"לא לילד הזה פיללתי, בלשון המעטה", אומרת ל'דבר' עו"ד גלי עציון, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה בנעמת, על חוק האיזוק האלקטרוני שאושר סופית בכנסת בראשון שעבר. "החוק פחות מוצלח ממה שייחלנו לו, אבל הדרך במלחמה באלימות כלפי נשים עוד ארוכה, ואני שמחה ששמנו רגל בדלת. הקטר עלה על הפסים, גם אם הוא מקרטע".

כמעט שבע שנים עברו מאז הונח לראשונה התיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה, הידוע יותר כחוק האיזוק האלקטרוני לגברים אלימים, על שולחן הכנסת. בראשון שעבר הוא עבר בקריאה שנייה ושלישית ונכנס רשמית לספר החוקים, לאחר שהוכנסו בו שינויים מעקרים לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בפועל הוא ייכנס לתוקף רק בעוד שנה, בתום היערכות נחוצה וארוכה, שספק אם בכלל תושלם עד אז.

עו"ד גלי עציון, מנהלת תחום יעוץ וחקיקה בנעמ"ת. "בעידן הזה, שאנחנו חוות הדיפה לאחור של בזכויות נשים וייצוג נשים, יש משהו טיפה מנחם באישור של החוק הזה, גם במתכונת הרזה שלו" (צילום: אלבום פרטי)

עציון הייתה שם מהרגע הראשון. מדקויות הניסוח, דרך העברת החוק בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, ועד לדיונים הארוכים שלפני ההצבעה במליאת הכנסת הנוכחית. בשיחה עם 'דבר' היא מספרת על מאחורי הקלעים של החקיקה, על המאבקים המתמשכים, הנצחונות הקטנים, והחורים שנותרו בחוק שנועד להגביר את ההגנה על נשים שחיות באלימות.

"צוואר הבקבוק יהיה בהערכות המסוכנות"

האיזוק האלקטרוני נועד לפקח על בני זוג אלימים שבית המשפט הוציא להם צו הגנה מאלימות במשפחה שמרחיק אותם מבת זוגם. מדי שנה מוצאים אלפי צווים כאלה, שמורים על הרחקה של בן זוג ממקום המגורים של בת הזוג. החוק החדש קובע מדרגה נוספת, לפיה בחלק מהמקרים הצו ייאכף באמצעות איזוק אלקטרוני, שיעקוב 24 שעות אחרי מיקומו של הגבר שהוצא לו צו הגנה.

החוק עלה לראשונה על שולחן הכנסת כבר ב-2017, ועבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת תחת ממשלת בנט-לפיד. במעבר בין הכנסות, הוחל עליו דין רציפות שאפשר להמשיך את תהליך החקיקה מהנקודה בה הופסק. אולם בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה במרץ האחרון, נחשף כי השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מעכב את הצעת החוק, לאחר שנפגש עם ארגוני גברים כדי ליצור גרסה "מאוזנת יותר", במסגרתה יתאפשר האיזוק רק לגברים עם שתי הרשעות קודמות.

רק לאחר דיונים ארוכים בוועדה 'רוככה' הדרישה של בן גביר והפכה משתי הרשעות קודמות להרשעה אחת. לכך נוספה החרגה שתאפשר איזוק גם ללא הרשעות קודמות, במקרה של הערכה שלאישה נשקפת סכנת חיים. במקרים חריגים וקיצוניים שופט יוסמך לאפשר את האיזוק האלקטרוני מיד, ולהורות על הערכת מסוכנות מידית.

עם זאת, החוק קבע שמספר הגברים האזוקים יוגבל ל-200 בכל זמן נתון, ושיינתנו 300 הערכות מסוכנות בלבד לשנה הקרובה. החוק קבע גם מספר קטן מאוד של עובדים סוציאליים שיטפלו באותן הערכות מסוכנות: שמונה תקנים בלבד יתווספו למשרד הרווחה למטרה הזו.

לדברי עו"ד עציון, החובה להערכת מסוכנות מצד אחד, והגבלת מספר ההערכות ל-300 בשנה מהצד השני, היא המקל המרכזי בגלגלי החוק. "צוואר הבקבוק יהיה בהערכות", היא אומרת, "אני לא חושבת שאפשר יהיה לעמוד בלוחות הזמנים. 300 ההערכות נפרשו ל-25 מדי חודש באופן לא נצבר. זאת אומרת, אם בחודש מסוים יעשו 15 ולא 25, זה לא שה-10 שלא עשו יעברו לחודש הבא, אלא ילכו לאיבוד. בעיקר כי לכל זה הוקצו שמונה תקנים, מתוכם רק שישה עובדים סוציאליים מעריכי מסוכנות".

"שוב ושוב עלו טענות לתלונות שווא, נלחמנו על כל אות בחוק"

עציון מעריכה את המאמץ של חברי הכנסת להעביר את החוק. "נעשתה עבודה. גם יו"ר הוועדה, צביקה פוגל, נרתם לעניין ומאוד התאמץ להעביר את זה בכנס הנוכחי, וגם הושקע מאמץ מצד כל הגורמים בוועדה".

היא מספרת שהארגונים וחברות הכנסת נתקלו בנוקשות מטעם המשרד לביטחון לאומי. "היה קשה מאוד להגמיש את ההחמרות שהם קבעו. נלחמנו על כל אות. בשבוע שלפני ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית עלינו כל יום לרגל לירושלים, לדיונים ברצף מ-8 וחצי בבוקר עד 8 וחצי בערב".

"שוב ושוב עלו טענות לתלונות שווא", אומרת עציון, "אז אנשי המשרד לביטחון לאומי ביקשו שהאיזוק יתקיים רק בתנאים מצטברים". בסופו של דבר, הדרישה הזו נבלמה. בנוסח שעבר, האיזוק יתאפשר כאשר מתקיים אחד משלושה תנאים: חשש ממשי להפרת צו הגנה שניתן; סכנה גבוהה הנשקפת מהאדם כלפיו מתבקש הצו; והרשעה בעבירת אלימות או עבירה חמורה, הגשת כתב אישום בעבירות כאלה, או הפרת צו הגנה קודם שניתן כלפיו.

"במשרד דרשו ששלושת התנאים יתקיימו יחד. אנחנו הצלחנו להעביר את החוק כשנקבע שמתקיים רק אחד מהם", אומרת עציון, "והצלחנו גם להכניס תנאי שהאיזוק יתאפשר גם אם הוגש כתב אישום בנסיבות של מחלת נפש, שלא יהיה מצב שמישהו שלא מורשע כי הוא מתמודד נפש יחלוף מתחת לרדאר".

אבל אז, היא אומרת, נכנסה גם ה'צפרדע'. "בחוק שעבר נקבע תנאי נוסף לאיזוק, לפיו האיזוק יתאפשר רק אם התקבלה הערכת מסוכנות, או התקבלה הערכת מסוכנות קודמת בעניינו של מי שכלפיו מבוקש צו ההגנה. והחריג מאוד חסום, כמעט בלתי אפשרי".

מדוע כמעט בלתי אפשרי?
"נגיד, במקרה של מישהו שיצא עכשיו מהכלא או ממעצר, והיו הערכות מסוכנות כלפיו בעבר, אפשר יהיה לטפל במקרים האלה יחסית מידית, כי אפשר להשתמש במה שכבר נערך בכלא. מצד שני, כל מי שהנשים לא מעזות בכלל להגיש נגדם תלונה, יצטרכו לחכות להערכת מסוכנות. שכאמור, נראה שיהיה קשה להשיג".

"לתת צו כזה, ומיד לקחת אותו חזרה, יכול להיות יותר מסוכן מלא לתת אותו בכלל"

אבל במקרים כאלו, השופט יכול להורות על איזוק מיידי.
"נכון, אבל המקרים החריגים מאפשרים איזוק רק לזמן מוגבל של עשרה ימים, עם אפשרות להארכה של עוד שישה ימים. גם פה לא בטוח שאפשר יהיה לתת הערכה תוך 16 יום. לפחות זה יותר טוב ממה שהם דרשו."

"המשרד התעקש על שבעה ימים, שזה בלתי סביר בעליל. גם אם משרד הרווחה מאוד ישתדל, הם לא יצליחו לתת הערכה תוך שבוע. לתת צו כזה, ומיד לקחת אותו חזרה, יכול להיות יותר מסוכן מלא לתת אותו בכלל. זה כמו לכלוא חיית טרף ולהראות לה סטייק, ואז לשחרר אותה. זה ממש מסוכן".

"זה היה אחד הסעיפים שממש גרמו לנו כאבי בטן. ניסינו לשכנע את המשרד לתת פה שבעה ימים, אבל אופציה לחדש את השבעה ימים האלה כל עוד אין הערכה. הם לא הסכימו לזה, והם ממש רבו איתנו על כל יום. היועץ של בן גביר היה שם כמו כלב שמירה, ובסוף הסכימו על 16 ימים".

"החוק לא נועד רק למנוע רצח, אלא לתת פתרונות נוספים לנשים שחיות תחת אלימות"

האם בסופו של דבר החוק יצליח למנוע את הרצח הבא?
"אני מאוד מקווה שכן, אבל אני לא יודעת להגיד שכן. אני חושבת שזה סוג של הצלחה, שבאה אחרי מאמצים רבים. אני מודאגת שהסייגים והמגבלות לכל הפחות יצמצמו את האפקטיביות.

"ויחד עם זאת, מניעת רצח זו לא המטרה היחידה. יש פעמים שמדובר באמת בהצלת חיים, אבל זו לא המטרה היחידה של החוק הזה. במקור, החוק היה אמור לתת פתרונות נוספים לנשים שחיות תחת אלימות, מעבר לזה שאישה תקפל את כל החיים שלה ותברח למקלט כשהגבר האלים מסתובב איפה שבא לו. צריך את הכלי הזה לא רק לסכנת המוות".

נשמעות לא אחת טענות שהאיזוק לא מידתי. שמדובר בענישה ללא הליך משפטי מלא, שכוללת פגיעה בפרטיות ובחופש התנועה, ושהסיכוי לאזוק אדם חף מפשע גדול.
"האיזוק, למעשה, הוא דו צדדי. שני הצדדים יצטרכו לשאת את מכשיר איתור כדי לאפשר אכיפה מהסוג הזה. אבל כשאישה צריכה לבחור אם ללכת למקלט ולפגוע באופן חמור בשגרת חייה וחיי ילדיה, הפיקוח האלקטרוני מאפשר לה שגרת חיים מסוימת, כשמי שמוגבל הוא הצד האלים. זו האפשרות ההוגנת, והיא לא הייתה על השולחן עד עכשיו".

"לגבי הפגיעה בחופש, השימוש באכיפה האלקטרונית הוא בכל מקרה בנסיבות שמצדיקות צו הגנה. מה שפוגע בשם הטוב ופוגע בחופש התנועה זה צו ההגנה, שאומר לך שאתה לא יכול להתקרב למקום או לאדם מסוים. האזיק הוא רק כלי האכיפה, כלי ליישום אותו צו ההגנה".

"על פגיעה בפרטיות אפשר לדבר, אבל באיזון הזכויות, זה מאפשר לאישה מאוימת יכולת מסוימת להמשיך בחיים, וזה לדעתי גובר. ובכל מקרה, גם אם הייתה תלונת שווא, ונגיד שהיא הובילה לצו הגנה עם פיקוח אלקטרוני. נכון, זה לא כיף, אבל זה הפיך. רצח זה לא הפיך, רצח זה לנצח". 

לצד כל זה, בשבועות האחרונים מנהל איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים מאבק נגד הפרטת השירות לטיפול בגברים אלימים. כמה זה קשור?
"זה קשור דרך העובדה שכל אחריות שהמדינה מסירה מעצמה בנושא במהלך הדרך בסוף תגיע לבתי המשפט. מחינוך רגיש-מגדר בגיל הרך, דרך מניעת אלימות ועד טיפול באלימות, הכול חוסך את השלב הבא. חיסון חוסך את האנטיביוטיקה, ועדיף לקחת חיסון. אין ספק שהאיזוק הוא הטיפול האנטיביוטי במשל הזה, שלפעמים אין מה לעשות וצריך לקחת. אבל פה, בגלל הסייגים והמגבלות, אני גם לא בטוחה שהאנטיביוטיקה הזו תהיה אפקטיבית במיוחד בשלב הזה".

את רואה אפשרות לתיקון הבעיות בחוק בעתיד?
"בחוק הזה יש מנגנוני למידה. יש חובת מחקר מלווה, חובת דיווח לוועדה ועוד, ואני מקווה שעם הזמן נלמד יותר והוא יצליח להשתפר, והיישום בפועל יביא את הכנסת לעשות את התיקונים שאנחנו חשבנו מלכתחילה שנדרשים."

"היינו רוצות שישראל תחתום על אמנת איסטנבול"

בשורה התחתונה, היא מוסיפה, האיזוק הוא לא חזות הכל. "אם היו שואלים אותנו, ארגוני הנשים, היינו רוצות שישראל תחתום על אמנת איסטנבול". אמנה זו היא אמנה של האיחוד האירופי למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה, עליה הכריזה ישראל שתחתום לפני כשנתיים, ובסופו של דבר נמנעה מלחתום עליה בעקבות התנגדות מימין לסעיפים העוסקים בהגירה.

"אני חושבת שהאמנה היא הכלי הנכון, כי זה כלי כוללני שכולל את כל הזירות – חינוך, טיפול, אכיפה. חבל שזה לא קורה, ואני מקווה שזה עוד יקרה. אבל בעידן הזה, שאנחנו חוות הדיפה לאחור של בזכויות נשים וייצוג נשים, יש משהו טיפה מנחם באישור של החוק הזה, גם במתכונת הרזה שלו".