ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת התכנסה הבוקר (שלישי) כדי לדון במספר הצעות חוק שעניינן הוספת שישה סופי שבוע ארוכים בשנה. ח"כ אלי כהן (כולנו), יוזם הצעת החוק שזכתה לתמיכת הממשלה, הבהיר כי קידום החוק נעשה תוך הדברות עם ארגוני המעסיקים וההסתדרות שלדבריו "הולכים לנושא מתוך גישה עניינית ולא לעומתית, מתוך הבנה שאנחנו נמצאים בנקודה בעייתית וזה תיקון נדרש".

ח"כ אלי כהן. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

"אנחנו מדברים על הארכה של שישה סופי שבוע בשנה. גם אז יעמדו שעות העבודה השבועיות של עובד בישראל על 42, הרבה יותר מהעולם המערבי, שם נהוגים גם למעלה מ-20 ימי חופשה, וכאן רק 12", אמר כהן והבהיר כי הכוונה במהלך היא גם לצמצם את הפער בין מספר ימי החופשה של התלמידים לאלו של ההורים באמצעות קיזוז ימי החופשה מחופשות התלמידים הקיימות.

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), שהגיש אף הוא הצעת חוק בנושא אמר כי "הישראלים עובדים הרבה מדי, בכל קנה מידה בינלאומי. לדבר הזה יש תוצאות: עומס, לחץ ומתח בחברה. יש לזה גם משמעויות כלכליות, בדמות ירידה בפריון". חנין הוסיף כי גם לציבור שומרי המסורת מגיע יום חופשי שלא כרוך במילוי מצוות דתיות. "נהיה נחושים בקידום המהלך", סיכם חנין.

נציגת התאחדות התעשיינים בדיון, עו"ד מיכל חילי וקסמן, הבהירה כי ההתאחדות מתנגדת למהלך כל עוד לא יכלול גם הצבת יעדים מדידים לשיפור הפריון באמצעות עידוד השקעות ותמריצים. עוד אמרה כי בעוד שמגזר השירותים והמסחר צפוי שלא להיפגע מהמהלך ואולי אף להרוויח ממנו – התעשייה עשויה לשלם בפיטורים והפחתות שכר. לדבריה הצטרף סגן נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאיים) אורי בארי שהתריע מפני הנטל על המעסיקים "שגם ככה קורסים מעודף רגולציה".

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (צילום: דבר ראשון).

מנגד, אמר שחר תורג'מן, מנכ"ל קבוצת הדקה ה-90 ומיוזמי מחאת ההורים לחופש מתואם עם הילדים, כי ההתראות מפני קריסה ואבטלה מזכירות לו את הסיסמאות כנגד העלאת שכר המינימום. "אנחנו עם אבטלה נמוכה מתמיד לאחר כמה פעימות של העלאת שכר המינימום" טען תורג'מן, "אני אומר את זה כי אני בטוח שיהיו כמה מהלכי אימים שיגידו שמדובר בנטל כבד מדי על המשק. גם אני מעסיק 300 עובדים וחושב שכל גוף במשק הישראלי יוכל לעמוד בהשלכות של אבדן שישה ימי עבודה". הוא המליץ שחלק מסופי השבוע הארוכים ירוכזו בשבועות שבסוף אוגוסט שלדבריו קשים מאוד לציבור ההורים.

היבט נוסף שהעלה ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) הוא החשש מפני סגירת השירותים הציבוריים למשך שלושה ימים ברציפות בסופי השבוע הארוכים. ח"כ כהן אמר בתגובה כי המחשבה בהקשר זה היא לתת ימי חופשה מדורגים. גם מנהל יחסי עבודה של מערכת הבריאות הממשלתית, עו"ד הרולד בר  אמר כי הנושא דורש היערכות מוקדמת וכי מערכת הבריאות תפעל גם בימי ראשון במהלך סופי השבוע הארוכים. "יש להיערך לכך גם תפעולית וגם תקציבית, שכן שיבוץ עובדים בימי החליפיים יחייב תגמול גבוה יותר" אמר.

לדבריו של בר הצטרף אורי שיינין, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר. "אנחנו יודעים שהיום משלמים 325% לרופא שעובד בשבת, האם ניתן כך גם ביום א'? התשובה היא כנראה לא" אמר, "כמה ניתן לעובדים שיעבדו ביום המנוחה, במסחר ותיירות למשל? האם כמו בשבת 150% אחוז או שזה יהיה יום רגיל והמעסיק יידרש לתת יום חלופי?". לדבריו האפשרויות השונות מגלמות משמעויות בעלויות תקציביות, הן מצד ההוצאה והן מצד ההכנסה במיליוני שקלים, ומשמעויות משקיות רחבות אף יותר.

בסיכום הדיון הודיע

אלאלוף הדגיש שהצעות החוק אינן סוף פסוק וכי יחולו בהם שינויים. "יש לאפשר חופש נוסף לאזרחים, שכולם ייהנו ממנו. הלחץ בעבודה לא תמיד מאפשר לעובדים לנצל את ימי החופש המגיעים להם", אמר. עם זאת הדגיש כי "על המערכת להיערך לכך מבחינות רבות, לא מספיק רק לקבוע ימי חופש וזהו".

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הכריז בעבר כי בכוונתו לפעול לצמצום מדורג של שבוע העבודה ל-40 שעות. תוספת של שישה ימי חופשה שנתיים צפויה לצמצם את שבוע העבודה הממוצע בישראל, מהגבוהים בעולם המערבי, בכ-50 דקות.