הפסקת אש הושגה בנגורנו-קרבאך, לאחר שהכוחות הארמניים נכנעו לצבא אזרבייג'ן היום (רביעי). הכוחות המזוינים של רפובליקת ארצאך הארמנית הסכימו להתפרק מנשקם, יממה אחת בלבד לאחר שהמובלעת הארמנית הותקפה.
"במהלך יומיים של קרבות עיקשים, כוחות הצבא של ארצאך התגוננו מפני האויב, שהיה עדיף בהרבה בכוח אדם ובציוד צבאי, וגרם לאובדן גדול בחיים", נכתב בהודעה שיצאה מלשכת נשיא הרפובליקה, סמוול שרמניאן. לצערנו, יש נפגעים רבים בצד הארמני. האויב הצליח לחדור לכמה עמדות צבאיות ולהשתלט עליהן, ולכבוש כמה נקודות אסטרטגיות. לכן השלטונות של הרפובליקה מקבלים את הצעת הפסקת האש של כוחות שמירת השלום הרוסיים".
בהודעה מטעם ממשלת הרפובליקה נכתב שכוחות צבא ארמניה יורחקו מחבל נגורנו-קרבאך ומאזור מעבר לאצ'ין, והכוחות הצבאיים הארמניים ברפובליקת ארצאך יפורקו כליל מנשקם.
מחר תיערך פגישה בין נציגי ממשלת אזרבייג'ן לממשלת הרפובליקה של ארצאך כדי לדון לפרטים בהסדרת חייהם של תושבי הרפובליקה הארמנים תחת המשטר האזרי.
ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן אמר שארמניה לא הייתה מעורבת בניסוח הסכם הפסקת האש. "אין לנו כוחות צבאיים בנגורנו-קרבאך מאז אוגוסט 2021".
קרוב ל-100 בני אדם נהרגו ומאות נפצעו ברפובליקה הארמנית ארצאך מאז פתיחת המתקפה האזרית עליה לפני כ-24 שעות, לפי דיווח של גורם רשמי ברפובליקה. אזרבייג'ן פתחה אתמול בבוקר במתקפה על עמדות צבאיות במובלעת הארמנית האוטונומית בנגורנו-קרבאך, המכונה רפובליקת ארצאך. לפי דיווחים בתקשורת הארמנית, כמה כפרים ארמנים פונו בעקבות המתקפה.
משרד ההגנה האזרי הודיע הבוקר שכוחותיו השתלטו עד כה על יותר מ-60 מוצבים והשמידו עד 20 כלי רכב צבאיים.
ההיסטוריה המדממת של חבל המריבה
הארמנים חיים בארצאך מזה אלפי שנים. החל מהמאה ה-4 לספירה נבנו בה מנזרים בארכיטקטורה ארמנית ייחודית, חלקם עומדים עד היום על תלם. חבל הארץ עבר ידיים בין האימפריות. פרסים, ערבים, מונגולים, סלג'וקים ועות'מנים, שהעניקו לו את השם "קרבאך", "הגן השחור" בטורקית ובפרסית. המילה "נגורנו", "הררי" ברוסית, נוספה תחת השליטה הסובייטית.
ריחוקו של החבל ההררי מערים גדולות ומנתיבי סחר, ולכידות אוכלוסייתו הארמנית שתמיד הייתה כפרית ודלילה, זיכו את תושביו בריבונות חלקית תחת הכובשים השונים. המשמעות שייחסו הזרים לחבל הייתה זניחה, ואין בו משאבי טבע יקרים או אוכלוסייה גדולה שניתן לשעבד. אולם הארמנים ראו בהרי ארצאך כארץ מולדת קדושה.
עם תום מלחמת העולם הראשונה, העניקה בריטניה לסולטן מבאקו שליטה במדינה חדשה שנקראה אזרבייג'ן. קרבאך נכללה בגבולות המדינה החדשה. אזרבייג'ן נוצרה על ידי בריטניה כדי למנוע מהרוסים והפרסים מלהשתלט על הנפט שבדרום-מזרח הקווקז. מאז הווסדה, החלו מעשי זוועות של תושביה המוסלמים נגד האוכלוסיה הארמנית הנוצרית. בשורת מעשי טבח לאורך המאה ה-20 טוהרה מרבית אזרבייג'ן מתושביה הארמנים, אולם בנגורנו-קרבאך נותר רוב ארמני מוצק.
תושבי נגורנו-קרבאך היו הראשונים לדרוש עצמאות מברית המועצות, כבר ב-1988. עם התפרקות הגוש הקומוניסטי, והכרזת הארמנים בנגורנו-קרבאך על עצמאותה של רפובליקת ארצאך, החלה מלחמה בין ארמניה לאזרבייג'ן. במלחמה זו, המכונה כיום מלחמת נגורנו-קרבאך הראשונה, גברו הארמנים על האזרים והשתלטו על שטחים נרחבים מאזרבייג'ן. רבבות אזרים נמלטו מהשטחים שכבשו הארמנים, מותירים אחריהם ערי רפאים מודרניות. המלחמה הסתיימה ב-1994 אחרי שכ-30 אלף בני אדם נהרגו, ואחריה נשמר שקט יחסי בגזרה במשך שני עשורים, שבהם הארמנים שלטו בנגורנו-קרבאך.
בספטמבר 2020 פלש צבא אזרבייג'ן לרפובליקת ארצאך, המובלעת הארמנית בחבל נגורנו-קרבאך. ב-44 ימי לחימה נהרגו רבבות חיילים ארמנים ומאות אזרחים, ואזרבייג'ן כבשה חלקים נרחבים מהחבל. המלחמה, שזכתה לכינוי מלחמת נגורנו-קרבאך השנייה, נפסקה באמצעות תיווך רוסי שחילק מחדש את גבולות נגורנו-קרבאך בין האזרים לארמנים לראשונה מאז 1994. סטפנקרט, בירת הרפובליקה והעיר הגדולה באזור, נותרה בשליטה ארמנית, אך מרבית השטחים עברו לשליטה אזרית, כולל העיר שושי, בירתה ההיסטורית של החבל, שמשקיפה על סטפנקרט ממעל.
אחת מתוצאות המלחמה היא שתושבי סטפנקרט ויתר רפובליקת ארצאך תלויים לחלוטין באספקת מזון, אנרגיה, מוצרים ותרופות דרך הכביש היחיד שמחבר אותם לארמניה, במעבר לאצ'ין. בהסכם הפסקת האש נקבע שהמעבר יהיה מאובטח בכוחות שמירת שלום רוסיים, אולם לפני כתשעה חודשים חסם צבא אזרבייג'ן את המעבר, והכוחות הרוסיים לא מנעו זאת ממנו. מאז אין נכנס ואין יוצא מארצאך. הארמנים חוששים שהמצור הממושך על רפובליקת ארצאך היה רק צעד ראשון בדרך לכיבוש כולל של נגורנו-קרבאך, וטיהור החבל מתושביו הארמנים.
