הבנק הפדרלי של ארה"ב החליט אתמול (רביעי) להעלות את שיעור הריבית ב-0.25%, מרמה של 0.5% לרמה של 0.75%. זו הפעם השנייה בלבד בה מעלה הבנק המרכזי של ארצות את הברית את הריבית בעשור האחרון, מאז הוריד אותה באופן דרמטי בעקבות המשבר הכלכלי הגדול ב-2008 מרמה של כ-4% לרמה של 0.25%. על פי ההודעה שפרסם, יעלה הבנק את הריבית עוד שלוש פעמים במהלך 2017.

בעוד השפעתה המידית של העלאת הריבית אינה משמעותית ושומרת על שיעור הריבית נמוך באופן חסר תקדים, ההערכה כי הריבית תמשיך לעלות בשנים הקרובות הופכת את ההחלטה לצעד בעל משמעויות מרחיקות לכת.

מטרתה של ההורדה החדה בריבית לאחר המשבר הכלכלי הייתה לעודד את הצמיחה במשק האמריקאי, שהאבטלה בו זינקה מ-4% ל-10% במהלך השנים 2008 ו-2009. על ידי קביעת הריבית בשיעור כמעט אפסי ניסה הבנק הפדרלי לעודד השקעה במשק וצמיחה מחודשת של משרות ועסקים, וזאת על ידי יצירת אשראי זול במיוחד. בשש השנים שחלפו מאז המשבר הכלכלי התנהלה הכלכלה האמריקאית, ובעקבותיה רוב כלכלות העולם המערבי ובהן ישראל, בריבית נמוכה ובאשראי זול. יש לציין כי לצד ההורדה בריבית, נקט הנשיא אובמה בצעדים נוספים, ביניהם חבילת סיוע גדולה ובה השקעה מאסיבית בכלכלה הראלית, ורפורמה מקיפה ברגולציה על השוק הפיננסי.

על פי הודעת הפד, המגובה בנתונים על מצב האבטלה בארה"ב, הניסיון הצליח במידה מסויימת: הנתונים האחרונים מצביעים כי האבטלה בארה"ב ירדה לשפל היסטורי של 4.6% בלבד, נתונים הדומים למצב לפני המשבר הכלכלי. במסיבת עיתונאים שנערכה בעקבות ההודעה אמש אמרה נגידת הפד ג'נט יילן "הייתי אומרת ששוק העבודה דומה היום במידה רבה לשוק העבודה שלפני המשבר, חזרנו לרמות של 2007". בהודעה שליוותה את העלאת הריבית נכתב כי בחודשים האחרונים "שוק העבודה המשיך להתחזק בקצב מתון" וכי "הוצאות משקי הבית עלו בקצב מתון". בדברים שאמרה הדגישה יילן את מטרותיו המרכזיות של הבנק המרכזי בארה"ב: תעסוקה מלאה ושמירה על אינפלציה של 2%.

אם מגמת העלייה תמשיך, תחזור הריבית תוך מספר שנים לשיעורה שלפני המשבר, אזור ה-4-5%. לפי הודעת הפד היום, השינוי צפוי להיות מדורג ואך ורק בהתאם להיווצרותן של מגמות חיוביות בכלכלה האמריקאית. בהקשר זה יש לציין כי גם בעקבות ההחלטה לעלות את הריבית בשנה שעברה נוצרה ציפייה כי הריבית תמשיך לעלות וכי תקופת הריבית האפסית הסתיימה, אך התפתחויות כלכליות עולמיות ומקומיות בשנה האחרונה הביאו את הפדרל ריזרב להימנע מהעלאה נוספת בריבית.

עליית הריבית ההדרגתית בארצות הברית תשפיע עם הזמן על כלכלות נוספות בעולם. בהרבה מהמדינות שנגררו אחרי החלטות הריבית של הפד, לא הביאה הריבית האפסית לגדילה משמעותי בצמיחה, ובתקופה האחרונה מתרבים הקולות בקרב נגידי הבנקים המרכזיים הטוענים כי כלי הריבית הנמוכה מיצה את עצמו, וכי יש להגדיל את ההשקעה הציבורית להגדלת הפריון. על רקע זה הפך בתקופה האחרונה גם הכלי של הכנסה בסיסית מובטחת לכלי שנבחן ברצינות בכדי להבטיח צמיחה.

במסיבת עיתונאים שנערכה בעקבות ההכרזה התייחסה נגידת הבנק הפדרלי ג'נט ילן לחוק דוד פרנק, רפורמה שנעשתה בשוק הפיננסי בעקבות המשבר הכלכלי בארה"ב, ואמרה כי היא שינתה את חוסר היציבות הפיננסית שהביאה למשבר. יילן אמרה כי "יש לדרוש הון עצמי גדול מהחברות הפיננסיות המרכזיות, לוודא שהחברות עליהם אנחנו סומכים בכדי לספק אשראי לעסקים יצליחו להמשיך לעשות זאת. לחברות הגדול יש הון גדול בהרבה מלפני המשבר. הנחנו עליהן את רגולציות קשות, כדי לוודא שהמצב שהיה לא יחזור על עצמו".

ואיך זה ישפיע עלינו?

בשלב זה עוד מוקדם להעריך מתי תמשוך העלייה בריבית בארה"ב את בנק ישראל להכריז גם הוא על עלייה דומה. עם זאת, במידה ואכן תמשיך הריבית לעלות בהדרגה בחודשים ובשנים הקרובות, אין כמעט ספק שמדובר בעניין של זמן.

לעלייה בריבית המקומית, שהיום שיעורה הוא 0.1% בלבד יהיו משמעויות מרחיקות לכת: החובות של משקי הבית בישראל נמצאים בעלייה מתמדת, שחלק גדול מהן למשכנתאות. עלייה משמעותית בריבית תשנה את החזרי החוב של מאות אלפי ישראלים, שנהנו מאשראי זול יחסית בשנים האחרונות. בהתחשב בכך שחלק מהצמיחה בישראל נשען על אותו חוב פרטי, עלולה העלייה בריבית להשפיע משמעותית על מצב המשק. מעבר לצריכה הפרטית, תביא העלייה בריבית לגדילה בעלות המשכנתאות בריבית משתנה.

השפעה נוספת שיכולה להיות לעליית הריבית היא על שוק הדיור: בעקבות הריבית הנמוכה והעלייה המתמדת במחירי הדיור, בחרו בשנים האחרונות ישראלים רבים להשקיע את כספם ברכישת דירות להשקעה, לעתים תוך לקיחת משכנתא בכדי לבצע את הרכישה. העליה בריבית, לצד צעדיו של כחלון להוצאת משקיעים מהשוק, יכולה למשוך משקיעים לחזור ולהשקיע את כספם באפיקים פיננסים ולהביא לירידה בשוק הדיור. בתסריט הפסימי יותר, עלולות עלויות החזרי ההלוואות הגדלות לפגוע במאות אלפי לווים ורוכשי משכנתאות.