פערי השכר בין נשים לגברים הם נושא למאבקים ולמחאות רבות. אבל מה יוצר את הפערים האלו, ועד כמה הם נובעים מאפליה שרירותית או מגורמים שניתנים לשינוי במבנה שוק העבודה? מחקרה של הדס פוקס, שפורסם היום כחל מדו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב, מנסה לענות על שאלות בדיוק על השאלות האלו. על פי ממצאי המחקר, הגורם המשפיע ביותר על פערי השכר בין נשים לגברים הוא שעות העבודה בשכר הרבות יותר של גברים, ולאחריו – ההבדלים במשלחי היד המאפיינים גברים ונשים. לפיכך מציעה פוקס את הגמשת שוק העבודה ואת קיצור שבוע העבודה, לצד עידוד נשים לעסוק במקצועות טכנולוגיים כגורמים אשר יוכלו לצמצם את פערי השכר המגדריים.
בשנת 2011 עמד פער השכר הגולמי בין גברים לנשים עמד 39%. במטרה להבין ממה מורכב הפער הזה, ערכה פוקס חישוב מורכב של נתוני השכר, שהביא בחשבון את ההבדלים בהיקף העבודה, הניסיון התעסוקתי, הלאום, הוותק בארץ, בהשכלה, המצב המשפחתי ומשלחי היד של הנבדקים והנבדקות. החישוב העלה כי 57% מפערי השכר נבעו מהשוני בהיקפי המשרה, ו-14% נוספים מההבדלים במשלחי היד. עם זאת, העובדה שנשים נוטות להיות משכילות אקדמית מגברים מצמצמת את פערי השכר בכ-5%. ועדיין, 13% מהפער אינו מוסבר באמצעות הפרמטרים שנבדקו – מה שעשוי להעיד על אפליה על רקע מגדרי. יחד עם זאת, ייתכן שגם חלק מהפער הזה נובע מהבדלים שונים בתפקידים, שאינם מפורטים בנתוני הלמ"ס.
בהתמקדות בקבוצת הגיל של בני 29-31, שיעור ההשפעה של משלחי היד וענפי התעסוקה בעיצוב פערי השכר המגדריים עולה עד לכדי 38% מפער השכר. על פי המחקר נשים מועסקות יותר במקצועות חינוכיים וטיפוליים בהן השכר נמוך באופן יחסי, בעוד במקצועות המתוגמלים היטב בענפים טכנולוגיים מועסקים יותר גברים. בשנים האחרונות חלה עליה בהיקף הנשים העובדות בענף הבריאות, שמלכתחילה אופיינו ברוב נשי בשל מקצועות הסיעוד והטיפול. המקצועות העסקיים הפכו שוויוניים יותר, ושיעור הנשים העצמאיות במשק מ-6% ל-10%, בעוד מספר העצמאים הגברים (17%) לא עלה מאז שנת 1995.
השוואת פערי השכר ה"בלתי-מוסברים" בתוך אותו מקצוע מגלה כי הם גבוהים יותר דווקא במקצועות האקדמאים, המעסיקים נשים רבות. אמנם בתחום ההוראה, עריכת דין, אחיות ומבקרי חשבונות פערי השכר שאינם מוסברים בהבדלים בניסיון או בשעות העבודה שואפים לאפס, ב-12 משלחי יד וענפים נמצאו פערי שכר הגבוהים מ-20% – בין היתר בקרב רופאים, מהנדסים, אדריכלים, ופקידי בנק ואשראי.
המחקר מציין כי גם לפערים בהישגים הלימודיים במקצועות המתמטיים יש השפעה על פערי השכר לטובת הגברים. על אף שאחוז הזכאות לבגרות של נשים בישראל גבוה משל גברים וממוצע הציונים שלהן גבוה יותר, שיעור הנשים הנבחנות במתמטיקה ומדעים בהיקף מורחב נמוך משיעורם של הגברים. באקדמיה הישראלית לומדות יותר נשים מאשר גברים כבר 20 שנה, אבל בלימודי המקצועות הטכנולוגיים, שהם הרווחיים ביותר, רק 20-30% מהסטודנטים הן נשים. על פי המחקר גם בקרב בוגרות תארים במדעי המחשב חלה נשירה מהעיסוק בתחום, ייתכן שבשל שעות העבודה הארוכות הנהוגות בענף.
אז מה לעשות? ד"ר פוקס על עידוד נשים לפניה למקצועות הטכנולוגיים, שמכניסים יותר, לצד הגמשת שוק העבודה ויצירת יותר משרות בהיקף קטן יותר. "ייתכן שאם תינתן לנשים אפשרות לעבוד במשרות בהיקף משרה נמוך יותר, הן יפנו למקצועות אלה בשיעורים גבוהים יותר" כתבה פוקס, "יש לזכור כי שעות העבודה בישראל רבות, וגברים בישראל עובדים 4 שעות שבועיות יותר מהממוצע ב-OECD. שעות העבודה הרבות יכולות להקשות על הורים לשלב בין עבודה לחיי המשפחה". במחקר שנערך ב-2015 עלה כי בקרב 53% מהזוגות הנשואים האישה היא האחראית העיקרית לטיפול בילדים, ואצל 43 אחוז מהזוגות יש חלוקה שוויונית. נשים גם אחראיות בשיעורים גבוהים יותר למרבית עבודות הבית. "פתיחת האפשרות לימי עבודה קצרים יותר לגברים ונשים כאחד, וחלוקה שוויונית יותר של מטלות הבית והטיפול בילדים, יאפשרו לנשים שמעוניינות ומסוגלות לכך להיכנס לתחומים אלו, למצות את יכולותיהן ולצמצם את אי השוויון המגדרי בשכר הכולל" סיכמה.
