משבר ההגירה לאירופה נחשב לגורם העיקרי לעליית הימין הקיצוני ביבשת, ולהתגברות המתח בין מדינות מרכז אירופה (הונגריה, צ'כיה, סלובקיה ואוסטריה), שאינן מוכנות לקלוט מהגרים; לבין מדינות החוף הדרומיות (איטליה, יוון וספרד) שנאלצות לשאת בנטל הגדול ביותר; ומדינות צפון ומערב אירופה הזקוקות לידיים עובדות ומבקשות לתת לבעיה מענה הומניטרי.

נבחרי הציבור באירופה מתכתשים ביניהם בעניין מדיניות ההגירה, כשמאות אלפי מהגרים בלתי חוקיים נכנסים ליבשת מדי שנה. המהגרים משפיעים בעיקר על אופיין של הערים הגדולות שבהן הם מתרכזים, אולם את הקיטוב הפוליטי שנוצר בתוך מדינות אירופה ניתן לחוש גם בכפרים הנידחים ביותר.

1. איטליה: שיעור בהולדה מאילון מאסק

ג'ורג'יה מלוני (47), ראשת ממשלת איטליה, הייתה במאה שעברה רכזת תנועת נוער ימנית, ומתוקף תפקידה יזמה פסטיבל פנטזיה לנוער, "האחים של איטליה", שנערך מאז מדי שנה ברומא. עם תפאורה של משחקי אבירים ודרקונים, מבקש הפסטיבל לקדם ערכים של שמרנות ולאומיות איטלקית. בני נוער, הפוקדים את הפסטיבל בהמוניהם מחופשים למכשפות, נסיכות וטרולים, מאזינים, בין השאר, ללהקות פולקלור המשלבות כלי נגינה עתיקים ואלמנטים ימי ביניימיים. מסורת.

השנה, במלאת 25 לפסטיבל, הזמינה מלוני – כבר לא מדריכת נוער אלא ראשת ממשלת איטליה – את האיש העשיר בעולם לחגיגה. אילון מאסק הגיע לפסטיבל עם בנו בן השלוש, X Æ A-12 (זו לא טעות הקלדה, זה שמו של הבן ה-11 של היזם האמריקאי).

אילון מאסק ובנו בפסטיבל של מלוני באיטליה. "תעשו ילדים" (צילום מסך: ערוץ היוטיוב של AFP)

את הבמה שניתנה לו בפסטיבל ניצל מאסק כדי להעביר לנוער האיטלקי מסר שמרני עתיק: תעשו יותר ילדים. "זה פשוט כמו שזה נשמע", הוא אמר, "אם לא נעשה ילדים לא יהיה עתיד לאנושות. אם לא נעשה דור חדש לא יהיה דור חדש". מאסק שיתף את הקהל בכך שהוא "מבואס" משיעור הילודה בעולם המערבי, וספציפית מאיטליה, והודה שהוא נרתע מלהשקיע באיטליה בגלל שאוכלוסייתה מתכווצת. הוא הלין על כך שמדינות כמו איטליה "נמצאות בסכנת היעלמות בגלל שיעור הילודה הנמוך במדינה" (1.22 ילדים בממוצע לאישה). "מהי איטליה אם לא האיטלקים שחיים בה?", שאל את הקהל הימני המשולהב, "הדמוגרפיה חשובה מאוד, אנחנו בסכנה לאבד מדינות כאיטליה, צרפת ויפן". המסר של מאסק ברור: הכלי האפקטיבי ביותר שיש לטיפול במשבר ההגירה לאירופה הוא לעשות יותר ילדים.

מלוני הודתה, בפסטיבל שהסתיים ביום ראשון, כי עד כה לא הצליחה לקיים את מה שהבטיחה בקמפיין הבחירות שלה: "לא הצלחתי לצמצם את היקף ההגירה לאיטליה, זו התופעה המסובכת ביותר שהתמודדתי איתה אי פעם". בהתייחסה למחסור בידיים עובדות במרכז ובמערב אירופה אמרה: "השמאל חושב שההגירה תפתור את הבעיה, אבל אנחנו רוצים לפתור אותה על ידי כך שמשפחות איטלקיות יולידו יותר ילדים. ילדים הם התקווה".

ג'ורג'יה מלוני ובתה (צילום: אינסטגרם)

אלא שלמלוני עצמה יש רק בת אחת – ג'ינברה, בת שבע. לעיתונאים, שביקרו אותה על כך שלקחה את הבת לכינוס ה-20G בשנה שעברה באינדונזיה, השיבה, כפי שפורסם בסקיי ניוז: "למה אתם חושבים שהדרך שאני מחנכת את בתי היא עניינכם? אחנך אותה כמו שאני רואה לנכון".

2. האיחוד האירופי: הסכם טרי לצמצום ההגירה

"הדמוגרפיה באירופה" הייתה הנושא המרכזי בפסטיבל של מלוני – כותרת שמאפשרת לדבר על משבר ההגירה ליבשת בלי להיחשד כגזענים. בפסטיבל התארחו גם ראש ממשלת בריטניה, רישי סונאק (ראו בהמשך); ראש ממשלת אלבניה, אדי ראמה; ונציגים נוספים ממפלגות הימין והימין הקיצוני ביבשת, שבה נרשם השנה שיא בן שבע שנים: יותר מ-800 אלף מהגרים נכנסו למדינות היבשת והגישו בקשות מקלט, בין ינואר לאוקטובר 2023. לפני נתוני סוכנות משמר הגבולות של האיחוד האירופי, המספר צפוי להגיע ליותר ממיליון עד סוף השנה.

הפגנה פרו פלסטינית בפריז. מפלגות הימין מרוויחות מהתגברות הפחד ממוסלמים (צילום: AP Photo/Thomas Padilla)

המלחמה בעזה התסיסה את מרכזי הערים באירופה: מפגני ענק של תמיכה בפלסטינים; עלייה של מאות אחוזים בתקריות אנטישמיות; ועלייה בכוננות לפיגועי טרור. המרוויחות הגדולות מהתגברות הפחד ממוסלמים ביבשת הן מפלגות הימין הקיצוני, שנמצאות כנראה בשיא כוחן מאז תום מלחמת העולם השנייה.

ביום רביעי הגיעו חברות האיחוד האירופי והפרלמנט האירופי ל"הסכם פורץ דרך", שיביא לשינוי משמעותי של חוקי ההגירה ליבשת. מטרת ההסכם היא לצמצם את ההגירה הבלתי חוקית למדינות האיחוד.

הרפורמה כוללת הוראות לבדיקה מהירה יותר של מהגרים והקמת מרכזי מעצר בגבול ומערכת לגירוש מהיר יותר של מבקשי מקלט שבקשתם נדחתה. לפי ההסכם החדש, המורכב מחמישה חוקים שיעברו בפרלמנט האירופי, תוקם גם מערכת חדשה לניתוב המהגרים ופיזורם בין מדינות האיחוד, במטרה להפחית את הלחץ מהמדינות הדרומיות הנושאות במרבית הנטל של ההגירה.

3. בריטניה: בן מהגרים מגרש מבקשי מקלט

ראש ממשלת בריטניה, רישי סונאק, הוא בן ונכד למהגרים. הוריו נולדו, גדלו והתחנכו בקניה ובטנגניקה שבמזרח אפריקה, להורים מפאנג'ב בהודו, שהיו בעצמם מהגרי עבודה שם. בני הזוג סונאק היגרו מאפריקה לסאות'המפטון באנגליה, שם נולד בנם הבכור רישי, הנחוש כעת לגרש מהגרים ומבקשי מקלט מבריטניה לרואנדה.

רישי סונאק, ראש ממשלת בריטניה, נלחם על חוק לגירוש מהגרים (צילום: AP Photo/Matt Dunham)

מאז תחילת 2023 הציב סונאק בראש סדר העדיפויות שלו את המלחמה בהגירה בלתי חוקית לאי, אלא שבינתיים הוא נכשל. בחודש שעבר פסל בית המשפט העליון בבריטניה את תוכנית הממשלה לגירוש מהגרים, בטענה כי אינה חוקית. השבוע עבר בקריאה ראשונה ושנייה חוק חדש שיאפשר את העברתם של המהגרים למדינה שלישית (רואנדה).

סונאק טוען שהצעת החוק נותנת מענה לחששות שהעלה בית המשפט העליון לגבי הביטחון שיוענק למהגרים לאחר שיגורשו, אולם חברים במפלגתו מאגפים אותו מימין ומתנגדים להצעת החוק. השר הממונה על הגירה, רוברט ג'נריק, התפטר השבוע לאחר שטען כי החקיקה אינה מספיקה וכי יש צורך ב"הגנות חזקות יותר", שימנעו את שיתוק התוכנית. ההצבעה האחרונה על הצעת החוק השנויה במחלוקת תתקיים רק בינואר, בשל ההליך הפרוצדורלי של ביקורת ועדות הפרלמנט, אבל הוויכוח בינתיים בעיצומו.

4. צרפת: החוק שמשמח את הימין הקיצוני

הפרלמנט הצרפתי אישר ביום שלישי ברוב גדול את חוק ההגירה של ממשלת הנשיא עמנואל מקרון. החוק החדש מקשה על ההגירה לצרפת; על איחוד משפחות של מהגרים לצרפת; ועל היכולת של זרים לקבל בה מעמד חוקי כלשהו. הוא מגדיר לראשונה מכסות לקבלת מעמד בצרפת, וקובע כי זכויות סוציאליות (הניתנות במסגרת המקבילה לביטוח לאומי בישראל), יקבלו רק זרים השוהים יותר מחמש שנים בצרפת, או עובדים בה יותר מ-30 חודשים.

מארי לה-פן, מנהיגת הימין הקיצוני. בעקבות חוק ההגירה של מקרון הכריזה על "ניצחון אידאולוגי" (צילום: Photo by Chesnot/Getty Images)

החוק החדש נתפס כחוק ימני עד כדי כך שמארי לה-פן, מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת, הציגה אותו כ"ניצחון אידאולוגי" למפלגתה, "החזית העממית" (FN). כמה שרים ממפלגתו של מקרון איימו להתפטר במחאה על התיקונים המחמירים בחוק, אולם בינתיים רק שר הבריאות, אורליאן רוסו, הגיש את התפטרותו.

5. הולנד: הימין ניצח בבחירות ולא הרכיב ממשלה

מפלגת הימין הקיצוני בראשותו של חרט וילדרס ניצחה לפני כחודש בבחירות בהולנד. מאז מתקשה וילדרס להקים ממשלה, אולם לפי סקר חדש שפורסם השבוע, אילו נערכו הבחירות כיום הוא היה זוכה בעשרה מנדטים יותר מ-37 המנדטים שבהם זכה בבחירות.

ניצחונו של וילדרס, תומך ישראל, הגיע אחרי שנה וחצי שבהן רשמו מפלגות הימין והימין הקיצוני באירופה שורה של ניצחונות בבחירות מקומיות ואזוריות, ועלו לשלטון בשבדיה, ביוון ובפינלנד.

6. פינלנד: עימות עם רוסיה על מעברי הגבול

יומיים בלבד לאחר שפתחה את מעברי הגבול שלה עם רוסיה, סגרה אותם פינלנד השבוע, עד 14 בינואר, אחרי שמאות מהגרים, רובם מוסלמים מתימן, עיראק, סוריה וסומליה, צבאו עליהם וביקשו להיכנס למדינה. פינלנד מאשימה את הקרמלין בארגון והובלה של מהגרים למעברי הגבול, ולטענתה הם לא מגיעים באופן ספונטני, אלא בקמפיין המנוהל ממוסקבה.

מעבר הגבול הסגור בין פינלנד ורוסיה (צילום: Photo by VESA MOILANEN/LEHTIKUVA/Sipa USA)

בחודשים האחרונים גברה המתיחות בין שתי המדינות הצפוניות, החולקות את הגבול הארוך ביותר באירופה, זאת לאחר שפינלנד, שדבקה במשך עשרות שנים בגישה נייטרלית לסכסוך בין מזרח למערב, השלימה את הצטרפותה לברית נאט"ו, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, והשבוע חתמה עם ארה"ב על הסכם המאפשר לאמריקאים גישה צבאית לאזורי הגבול. "הרשויות הפיניות אחראיות", אמרה דוברת משרד החוץ הרוסי, "להפיכת אזור של שכנות טובה לאזור של עימות אפשרי". השגריר הפיני זומן לבירור במוסקבה.

7. גרמניה: נגר מהימין הקיצוני נבחר לראשות עירייה

בגרמניה נבחר השבוע, לראשונה, מועמד מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), לראש עיר. טים לוכנר, נגר במקצועו, ניצח בבחירות לראשות העיר פירנה במדינת סקסוניה. בחודשים האחרונים השיגו מועמדי המפלגה, בפעם הראשונה, ניצחונות בבחירות לראשות מחוז ולראשות עיירה, וכעת גם לראשות עירייה.

8. והפליט הסיני מקווה לטוב

במרכז קליטה לפליטים, בעיירה קטנה בצפון מערב גרמניה, יושב מהגר סיני, בן 26, שמנסה להתאושש מהמסע הארוך והמטלטל שעבר בחודש האחרון בדרכו לאדמת האיחוד האירופי, שם הוא מקווה לקבל מקלט.

מינג (שם בדוי) הגיע לגרמניה מהמטרופולין שה-ג'יאג'וואנג (שישה מיליון תושבים) ,שבו נולד וגדל. שם, לפי מה שסיפר לרדיו אירופה, היה לו בית קפה שכונתי קטן. עם פרוץ הסגרים של מגפת הקורונה סגרו הרשויות את בית הקפה שלו והותירו אותו ואת משפחתו תקועים בדירתם עם גישה מועטה למזון ומים.

בפוסט שפרסם ברשת בימי סגר הקורונה, זעם על כך שהשלטון "הפך את חיינו לבית כלא". זמן קצר לאחר מכן התייצב בביתו שוטר שהזהיר אותו מפני פרסום "תעמולה נגד הממשלה" ברשת. מינג המשיך לכתוב נגד מדיניות הסגרים, מה שהוביל לביקור נוסף של המשטרה בביתו. הפעם הם היו אלימים, החרימו לו את הטלפון ואיימו עליו ועל משפחתו.

רדיו אירופה הצליחו לאמת את הסיפור שלו, והחליט לא לפרסם את שמו האמיתי כדי לא לסכן את בני משפחתו שנותרו בסין.

מינג חש נרדף והבין שלא יוכל להישאר בסין. את דרכו לגרמניה עשה דרך סרביה ובוסניה הרצגובינה, מדינות שמאפשרות לאזרחי סין להיכנס לשטחיהן ללא ויזה. בבוסניה הוא חבר לקבוצת מהגרים מסין, סוריה, עיראק ואפגניסטן, ויחד הם הגיעו לעיירה סמוכה לגבול עם קרואטיה. כדי להיכנס לאיחוד האירופי הם נדרשו לגנוב את הגבול, במסע לילי שארך כמה ימים.

בעשור האחרון כ-730 אלף אזרחי סין הגישו בקשות מקלט במדינות שונות ברחבי העולם לאחר שנמלטו מארצם, כך עולה מנתונים שפרסמה סוכנות האו"ם לפליטים. כ-170 אלף חיים כיום מחוץ לסין לאחר שקיבלו מעמד של פליט. 116,868 נוספים הגישו בקשות מקלט וממתינים לתשובה.

מינג, בסופו של דבר, הגיע למרכז קליטה בבראמשה, עיירה קטנה במצפון מערב גרמניה. שם הוא ממתין לקבל אשרת שהייה זמנית ולהתחיל לעבוד. חלומו הוא לחיות בשלום ובביטחון באירופה, לפחות עד שיתחלף השלטון בבייג'ינג.

9. הפירוד האירופי: מי ייבחר לפרלמנט ביוני 2024

הבעיה של הפליט הסיני היא שהוא רק אחד מ-24 מיליון מהגרים חסרי אזרחות או תושבות החיים בתחומי האיחוד האירופי, יותר מ-5% מהאוכלוסייה. כעת שואלים את עצמם 450 מיליון אזרחי האיחוד אם הימין הקיצוני ינצח גם בבחירות לפרלמנט האירופי שייערכו בעוד כחצי שנה, ואם ניצחונו יסכן את עצם קיומו של האיחוד.

אם האיחוד האירופי היה מתנהל כמדינה אחת, היא הייתה המדינה העשירה ביותר בעולם, עם הכלכלה הגדולה ביותר והאוכלוסייה השלישית בגודלה. אלא שהאיחוד האירופי רחוק מלהיות מדינה אחת, ושיעור גדול מנבחרי הציבור המכהנים בפרלמנט האירופי מתנגדים לכל ניסיון של חיזוק האיחוד המאיים בעיניהם על הריבונות והזהות הלאומית.

נציגי מפלגות הימין הקיצוני באירופה נושאות דגל זה בגאון, וכבר כמעט ודאי שהן עתידות לחזק את כוחן בבחירות הקרובות לפרלמנטים בבריסל ובשטרסבורג (בתי הנבחרים של האיחוד האירופי) שייערכו ביוני 2024.

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה. התנגד לצירוף אוקראינה ומולדובה לאיחוד (צילום: AP)

בינתיים, החליטו מנהיגי 27 מדינות האיחוד, בכינוס השבוע, לפתוח בשיחות רשמיות על צירופן העתידי של אוקראינה ומולדובה לאיחוד, והענקת סטטוס של "מדינה מועמדת" לגיאורגיה. ההחלטה התקבלה למרות התנגדות עיקשת של ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן. בגלל חוקי האיחוד האירופי, המחייבים החלטה בקונצנזוס, עזב אורבן את הדיון, שבו התקבלה ההחלטה בתמורה למענק של 10 מיליארד אירו להונגריה, ותוך התחייבות שלו לרפורמה לחיזוק מערכת המשפט.

אחרי שעזב את החדר, החליטו 26 מנהיגי מדינות האיחוד לאשר את ההחלטה שתפתח את הדרך לאוקראינה ומולדובה להצטרף. אך קבלה לחברות באיחוד האירופי אינה מוגדרת בלוחות זמנים, וכמה ממדינות יוגוסלביה לשעבר רשומות כמועמדות כבר יותר מעשור.

10. לא הכול הולך: פולין וספרד

בפולין נפלה החודש ממשלת הימין, וגם בספרד כשל הימין מלנצח בבחירות.