משרד האנרגיה האמריקאי (DOE) הודיע על תכנית חדשה בהיקף של 8.5 מיליארד דולר, לעידוד משקי בית לייצר חשמל בהתייעלות אנרגטית, וגם שימוש דואלי בגז מחצבים, היכן שאפשר לנצלו במקביל ליצור חשמל מקומי בשילוב עם חימום מים.
בארצות הברית ישנם משקי בית רבים שמחוברים לאספקת גז מחצבים בצנרת, לטובת חימום מים וחימום הבית עצמו. התכנית החדשה לא מעודדת ניתוק מגז, כפי שדרשו מספר גופים ירוקים, אלא שימוש יעיל יותר בתשתית הגז שכבר קיימת.
התכנית פותחת שוק ענק לחברות התייעלות אנרגטית לעשור הקרוב. לפי הודעת משרד האנרגיה האמריקאי מסוף חודש יולי, התכנית החדשה נגזרת מהצעת "החוק להפחתת האינפלציה", הכולל השקעות ממשלתיות ניכרות במעבר לאנרגיה נקייה. אחד התחומים שעשוי להגיע לאימוץ משמעותי, הוא תחום השילוב בין חשמל לחום (CHP) ובו פועלות גם חברות ישראליות כמו טורבו-ג'ן.
ההגדרה של הקריטריונים אותם בחר הממשל, דוחה למעשה את עמדת חלק מהגופים הירוקים, המתנגדים לעידוד השימוש בגז מחצבים, בשל היותו תורם למשבר האקלים ולזיהום האוויר. לפי החברה, הגנרטור שלה מסוגל להגביר את הנצילות של השימוש בגז ל-90% מהפוטנציאל האנרגטי שלו, לעומת מקסימום של כ-64% בתחנות הכח הגדולות היעילות ביותר בשיטת מחזור משולב. ההבדל העיקרי הוא בניצול החום שפולטת טורבינת הגז המפיקה חשמל. בשיטת מחזור משולב, נעשה שימוש בחום דרך 2 המרות אנרגיה, כדי לייצר תוספת חשמל בעזרת טורבינה שנייה, ואילו במתכונת CHP, החום הנפלט מוקדש לחימום מים בעבור אותו בניין בו מיוצר החשמל, מה שמצריך הולכת חום בלבד, ללא המרת אנרגיה.
במשרד האנרגיה האמריקאי מקווים שההשקעה הגדולה תביא לחיסכון של כמיליארד דולר בכל שנה בהוצאות אנרגיה וכן תיצור 50,000 משרות חדשות. כמחצית הסכום מיועד לתמיכה ברכישת מערכות אנרגיה יעילות למשקי בית ואילו המחצית השנייה מוקדשת לתמיכה במעבר לאנרגיית חשמל על חשבון דלקים פוסיליים.
התמיכה הפדרלית תחולק למדינות ולטריטוריות האמריקאיות, שנדרשות להציג לאזרחים תכניות מפורטות, בהתאם לקווים המנחים של התכנית הפדרלית. כך למשל, לפחות חצי מהמענקים צריכים להיות מועברים למשקי בית שנמצאים באחוזון ה-80 ומטה מההכנסה האיזורית הממוצעת למשק בית.
למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה קיימות גם תכניות סיוע מקבילות, של הקלות מס. בסך הכל, התכנית החדשה תאפשר למעשה לבצע שידרוג אנרגטי בהנחה משמעותית או אפילו בחינם.
התייעלות אנרגטית בישראל – זו שמתרחשת וזו שמתבקשת
בהשוואה, בישראל אין כמעט השקעה ממשלתית במונחי תקציב בהתייעלות אנרגטית, למרות שמבחינה כלכלית היא יכולה להביא להישגים חשובים מאוד. התייעלות אנרגטית אחת כבר מתרחשת, באמצעות שילוב תחבורה חשמלית ברכבות וברכבים פרטיים. רכישות רכב בעל הנעה חשמלית בישראל עולות על הצפי של משרד התחבורה. רכב חשמלי יקר יחסית לרכישה, אך הוא זול מאוד לאחזקה וטעינתו בחשמל זולה בהרבה לעומת דלק הכולל רכיב מיסויי גבוה.
רכישות אלו מתחילות להיתקל בקשיי תשתית – מיעוט עמדות טעינה, רשת חלוקת חשמל שלא מותאמת לעומסים החדשים ועיכובים גדולים בפיתוח רשת ההולכה במתח עליון. במובן זה, להתייעלות אנרגטית במגזר הביתי והעסקי יש ערך מוסף גבוה דווקא בשל העיכובים בהגדלת תשתיות החשמל בישראל – היא מפנה מקום ברשת הקיימת לצריכה חדשה של רכבים חשמליים, תוך הפחתת בצריכת בנזין וסולר.
שיפורי התייעלות אנרגטית במבנים קיימים סובלים לעתים רבות ממודל כלכלי חלש – ההשקעה הראשונית היא גדולה ועלות החשמל בישראל אינה גבוהה באופן יחסי. כך, החיסכון מחזיר את ההשקעה רק לאחר 20 שנה או יותר. אלא שבמצב של פיגור תשתיות שיכול לגרום במחסור בחשמל, להתייעלות יש יתרונות כלכליים עקיפים – תרומה ליציבות ואמינות אספקת החשמל ותרומה עקיפה לחשמול התחבורה. היות והממשלה מתקשה להאיץ תהליכי פיתוח תשתיות חשמל, הנתונים גם להליכים סטטוטוריים ממושכים ומועדים לתביעות משפטיות של מתנגדים, הרי שלהתייעלות אנרגטית יש תפקיד חשוב יותר, שכיום לא זוכה להכרה עקרונית או לתקצוב שמתחשב בתועלת העקיפה.
תכניות ממשלתיות קיימות להתייעלות אנרגטית מסתכמות בתמיכה של עשרות מליוני שקלים בשנה, ובמקרים נדירים מעל 100 מיליון, למרות פוטנציאל התייעלות משמעותי.
קושי נוסף בישראל הוא אי התחשבות בנקאית בסוגיית הבנייה הירוקה. בניה יעילה אנרגטית מייקרת את מחיר הדירה, תוך חיסכון בהוצאות השוטפות לאחזקתה. אף על פי כן, בנק ישראל לא מתיר לבנקים להקצות משכנתא גדולה יותר, באופן יחסי לשווי הדירה, אם היא נבנתה בשיטת בנייה ירוקה, אף שיש בכך הגיון כלכלי.
