מיסוי הרווחים החריגים ממשיך להתרחב באירופה נוכח עליות המחירים ורווחי העתק של חברות רבות. המגמה שהחלה במספר מדינות עם חברות האנרגיה, מתרחבת לעוד מדינות ולסקטורים נוספים.
לאחרונה הכריזה ממשלת איטליה על מס בשיעור של 40% על עלייה ברווחי הבנקים כתוצאה מהעלאות הריבית, שנועדו לבלום את האינפלציה אך בד בבד מכבידות את הנטל על אזרחים ועסקים. בכך היא מצטרפת לצ'כיה, ספרד וליטא שכבר מטילות מיסוי על הבנקים. במדינות אחרות, כמו פורטוגל, הונגריה, בולגריה וקרואטיה, המיסוי חורג אף מתחומי הבנקאות והאנרגיה. לפי הפייננשל טיימס, מיסוי רווחים חריגים הוצע, הוכרז או יושם ב-24 ממדינות אירופה.
"אינפלציה של מוכרים" שיכולה לסייע לאזרחים
צעדי המיסוי הללו נולדו מתוך הצורך של ממשלות לממן תוכניות סיוע לאזרחים ועסקים שנפגעו מעליות המחירים בשנתיים האחרונות ומהעלאות הריבית של הבנק המרכזי בתגובה אליהן. בד בבד, הם תוצאה של הכעס הציבורי על הזינוק ברווחים של מספר חברות, בזמן שרוב הציבור נאנק תחת הנטל ההולך וגדל של עליות המחירים והריבית.
לפי מחקר של הבנק המרכזי האירופי, חרף הכלל הכלכלי האורתודוקסי לפיו הלחימה באינפלציה מוטלת באופן בלעדי על הבנק המרכזי, מדינות רבות נקטו בצעדי סיוע לאזרחים וחברות, והתערבו במחירים, בעיקר בתחום האנרגיה, וכך הצליחו למתן את עליות המחירים. אולם לפעולות אלו, לדוגמא סבסוד מחירי האנרגיה, יש מחיר, שאותו המיסוי על הרווחים העודפים מנסה לממן.
המיסוי נועד לתת מענה על כך שהרווחים של מספר חברות עלו משמעותית בצד עליית המחירים; החברות העלו את המחירים שלהן בשיעור גבוה מעליית ההוצאות שלהן, ונהנות מגדילה ברווחים על חשבון הציבור ושאר העסקים. לא בכדי, ענקית הבנק UBS קראה לפרק האינפלציה הנוכחי, אינפלציית מובלת-רווח, והכלכלנית איזבלה וובר קראה לה "אינפלציה של מוכרים".
כלכלות שונות, תמהילים שונים, מגמה אחת
בכלכלות הגדולות באירופה בולטת בתחום זה ספרד, כשלאחרונה הצטרפה אליה איטליה. זו אמנם שנת בחירות בספרד, אך היא הייתה הראשונה לפעול ומיישמת מיסוי על בנקים וחברות אנרגיה שצפוי להכניס 7 מיליארד אירו (כ-28.6 מיליארד ש"ח) ב-2023 ו-2024. ההכנסה הנוספת שימשה להתערבות בשוק הגז הסיטונאי ליצרני חשמל, לטובת בלימת עליות מחירי החשמל ולמגוון צעדי סיוע למשקי בית, עם דגש על השכבות החלשות, ולסקטורים שנפגעו במיוחד מעליית מחירי האנרגיה.
ממשלת איטליה בת פחות משנה ומורכבת מקואליציית ימין בראשות של ג'ורג'ה מלוני מהימין הקיצוני. בשבוע שעבר היא הכריזה על מס מיוחד על רווחי בנקים שהושגו בעקבות העלאות הריבית של הבנק המרכזי האירופי שהסתכמו ל-4.25 נקודות האחוז. המס יחול על רווחים בשנים 2022 ו-2023. המיסוי צפוי להכניס כ-3 מיליארדי אירו. לפי הפייננשל טיימס, חמשת הבנקים הגדולים באיטליה הרוויחו כ-10.5 מיליארד אירו במחצית הראשונה של 2023, עלייה של 64% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2022.
צרפת וגרמניה מנגד, לא החילו מיסוי מסוג זה, אולם בריטניה, שאיננה חלק מהאיחוד אך עודנה מהכלכלות הגדולה באירופה, מנהיגה מס של 75% על רווחים עודפים של חברות נפט ואנרגיה, שלפי הממשלה יכניס מעל ל-50 מיליארד ליש"ט (כ-238.5 מיליארד ש"ח) בחמש השנים הקרובות.
צ'כיה מנהיגה מס בשיעור 60% על רווחים עודפים של חברות אנרגיה ובנקים, שצפוי להכניס מעל ל-3 מיליארדי אירו בשנה הקרובה. ליטא ממסה אף היא את הרווחים העודפים של הבנקים ובלטביה נערכים דיונים בנושא.
בהונגריה, בולגריה, פורטוגל וקרואטיה הצעדים נוגעים גם לסקטורים נוספים. בהונגריה המיסוי תקף גם לחברות ביטוח ותרופות, בפורטוגל למשווקי מזון, ובקרואטיה לכל החברות שהכנסתן ב-2022 עלתה על 40 מיליון אירו. בבולגריה מתכננים להוסיף למיסוי על חברות דלק פוסילי מס שיחול על כלל החברות, בשיעור של 33% על מיסוי רווחים נוספים במחצית השנייה של 2023.
