דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת ט"ו באדר א' תשפ"ד 24.02.24
17.3°תל אביב
  • 9.5°ירושלים
  • 17.3°תל אביב
  • 15.4°חיפה
  • 16.6°אשדוד
  • 13.1°באר שבע
  • 16.4°אילת
  • 13.3°טבריה
  • 11.4°צפת
  • 15.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות וסביבה

"פרויקט 'המסדרון היבשתי' מבטא דיפלומטיה של הסכמות בלי פתרון לסכסוך, כמו בהסכם הגז ישראל-לבנון"

מיזם התשתיות שהוצג בוועידת ה-G-20 נועד לשרטט ברית פוליטית בהובלת ארה"ב שמתחילה בהודו, חוצה את המפרץ הפרסי אל סעודיה, ירדן וישראל, וממשיכה לאירופה | מיכאל הררי, לשעבר שגריר ישראל בקפריסין: ״האמריקאים רוצים לייצר ברית רחבה ככל האפשר מול סין"

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן (מימין) נשיאת האיחוד האירופי אורסולה ואן דר ליין וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בפסגת ה-G-20 בהודו (צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein/Pool/File Photo)
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל. המסדרון היבשתי הוא יותר מתגובה מאוחרת לפעולות סין (צילום ארכיון: AP Photo/Ariel Schalit)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

מיזם התשתית הענק עליו הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ביום שבת האחרון, ואמור לחבר בין ישראל, הודו וסעודיה הוא לא יותר מתגובה מאוחרת להתעצמות של סין – כך אומר ל'דבר' מיכאל הררי, לשעבר שגריר ישראל בקפריסין וכיום עמית מדיניות במכון מתווים ומרצה בחוג למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל. לדבריו, הפוטנציאל ביוזמה הוא קידומה של דיפלומטיה מסוג חדש, של הסכמות בין מדינות יריבות סביב אינטרס ספציפי, בדומה להסכם הגז בין ישראל ללבנון.

לדברי הררי, חוקר במכון מתווים ומרצה למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל, תכנית 'החגורה והדרך' של סין מנסה לבנות 'שליטה רכה' בפרויקטים לוגיסטיים ותחבורתיים בכל רחבי העולם, להבטחת שליטתה בתחום היצור והשילוח התעשייתי, לרבות הקמת בנק השקעות עולמי לפיתוח, שמתחרה בבנק העולמי. עוד ב-2021 התקבלה החלטת ה-G7 על מענה פיננסי, שלא התרומם לפי הציפיות.

כעת, מזכר ההבנות נראה יותר ספציפי. אף שיש בו חולשות גיאוגרפיות ברורות, כמו התעלמות מאיראן, הוא נועד לשרטט ברית פוליטית בהובלה אמריקאית, שמתחילה בהודו, עוברת בים למפרץ הפרסי, חוזרת ליבשה אל סעודיה, ירדן וישראל, ומישראל לאירופה.

"ההסכם קשור לרצון של האמריקאים ליצור ברית רחבה מול סין. לישראל יש תפקיד שולי"

הררי מנתח את היוזמה החדשה, ומדגיש שמקומה של ישראל בתוכה איננו מרכזי. "הדבר המרכזי ביוזמה החדשה זה לא אנחנו, אלא הסיפור של האמריקאים מול הסינים. הודו היא שחקנית מאוד משמעותית שיודעת לשחק עם כולם, לא רק עם ארצות הברית, אבל נוח להודו להיות מחוברת למערב ולשמור על מדיניות חוץ עצמאית. מה שקורה כעת, זה שארצות הברית רותמת את הודו וסעודיה ואירופה להכרזה שהמרחק בינה לבין היישום מאוד גדול אבל עדין הכרזה שמוסכמת על כל השחקנים האלה, שבשוליה מוזכרת גם ישראל". 

זו רק הצהרה, כשלפניה היו גם הצהרות דומות.
"האם זה ייבחן ביישום בשטח בהחלט כן. שים לב שבמזכר ההבנות שנחתם נאמר שתוך 60 יום יהיה מפגש שייגבש תכנית פעולה יותר מוגדרת. זו מחויבות פוליטית ולא משפטית של מי שחתום על זה."

זה אומר שאין מה לתבוע אם מתחרטים.
"כן, זה קשור לרצון של האמריקאים לייצר ברית רחבה ככל האפשר מול סין. האם זה מכסה הכל? כמובן שלא. האם הודו תפסיק את שיתוף הפעולה הכלכלי עם איראן? כמובן שלא. לא מקבלים כל מה שרוצים".  

ובמישור שנוגע לישראל?
"כמובן שהאזכור של ישראל, בצורה מפורשת ביחד עם איחוד האמירויות וסעודיה זה לא חסר משמעות.זו אמירה אמריקאית לישראל, 'שימו לב, ראו מה אתם יכולים לקבל אם וכאשר נגיע לשם'. ועדיין לא הגענו, אבל זה מסר חיובי".

"מדברים על שיתוף פעולה כלכלי מסחרי, תגבור הביטחון התזונתי. החשיבות היא האסטרטגיה ההצהרתית"

אבל מה בעצם הפרויקט?
"אין עדיין פירוט. יש שני מסדרונות מדוברים בין הודו למפרץ הפרסי ומהמפרץ הפרסי עד אירופה. מכיוון שמוזכר נתיב רכבת הוא יכול להגיע מסעודיה, לירדן, לישראל ומשם בים לאירופה. בנוסח של מזכר ההבנות דובר לא מעט על אנרגיה ירוקה. הם מדברים על שיתוף פעולה כלכלי מסחרי, תגבור הביטחון התזונתי. הכול פרויקטים בסדר גודל עצום. יש לזה היגיון כלכלי. בשלב הנוכחי החשיבות היא האסטרטגית ההצהרתית".  

יש פה נסיון לבודד את איראן, למרות שהיא חיונית גיאוגרפית לחזון הזה.
"כמובן שכן. בראיה האמריקאית נדרשת חזית מול איראן ומכאן החיבור של ישראל, סעודיה והמפרץ ומצד שני, זה לא מייתר הגעה להסכם כלשהו, הסכם ביניים כלשהו עם איראן. יש נקודה נוספת שמאוד מעניינת יש לכאורה סתירה בין הסכם סעודי עם ישראל או הפשרה ביחסים עם איראן אבל אין באמת סתירה. זה פשוט לא סותר. אין בעיה אמריקאית שהודו תמשיך ביחסים המאוד הדוקים שלה עם איראן ותתחבר ליוזמה מערבית אמריקאית שנועדה לא מול איראן, אלא מול סין".  

"סין זיהתה לפני המערב את הפוטנציאל העצום באפריקה ובמזרח התיכון"

האם נכון לומר שהמערב מתעורר באיחור של שנים להגיב ליוזמות הסיניות?
"אתה צודק שסין זיהתה לפני המערב את הפוטנציאל העצום במקומות כמו אפריקה וגם במזרח התיכון. אני חושב שמבחינת ארצות זו טעות בסגר גודל מסוים, אבל היריבות מול סין, בראייה האמריקאית היא הרבה יותר רחבה מהסוגיות הללו. יש הבנה שאתה חייב להיות באותה ספירה של פיתוח שהסינים וההודים מעורבים בה כדי לבלום אותם, וגם כדי להתמודד עם התפישה המוצדקת או לא, לדעתי לא כל כך, שארצות הברית מושכת את ידה ממעורבות בזירה הבינלאומית.  

"התפישה הזו היא מה שדחף שורה של שחקנים לעבר סין. הפלירט הסעודי-סיני הוא במידה רבה מאוד נסיון ללחוץ על האמריקאים להיענות לעוד דרישות מסעודיה, אבל זה באמת מזיז. ארצות הברית מתעוררת קצת מאוחר להיות מעורבת במיזמים בהם הסינים מעורבים כבר כמה שנים טובות, רק שעם כל הכבוד לאפריקה ולפעילות הסינית שם, סעודיה זה משהו הרבה יותר חשוב". 

למה ממשלים אמריקאים קודמים פעלו אחרת?
"אצל אובמה אולי היה מסר דמוקרטי אידיאולוגי. הוא ביקר בגאנה, במצרים, בטורקיה. אצל ביידן המסר הוא יותר פרגמטי. לכן סעודיה יותר חשובה מאפריקה. האם זו טעות? בעוד 100 שנה נגלה שכן".

"בעקבות ההסכם הישראלי-לבנוני מדברים על שורה של אפשרויות שנפתחו באזור, בלי לפתור שאלות של הכרה הדדית"

יש ביוזמה דמיון לפרויקט הגז מישראל לאירופה, פרויקט לא מעשי אבל עם משמעות דיפלומטית חשובה?
"נכון. ישראל רוצה כעת נתיב נוסף ליצוא גז. יש כביכול 3 חלופות: החלופה הטורקית שהיתרון שלה הוא שזה שוק ענק בלי קשר למעבר לאירופה והוא די קרוב. החיסרון הוא תשלום מחיר פוליטי מול יוון וקפריסין. החלופה השניהשדוחפת קפריסין היא צינור ממאגרים ישראלים לקפריסין ושם להנזיל גז לשנע לעולם. קפריסין היא מדינה ידידותית, שאפשר לסמוך עליה, אבל זה צפוי להיתקל בהתנגדות טורקית. יהיה מאוד קשה לבצע את זה בלי לפייס את הטורקים.

"חברות הגז מעדיפות את האפשרות השלישית מתקן הנזלה צף (FLNG) בים בשטח הישראלי, כ-20-30 קילומטר מערבית לאסדת לוויתן, בלי להתחייב לאף מדינה אחרת ומשם אפשר לשנע לאן שרוצים. החיסרון זה העלויות הגבוהות ושזה יכול להיות מטרה להתקפה. כמובן שיש בזה משהו אבל כל יעד בישראל זו מטרה, אז לא נעשה כלום?". 

מה עדיף לדעתך?
"זו באמת דילמה. האם אפשר ללכת לטורקיה אבל לא לשלם מחיר גבוה מדי בהקשר ההלני? שאלה טובה. האם אפשר על בסיס 10-12 השנים האחרונות של טורקיה, למצוא נוסחה שתאפשר את קפריסין במשחק? גם שאלה. ההסכם הישראלי-לבנוני הוא הסכם מרשים מאוד בכל האזור. בעקבותיו מדברים על שורה של אפשרויות שנפתחו, בלי לפתור שאלות של הכרה הדדית. 

היום מדברים על הסכמות ללא הכרה. בוא נסכים שהאנרגיה שנחוצה כרגע לאירופה, אפילו לא להרבה זמן, היא פוטנציאל של כל האזור ונגיע להסכמה יוונית, קפריסאית, טורקית, בלי לפתור את הסכסוכים. זה לא בטוח יצליח, אבל זה הדיבור".  

האירופים והאמריקאים בעצם אומרים לשחקניות קטנות במזרח התיכון תשחררו מהסכסוכים שלכם, ותנו לגז לזרום אלינו.
"כן, יש מסר כזה לא לסיים את הסכסוך, אלא תשחררו באופן חלקי. אם לבנון וישראל הגיעו למסקנה שחשוב לשתיהן להגיע להסכם ממוקד שכזה, אז אולי חשוב לבעלי סכסוכים אחרים להגיד משהו כזה. לא כי לא צריך לפתור את כל בעיות יוון, קפריסין וטורקיה. אבל, אפשר לומר 'בואו ננסה להתנתק מרוסיה והצמא האירופי לגז, יש חלון הזדמנויות של 10-15 שנים'. אני חושב שההסכם הלבנוני-ישראלי פתח את התיבה החיובית הזו".  

למה בכלל רצוי לשראל להיענות לדרישה האירופית לגז?
"על זה חלוקים מומחי אנרגיה מחלוקת קשה. יש טיעון שחברות הגז יקדחו עוד ויגלו עוד גז ולכן אי אפשר בינתיים למנוע יצוא. מעריכים שבינתיים יש עתודות ויהיו עוד עתודות. האם נתבדה ? יכול להיות. האם צריך להחזיק אצבעות שהלבנונים יגלו גז? מאוד. עזוב את השאלה אם זה הולך לחיזבאללה, לנוצרים או לנשיא שלא נבחר. זה לא משנה. לפחות הדילמה של מה לעשות עם הגז אם יש הרבה, הם חייבים להיכנס לדילמה של איך מייצאים אותו קרי איך אתה משתלב במשחק האזורי. אם לא ימצאו גז, או שיימצא מעט גז רק ללבנון זה לא רע, אבל לא ייצר תהליך אזורי עם פוטנציאל קונסטרוקטיבי.   

"המלחמה באוקראינה יצרה הזדמנות קצרת מועד למזרח הים התיכון להרוויח קצת כסף, למכור גז ושמזרח הים התיכון ממצב את עצמו כאיזור בעל חשיבות אסטרטגית. מתי לאחרונה הייתה התארגנות אזורית שהביטוי שלה הוא שיתוף פעולה שכולל את מצרים, יוון, קפריסין פורום הגז האזורי?

"טורקיה הבינה בהקשר רחב יותר שמדיניות החוץ שלה לא הייתה חכמה במיוחד בשנים האחרונות. האם טורקיה יכולה להשתלב? זה אתגר גדול, אבל אתגר שכל החברות האחרות מצרים, יוון, קפריסין וישראל מגיעות אליו בעמדת חוזק. ישראל יכולה להרשות לעצמה היום לנהל מו"מ עם טורקיה לגבי אפשרות של יצוא אנרגיה מעמדת חוזק. כי יש חלופות אחרות, יש נדוניה בדמות היחסים עם יוון קפריסין, מצרים וגם עם האיחוד האירופי".  

"אם ניתן לקדם את שדה הגז הפלסטיני באופן דומה לדגם הלבנוני, זה טוב לישראל"

מה לגבי ההכרזות של ישראל על הגז מול עזה?
"זה לא בהכרח יגיע לעזה, אבל ההכנסות יגיעו גם לעזה. למה מצרים חיבקה את זה? כי הגז יוזרם למצרים, יתרום למעמדה כהאב אנרגיה אזורי, והוא נחוץ לה מאוד כסחורה גם למשק המקומי וגם ליצוא. הכסף אמור להיות מוזרם גם לחמאס וגם לרשות הפלסטינית, אבל הדגם הלבנוני הוכיח שאפשר לעשות דברים מורכבים".

מה הביא לתמיכה ישראלית בפיתוח גז פלסטיני?
"ישראל מעוניינת שהחמאס יישאר ברצועה ולשמר את הפיצול. זה מונע תהליך מדיני. זה לא שישראל תומכת בסיוע ישיר לחמאס, אלא מאפשרת לחמאס להתעצם. אני נותן קרדיט לנתניהו הרבה יותר מאשר מבקריו, ואני עימם כמובן, הוא בפירוש רוצה למנוע תהליך מדיני מו"מ ישראלי פלסטיני, חזון שתי המדינות או כל דבר אחר וכך מונעים עם זה עם מי? עם הרשות החלשה?

"לכן, אם ניתן לקדם את שדה הגז הפלסטיני באופן דומה לדגם הלבנוני, שבו מדברים רק עם הרשות הפלסטינית, וגם לא מתעסקים בתיחום המים הכלכליים של עזה שהוא חלק מהסכם הקבע, אלא פשוט מאפשרים למצרים לקבל גז פלסטיני, זה טוב גם לישראל.

"האם ישראל יכולה לתפור את זה? זו שאלה משמעותית מאוד. למשל, איך נתמודד עם כותרות לפיהן ישראל מחזקת את החמאס? אבל בינתיים, זה בכל זאת עובד. הקטארים מעבירים כסף".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!