושי של ראשי התאגיד והן לעניין תכניו" נכתב בעתירה.
לדברי העותרים עתידם התעסוקתי של מאות עובדים, בעלי משפחות, שחלקם הגדול ויתרו על מקומות עבודה אחרים תלוי היום בין שמיים וארץ. "כל אמירה כזו של שר התקשורת – שכבר עשה שימוש בכוחו בכובעיו הכפולים כראש הממשלה ושר התקשורת גם יחד על מנת להטיל 'משמעת קואליציונית' – מטלטלת מעל ראשם של העובדים חרב מתהפכת המאיימת לגדוע את מטה לחמם… לא ניתן גם להקל ראש במאות המשפחות ובתי האב העומדים מאחורי העובדים – איש איש ומשפחתו, אישה ואיש וההתחייבויות שנטלו על עצמם, תכניות החיים שטוו בזיע עמל, הילדים הסמוכים על שולחנם. בכל הכבוד הראוי, אין כל הצדקה כי כל אלה יהיו 'בני ערובה' מתמידים של המשחק הפוליטי המבקש לטלטל את ספינת חופש העיתונות לכאן ולכאן על פי החלטותיו הרגעיות של פוליטיקאי זה או אחר".
"ישנה חוסר סבירות קיצוניות בהתנהלות המבקשת למנוע את תחילת תוקפו של חוק ראשי של הכנסת – הרשות המחוקקת – על ידי גורם העומד בראש הרשות המבצעת" נכתב, והודגש כי לאחר שהכנסת כמחוקק מצאה לנכון לעגן את הקמת התאגיד בחקיקה ראשית, אין כל הצדקה לכך שגורם ברשות המבצעת, בכיר ככל שיהיה, ימנע את קיום החוק על ידי קביעת עובדות בשטח והערמת קשיים המבקשים לדבריהם להביא לריקון החוק מתוכן הלכה למעשה.
עובדי ההנדסה בתאגיד השידור הציבורי 'כאן' התאגדו בהסתדרות בספטמבר האחרון, ומעט לאחריהם התאגדו גם העיתונאים בתאגיד במסגרת ארגון העיתונאים, המשויך להסתדרות.
