דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת כ"ב באדר א' תשפ"ד 02.03.24
18.0°תל אביב
  • 10.3°ירושלים
  • 18.0°תל אביב
  • 16.0°חיפה
  • 17.8°אשדוד
  • 14.7°באר שבע
  • 23.3°אילת
  • 17.2°טבריה
  • 12.2°צפת
  • 16.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דעות ופרשנויות

"כספים שמגויסים לצדקה בעזה עוברים דרך בנקים בינלאומיים ומגיעים לחמאס"

מי מממן את חמאס, מה גורם לבנקים לחדול מהעברת כספי טרור, וכיצד המדינה פועלת בנושא - או נמנעת מלפעול | עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר מ'שורת הדין', שמובילה מאבק משפטי בטרור מאז האינתיפאדה השנייה, בראיון ל'דבר'

השייח המצרי יוסוף אל-קרדאווי, ממנהיגי תנועת האחים המוסלמים, שהלך לעולמו בגיל 96 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra, File)
השייח המצרי יוסוף אל-קרדאווי, ממנהיגי תנועת האחים המוסלמים, שהיה מנהיג 'קואליציית הצדקה' שהעבירה כספים רבים לחמאס (צילום: AP Photo/Khalil Hamra, File)
גל רקובר
גל רקובר
כתב כלכלי
צרו קשר עם המערכת:

"הכסף הוא החמצן לטרור. אם אנחנו רוצים לשתק את הטרור, אנחנו חייבים לחנוק את צינור החמצן" כך אומרת ל'דבר' עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, מייסדת ומנהלת ארגון 'שורת הדין', הנאבק באמצעיים משפטיים-כלכליים בארגוני טרור. לדרשן-לייטנר ניסיון של מעל 20 שנים בלחימה משפטית שמטרתה למנוע מימון ארגוני טרור. בהובלתה, 'שורת הדין' ייצג ומייצג מעל אלף קורבנות טרור בתביעות נגד ארגוני טרור, מדינות תומכות טרור ובנקים וחברות המסייעים לטרור.

"אנחנו מנהלים תביעות נגד חמאס, חיזבאללה, הג'יהאד האיסלמי, הרשות הפלסטינית, איראן, סוריה, וצפון קוריאה", היא מספרת, "וגם נגד בנקים לבנונים, סיניים ואירופאיים, וחברות כמו גוגל ואחרות שהרשתות החברתיות בהפעלתן, כמו יו-טיוב, פייסבוק וטוויטר, משמשות פלטפורמה לטרור.

הצלחנו להגיע לפסקי דין בשווי של מיליארדי דולרים, ולממש מאות מיליונים מתוכם לטובת פיצוי קורבנות הטרור. זה היה הניצחון שלהם. הניצחון שלנו היה בכך ששינינו את מערכת הבנקאות העולמית. כיום בנקים נמנעים מפתיחת חשבונות עבור ארגוני טרור או ארגוני צדקה המקושרים עם ארגוני טרור, ובכלל מפעילות באזורים מוכי טרור כמו דרום לבנון."

ניצנה דרשן-לייטנר. "שינינו את מערכת הבנקאות העולמית, כיום נמנעים מפתיחת חשבונות עבור ארגוני טרור" (צילום: הדס פרוש, Flash90)
ניצנה דרשן-לייטנר. "שינינו את מערכת הבנקאות העולמית, כיום נמנעים מפתיחת חשבונות עבור ארגוני טרור" (צילום: הדס פרוש, Flash90)

"הזרמת הכסף לטרור בעזה פחתה ב-60% בעקבות התביעות"

מתי ואיך התחלת את דרכך במאבק נגד מימון ארגוני טרור?

"חבריי ואני סיימנו לימודי משפטים במקביל לתחילת האינתיפאדה השנייה. כעורכי דין צעירים ראינו שיש בידינו לעזור במלחמה בטרור בכלים משפטיים. החלטנו לתבוע את ארגוני הטרור, ללכת אחרי הכיס שלהם. חיכינו להזדמנות הטובה ביותר ופעלנו".

מה הייתה ההזדמנות הזו?
"היא לא איחרה להגיע. זה היה התיק של אירוע הלינץ' ברמאללה, האירוע בו שני חיילי מילואים שטעו בדרכם לשירות המילואים עברו לינץ' בתוך תחנת משטרה פלסטינית ובהשתתפות שוטרים פלסטינים. לא היה ספק שהרשות הפלסטינית אחראית, ושיש לה תפקיד מכוון באינתיפאדה בכלל.

החלטנו לקחת את התיק לבית המשפט. המשכנו לתביעות נגד החמאס והג'יהאד האיסלמי בארץ ובארה"ב. כעבור שנתיים, בעקבות ניצחונות שלנו בבתי המשפט, פנו אלינו מיחידת 'צלצל' ".

'צלצל' הייתה יחידה מיוחדת במוסד למאבק במימון ארגוני טרור, שהוקמה על ידי מאיר דגן, לשעבר ראש המוסד. בעקבות הפעילות המשותפת שלהם, פרסמה דרשן-לייטנר ספר שמתאר את קורות היחידה.

מדוע 'צלצל' פנו אליכם?
"הם רצו למסור לנו ראיות שגבו במהלך המבצעים המיוחדים שלהם, שיוכלו לשמש לטובת הרחבת הפעילות המשפטית שלנו. בשלב הזה כבר לא יכולנו לפעול כעורכי דין פרטיים. לכן הקמנו את 'שורת הדין', ארגון שיוכל לגייס כספים ולנהל מערכה עולמית נגד הטרור".

מה הייתה השפעת הפעילות שלכם באינתיפאדה השנייה?
"הזרמת הכסף לטרור בעזה בשנים הראשונות של האינתיפאדה פחתה ב-60% בעקבות התביעות. עד היום אותות המאבק ניכרים. בנקים נמנעים מכל פעילות הקשורה למימון טרור, מחשש לתביעה. הבנק הערבי, למשל, גייס בעבר כספים לחמאס בגלוי, עם מודעות שפורסמו בכל העולם הערבי. אנשים ידעו שאם הם רוצים לראות עוד דם נשפך ברחובות תל-אביב הם יכולים פשוט להעביר כספים לחשבונות ספציפיים. היום הם לא מעיזים".

עורך הדין שנד סטפנס יוצא ממשפט שהתנהל בארצות הברית נגד 'הבנק הערבי' ב-2014 על תרומתו למימון חמאס. (AP Photo/Richard Drew)
עורך הדין שנד סטפנס יוצא ממשפט שהתנהל בארצות הברית נגד 'הבנק הערבי' ב-2014 על תרומתו למימון חמאס. (AP Photo/Richard Drew)

ובכל זאת, גופים פיננסיים עדיין שותפים להעברת כספים לחמאס.
"כמובן. הבנק הלאומי של קטאר, למשל, עושה זאת בגלוי, ולכן אנחנו מנהלים נגדו תביעות גם בארה"ב וגם בארץ. גם בנקים טורקיים עושים זאת, וגם נגדם אנחנו מנהלים תביעות. יש בנקים סוררים ואנחנו פועלים נגדם".

 

ארבעת מקורות המימון של חמאס

נתמקד בחמאס, מהם מקורות המימון שלו?
"יש ארבעה מקורות לתקציב השנתי של חמאס, שעומד על כמיליארד דולרים: קטאר, איראן, צדקה והרשות הפלסטינית. הרשות היא המקור החשוב ביותר.

קטאר מממנת את החמאס בכסף אך גם בדלק. לא רק שחמאס משתמש בדלק קטארי, הוא גובה עליו מיסים מתושבי הרצועה. הסיוע הקטארי מסתכם בשווי של 360 מיליוני דולרים בשנה. כל זה באישורה ותחת עינה הפקוחה של מדינת ישראל.

איראן מעבירה כ-100 מיליוני דולרים בשנה. מאחר שאין מערכת בנקאות שמאפשרת העברה ישירה, היא עושה זאת באמצעות חלפני כספים והלבנת כספים. רוב התמיכה האיראנית עוברת באמצעי לחימה שהיא מעבירה לעזה".

מה הכוונה חלפני כספים והלבנת כספים?
"סחורות שאנשי חמאס קונים בחו"ל נמכרות ברצועה במחיר מופקע שמגיע לחמאס. חלפני כספים מעבירים באמצעות קיזוז ולא באופן ישיר".

מה לגבי צדקה?
"המקור השלישי הוא צדקה. ברחבי אירופה והעולם הערבי יש המון ארגוני צדקה שמגייסים כספים לחמאס ולארגוני טרור אחרים. יש קואליציית צדקה שמאגדת כ-50 ארגוני צדקה שמגייסים כספים לחמאס".

אותם תורמים מבינים שכספם מגיע לחמאס?
"הם תורמים לארגוני צדקה בעזה, ואדישים לכך שהארגונים האלו במיטה אחת עם החמאס. לנו מובן שהזרוע המדינית, ארגוני הצדקה והזרוע הצבאית של החמאס אחד הם, אבל במקומות אחרים הדבר לא ברור.

בדומה לחיזבאללה, החמאס משתמש בהפרדה לכאורה בין הפעילויות השונות. בפועל, אלו שעובדים בארגוני הצדקה ביום הם פעילי טרור בלילה, התשתיות משותפות והתקציבים משותפים. מעבר לכך, מכיוון שהחמאס מושל בעזה, כל כסף שמועבר דרך ארגוני הצדקה לשם טיפול באוכלוסייה מגיע בחלקו לפעילות הצבאית".

פעילים בזרוע הצבאית של חמאס (צילום: Rahim Khatib / פלאש90).
פעילים בזרוע הצבאית של חמאס (צילום: Rahim Khatib / פלאש90).

איך עובר הכסף מארגוני הצדקה?
"הקרנות האלו פועלות דרך בנקים בינלאומיים כמו HSBC הבריטי ו- UBSהשוויצרי, שפשוט לא עושים את החיבור, ובאמצעות מטבעות קריפטו. המון ארנקי קריפטו (תוכנות המאפשרות העברת וקבלת תשלום בקריפטו – ג.ר.) מגייסים כספים לחמאס בגלוי".

ובגלל שמדובר בצדקה זו פעילות חוקית?
"כן. אנחנו עובדים בימים אלו על תביעות נגד הבנקים, אבל יש קושי משפטי. בארצות הברית, החוק למניעת טרור מאפשר לקורבנות טרור שנפגעו מחוץ לשטח המדינה לתבוע גופי טרור – אלא שבתי המשפט שינו את פרשנות החוק, כך שהוכחת סיוע לטרור לא מספיקה. צריך להוכיח כוונה, אחרת הבנק חסין. אותה בעיה קיימת בנוגע לארנקי הקריפטו, ולא במקרה הרבה מודעות גיוס המונים של חמאס מבקשות במפורש להעביר כספים בקריפטו ולא בדולרים".

כיצד אתם מתמודדים עם הקושי הזה?
"אחת הדרכים היא לפנות לבנק ולהסביר לו שהוא מעביר כספים לארגון טרור. אם הבנק מסרב לפעול, ניתן להניח שיש לו כוונה לתמוך במטרות הטרור של אותו ארגון. אנחנו מיידעים בנקים ופלטפורמות קריפטו, וכך חושפים אותם לתביעה.

יש מקרים בהם גופים ממשלתיים, כמו המטה למאבק במימון טרור, העבירו אזהרות כאלו, ואז אנחנו יכולים להסתמך עליהן, אך ההסתמכות הזו דורשת שהמדינה תעיד על הפנייה בפני בית המשפט".

אמרת שהרשות הפלסטינית היא המקור המשמעותי ביותר.
"כן, הרשות הפלסטינית מעבירה בין חצי מיליארד למיליארד דולרים לשנה לחמאס. יש שנים שאף יותר. הדבר תלוי ביחסים בין הרשות לחמאס באותה שנה.

הדבר הזה לא נסתר מן העין, הוא מופיע בתקציב. בכירי הרשות מתהדרים בכך, כדי להראות שעזה היא חלק מהרשות ושהם לא זנחו את העזתים. המטרה הסופית שלהם היא להכליל את עזה בשטחי הרשות, ולהחזיר את שליטת אש"ף ברצועה. לכן הרשות משתתפת במימון השוטף של הממשל בעזה, הכולל מערכות רווחה, בריאות וחינוך, מימון פרויקטים ותשלום שכרם של פקידי הממשל והעיריות בעזה. הכול קורה תחת מבטה של ממשלת ישראל".

 

"למדינה אינטרסים רבים ומשתנים, עורכי דין פרטיים עומדים בקדמת הבמה"

למה להבנתך הממשלה מתירה את העברת הכספים לחמאס מקטאר ומהרשות הפלסטינית?
"נכון לזמן המלחמה ההסבר הוא מניעת התפתחות זירות חדשות. קטאר משמשת כמתווכת בנוגע לחטופים. ביחס לרשות, רוצים להימנע מהצתת הגדה המערבית. העברת הכספים מקטאר החלה ב-2012, כשאבו-מאזן החליט להפסיק את העברת הכספים לעזה בעקבות העמקת הסכסוך בין הרשות לחמאס באותה שנה. קטאר נכנסה לסייע לחמאס ומאז, למרות שהרשות חזרה להעביר את הכספים, היא ממשיכה".

המלחמה בטרור היא משימה לאומית באחריות הממשלה. מדוע עורכי דין פרטיים ועמותות הם מי שמבצעים את הפעילות המשפטית נגד מימון הטרור?
"למדינה יש אינטרסים רבים, שגם משתנים מעת לעת. בנקודה אחת הרשות הפלסטינית היא האויב המר, ופתאום כאשר ערפאת הולך לעולמו היחס משתנה. בתחילת הדרך פעלה יחידת 'צלצל', אבל גם אז המדינה לא הייתה זו שתבעה.

ביחס להסתה במדיה החברתית, על אף שלשב"כ יש רשימה אינסופית של חשבונות פייסבוק המסיתים לטרור, המדינה לא יכולה לתבוע כי היא צריכה את פייסבוק לדברים אחרים. לכן, תמיד עורכי דין פרטיים יעמדו בקדמת הבמה.

יחד עם זאת. אני מצפה שהמדינה תסייע. לא רק כספית, מה שהיא לא עושה, אלא בהעברת חומרים. אם המדינה משנה את יחסה לקטאר ורואה בה, כמממנת של החמאס, אויב, שתתכבד ותיתן לנו את החומרים כדי שאנחנו נוכל לנהל את המלחמה המשפטית.

יש מקרים שבהם המטרה אבסולוטית: אין ספק שיש לנהל מלחמה נגד איראן, לדוגמה. במקרים כאלו המדינה תספק לנו חומרים, אבל גם אז היא לא נותנת מימון."

יש עוד דוגמאות למקרים בהם חסר המימון מהמדינה?
"המלחמה בבית הדין הבינלאומי בהאג היא דוגמה קלאסית. ישראל לא חברה בבית הדין ולכן לא יכולה להשתתף בהליכים המשפטיים. היא שולחת אותנו לנהל אותם ללא שום מימון. אני מודה ומתוודה שיש לי קושי לפנות לתורמים וקרנות בחו"ל, לטעון שזהו צורך משפטי של המדינה ולתרץ את העובדה שהיא לא מתקצבת אותו".

 

 

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!