מנגנון חדש לניכוי כספי פיקדון מעובדים זרים שלא יצאו מישראל במועד עלה לדיון בוועדת העבודה והרווחה היום (שלישי). המנגנון החדש קובע ניכוי מדורג יותר של כספי הפיקדון מזה שהיה נהוג בחוק הקודם, שבוטל על ידי בג"ץ לפני כחצי שנה. הוא הובא לוועדה כהצעת חוק ממשלתית.

לפי ההצעה, עובד יקבל עם יציאתו מישראל לפחות 25% מכספי הפיקדון שהופרשו על ידי המעסיק, ללא תלות במועד יציאתו. במקרה של עיכוב, 3.75% מכספי הפיקדון יופחתו בכל אחד מארבעת חודשי העיכוב הראשונים, ו-7.5% מדי חודש לאחר מכן, כך שבחלוף שנה של עיכוב ינוכו לו 75% מכספי הפיקדון.

לפי חוק עובדים זרים משנת 1991, כל מעסיק של עובד זר בענפים שונים יחויב להפקיד מדי חודש לחשבון בנק ייעודי את כלל ההפרשות הסוציאליות שבהן חב המעסיק. החוק קבע כי קבלת כספי הפיקדון מותנית ביציאת העובד הזר מישראל במועד שנקבע לו. בג"ץ  פסל את מנגנון הניכוי הקיים, מבלי לפסול את עצם קיומו של מנגנון ניכוי. השופטים קבעו שההתניה נועדה לתכלית ראויה, הגדלת התמריץ של העובד לצאת מישראל בתום בתקופת שהייתו החוקית, אך המצב הקיים פוגע בזכות הקניין של העובדים הזרים באופן בלתי מידתי.

'קו לעובד': "צריך יידוע מראש ואפשרות לעתור"

"חוק מאוד דומה לזה נפסל ברוב של 6 שופטים מול 1", אמר בדיון אלעד כהנא מ'קו לעובד', העמותה שערערה נגד החוק שנפסל בבג"ץ, "מדובר בכסף ששייך לעובדים מכוח צווי הרחבה, אמנות בינלאומיות והסכמים מול חלק ממדינות המוצא. אנחנו בעד שתהיה קרן פיקדון בענפים השונים, אבל לא סכום שיורד ללא שימוע וללא שיקול דעת". כהנא ביקר גם את הבחירה לקבוע את הסכום שינוכה כאחוז מתוך הפיקדון, במקום כקנס בסכום קבוע.

"בפועל הרבה עובדים זרים לא יודעים מה קורה עם האשרה שלהם", הוסיף כהנא, "לפעמים המעסיק מבטל אותה בלי ידיעתם. לא מתריעים בפניהם שיהיה חילוט, וזה נעשה ערב יציאתם לחו"ל, מה שמקשה עליהם מאוד לעתור. כתנאי לחילוט צריך שתהיה חובת יידוע מראש ואפשרות ריאלית לעתור".

ענבל משש, ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה (צילום: אלבום פרטי)

"החובה לוודא שהייה כדין של עובד היא קודם כל שלו ולא של המדינה", הגיבה ראש מנהל זרים ברשות האוכלוסין וההגירה, ענבל משש, "יש לו רישיון שמודבק בדרכון שלו, יש לו אתר אליו הוא יכול להיכנס ובמעמד הגשת הבקשה למשיכת הכספים יש מקום שבו הוא יכול לתאר מה הנסיבות שבמסגרתן נבצר ממנו לצאת במועד. אנחנו כן מפעילים שיקול דעת".

ח"כ רביבו: הניכוי נמוך מדי

"מנגנון הפיקדון והתיקון הנוכחי נועדו בין היתר לשמור על זכויות העובדים" אמר בפתח הדיון יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה). "החקיקה נועדה גם להשוות את עלויות ההעסקה של זרים לישראלים, כדי לא לפגוע בהעסקת עובדים מקומיים וכן כתמריץ לעובדים לעזוב את ישראל בזמן. עקב פסק הדין, אנו מבקשים לנכות כספים מעובד שלא יצא במועד בצורה מדורגת יותר".

יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) אמר שבעיניו הניכוי לאחר חודש עיכוב נמוך מכדי להוות תמריץ נגד שהיה בישראל שלא כחוק. רביבו הציע להתחיל בניכוי של 22.5% מכספי הפיקדון, 30% משיעור הניכוי המקסימלי המקסימלי העומד על 75%. הוא קרא להקצות את הכספים המנוכים לטובת רשות ההגירה, המתמודדת לדבריו עם קשיים רבים, ואף אמר כי הוא סבור שיש לחלט גם כספים שהפרישו העובדים עצמם לפיקדון ולא רק מכספי הפיקדון שהופרשו על ידי המעסיק, כדי שתהיה לכך "יותר השפעה".

עו"ד אפרת לב ארי מרשות האוכלוסין וההגירה הדגישה כי בג"ץ אמנם פסל את המנגנון הקודם אשר אפשר לנכות את מלוא כספי הפיקדון של העובד בתוך תקופה של חצי שנה כלא מידתי, אך קבע כי התכלית של מנגנון שכזה היא ראויה. "גיבשנו מנגנון חלופי בשים לב להערות בג"ץ. בנוסף, הארכנו את התקופה בה העובד רשאי לבקש לבטל את הניכוי, למשל בשל חוסר יכולת לצאת מישראל בזמן, ל-3 שנים".

יו"ר הוועדה לעובדים זרים ח"כ אליהו רביבו (צילום: נעם מוסקוביץ', דוברות הכנסת)

לדברי יוסי אדלשטיין, ראש מנהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, מנגנון הפיקדון הוכיח את יעילותו במשך השנים. "המנגנון החל ב-2005 עם תאגידי הבניין, ואנחנו רואים שבתחום הזה העובדים לרוב הם מסיימים ויוצאים. בחקלאות אין פיקדון, ושם אנחנו רואים הכי הרבה עובדים שנשארים מעבר למועד". אדלשטיין ציין כי בשנת 2023 רק 10% מהעובדים הזרים בתחום הבניין לא יצאו במועד, לעומת 30% בחקלאות.

יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר ביקש מרשות האוכלוסין למצוא מנגנון שיאפשר לוודא כי העובד יודע ומכיר את הכללים ואת הזמן בו הוא נדרש לצאת מהארץ.