"המצב חמור, ואנו מתריעים עליו כבר זמן רב, ולאחרונה חלה הדרדרות חמורה הפוגעת ביכולתנו להעניק למדינה חליפת הגנה דיפלומטית." כך טען יעקב ליבנה, חבר ועד העובדים במשרד החוץ, בדיון שנערך אתמול (שלישי) בוועדה לביקורת המדינה, ועסק במעמד העובדים בשירות החוץ.

ליבנה תיאר את המצב של שירות החוץ שסובל ממחסור בכוח אדם, על אף מסקנות קודמות של מבקר המדינה, "אין מספיק כוח אדם מקצועי כבר שנים רבות, ולמרות המלצות מבקר המדינה בעבר להוסיף 120 תקנים – אך דבר לא נעשה. תקנים קיימים לא מאוישים, אין גיוס צוערים חדשים, ובנציגות ישראלית ממוצעת בחו"ל יש רק שני דיפלומטים." ליבנה הוסיף כי צפויה מכה תקציבית נוספת עבור הנציגויות בחו"ל, "תקציב הפעולות של משרד החוץ ב-120 נציגויות, שכיום עומד על 120 מיליון שקלים בלבד – עומד בפני קיצוץ של 40%. גם הסכמי שכר חתומים, לא מקוימים בשנתיים האחרונות".

ח"כ קארין אלהרר, ארכיון. צילום: מרים אלסטר \ פלאש 90

ח"כ קארין אלהרר, ארכיון. צילום: מרים אלסטר \ פלאש 90

יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) טענה נחרצות בדיון כי "נתניהו מייבש את שירות החוץ, כדי להדגיש את פעולתו הבלעדית". לדבריה, כבר משנת 2009 החל כרסום בסמכויות שירות החוץ על ידי ראש הממשלה והעברת אחריות לנושאים רבים למשרדים אחרים, "המדינה נזקקת לשירות חוץ מצוין ומשובח, ועובדיו עושים עבודה כפוית-טובה, בתנאי-חיים לא קלים, עם משפחותיהם – אך חשובה מאין כמוה". לדברי ח"כ אייל בן ראובן (המחנה הציוני) "אין שום תכנון או ראיה לטווח-ארוך, וממילא עובדי שירות החוץ אינם יכולים לתכנן את עתידם".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

יאיר פרומר, אף הוא חבר ועד, טען לשם השוואה כי בעוד משרד החוץ הישראלי מקוצץ – לטענתו כ-50 תקנים אמורים להיות מקוצצים במסגרת תקציב 2017 – איראן והפלסטינים מגדילים מדי שנה ב-10% את מספר הדיפלומטים. פרומר שב והאשים, "האוצר פשוט אטום, ובמצב הנוכחי אין לי שום סיבה לשכנע עובדים להישאר".

נציג האוצר, אלישע קיפניס, האשים את העובדים במצב. לטענתו, בשל התנגדות העובדים להסכם השכר מלפני שנתיים הוא אינו מתממש, וזאת כאשר השכר החודשי הממוצע לדיפלומט בחו"ל הוא כ-40 אלף שקלים וכל הוצאות הדיור, חינוך הילדים והאירוח מכוסות על-ידי המדינה. ניר אמסל מאגף התקציבים הודה כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המשמש גם כשר החוץ, הוא שפעל במליאת הממשלה לקיצוץ התקנים במשרד. מדברי אמסל ניתן להבין כי בעוד שרי ממשלה מתנגדים לקיצוץ הרוחבי בתקציב 2017, נתניהו פועל לצמצם את תקציב משרד החוץ.

בנימין נתניהו נפגש עם נשיא קזחסטן (צילום: חיים צח / לע"מ).

בנימין נתניהו נפגש עם נשיא קזחסטן (צילום: חיים צח / לע"מ).

יחד עם זאת הכחיש אמסל את הקיצוץ בתקנים מלבד קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה, והכחיש גם קיצוץ בתקציב הפעולות. לדבריו, בשנת 2013 היה תקציב המשרד 1,592 מיליארד שקלים, בשנת 2014 עמד על 1,608 מיליארד שקלים, בשנת 2015 היה 1,610 מיליארד, 1,655 מיליארד בשנת 2016, ואילו בשנה הקרובה יצומצם ל- 1,644 מיליארד.

אמיר איילון, סמנכ"ל המשרד ציין כי מספר הדיפלומטים במשרד אינו גדול, ולכן יכולת ניוד העובדים לעבודה בחו"ל ותכנון עבודה עתידי אינה גבוהה והוסיף, "מספר העובדים שלנו הרבה מתחת לקו האדום. אם אוסיף היום חמישה עובדים לכל נציגות בחו"ל – לכולם תהיה עבודה רבה".

ביקורת זו על תפקודה של מדינת ישראל בשירות החוץ מגיעה על רקע אמירתו של נתניהו, בראיון לתוכנית 60 דקות של רשת סי.בי.אס האמריקאית כי מצבה הבינלאומי של ישראל מעולם לא היה טוב יותר. בסוף חודש יולי האחרון הופיע נתניהו בדיון בוועדת הביקורת ושלל את טענות מבקר המדינה כי ישראל נכשלת בשדה ההסברה הבינלאומי ואמר, "מהו המדד שבו מודדים ההצלחה או הכישלון של ההסברה? ניתן למדוד בהיקף הסחר, בקשרים המדיניים ובדעת הקהל – השגנו סחר חופשי עם סין, גידול של 30% בסחר עם הודו, הסכם הגנה על אסדות עם יפן, תיאום צבאי עם רוסיה, קשרים ראשונים עם שורת מדינות באפריקה, ביקורים ראשונים של ראשי מדינות בישראל, נרמול היחסים עם טורקיה. מדיניות החוץ של ישראל היא כיום הצלחה גדולה".

בסוף חודש מאי פורסם דוח מבקר המדינה ובו פרק העוסק בפעילות מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ. בדוח נכתב כי "מערך הדיפלומטיה הציבורית בתקשורת העולמית ובמדינות שבהן פועלות נציגויות ישראל, אינה מצליחה לסכל את העוינות המופגנת של גורמים בחו"ל המטילים ספק בזכות קיומה כמדינת לאום יהודית. המסרים שהגורמים האמורים מפנים לציבור הרחב מחלחלים גם לקהלים שתמכו בעבר ללא סייג בישראל". בדוח המבקר הוצגו ממצאים של סדרת סקרים של רשת הטלוויזיה BBC המראה על עלייה בדעה כי לישראל ישנה השפעה שלילית בעולם, בדעת הקהל בקרב 24 מדינות. עוד קובע הדוח כי הגורם המכריע בכשל ההסברתי של מדינת ישראל קשור בתקציבים נמוכים שאינם הולמים את קהלי היעד או בהעדר תקצוב קבוע המקשה על תכנון פעולות ההסברה.