בתום 24 שעות של משא ומתן בין השרים למשרד האוצר, הממשלה אישרה היום (שני) את תקציב המדינה לשנת 2024. בפתח הישיבה אתמול רבים מהשרים הביעו התנגדות לתכנית הקיצוצים שמציע משרד האוצר, אך לבסוף כולם הצביעו בעד התקציב, מלבד שר התקשורת שלמה קרעי ושרי המחנה הממלכתי.

במסגרת התקציב יוקצצו 15% מתכניות החומש לחברה הערבית. למרות שהתנגד לקיצוץ, הצביע השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי בעד התקציב.

בסך הכל עומד תקציב המדינה על 582 מיליארד שקלים ב-2024, כ-70 מיליארד שקל מעל התקציב המקורי. בתקציב צפוי גרעון של 6.6%, והוא כולל קיצוצים של 20 מיליארד שקלים בשנתיים הקרובות.

עם אישור התקציב בממשלה, יגבש משרד האוצר חוק שיוגש לכנסת בימים הקרובים.

שר הבריאות אוריאל בוסו הודיע שבמסגרת התקציב תהיה תוספת של 1.4 מיליארד שקלים לתחום בריאות הנפש, ותכנית השיקום תורחב ב-200 מיליון שקלים. השר לא התייחס לכוונה לקצץ מאות מיליונים מתקציב מטה המשרד.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) הודיע שלפי הסיכומים בסיס תקציב משרדו לא יקוצץ, וזאת בשונה ממשרדים אחרים. לדבריו במקום קיצוץ של 469 מיליון שקלים, יתווספו לתקציב המשטרה 2.2 מיליארד שקלים. התוספת התקציבית שמטרתה להגדיל את כוח האדם במשטרה תשמר, למרות שלא הצליחו להשתמש בה בשנה האחרונה.

לפי שר החקלאות אבי דיכטר (הליכוד), "הדרישה לקיצוץ תקציבי בסך 850 מיליון ש״ח נדחתה על ידי משרד החקלאות על הסף. בסופם של דיונים מרתוניים שנמשכו עד היום בצהריים, סוכם שהקיצוץ יעמוד על כ-280 מיליון ש״ח". המשרד ישמור על מצבת עובדיו והודיע כי "הוחלט להשאיר רק קיצוץ בתקנים בלתי מאוישים בסך 142 וגם זאת, בפריסה של 3 שנים בלבד בהמשך. כמו כן, המשרד יפעל להתכנסות והתייעלות בכוח האדם". דיכטר ציין כי התקציב יכיל 270 מליון שקל לתמיכות בחקלאים, בהמשך להורדת המכסים שכבר התרחשה.

שר התיירות חיים כץ (הליכוד), הודיע כי הדף את התכניות לקיצוצים במשרדו והתקציב ישמור על גודלו משנת 2023, שפירושה קיצוץ מתון יותר של לפחות כ-3% בשל אינפלציה.

שרת התחבורה מירי רגב (הליכוד) הוציאה הודעה ללא ציון סכומים, וללא התייחסות להקפאת פרוייקטים והורדת השירות בתחבורה הציבורית. היא הודיעה, כי רפורמת "צדק תחבורתי" תצא לפועל השנה, וכן שיישמר התקציב לסלי בטיחות ושיפוץ כבישים אדומים. גם התכנית להקמת רשת מסילות רכבת באורך 300 ק"מ מקריית שמונה ועד אילת – תתוקצב, בעיקר בתחום התכנון. השרה גם הודיעה על תקציב מיוחד לשיקום התחבורה באיזור עוטף עזה. מול הדרישה מכלל חברות התחבורה הממשלתיות לקצץ 10% בתקציב הארגוני, אמרה רגב כי לבקשתה החברות יקצצו במשותף מאות מליוני שקלים מתקציב זה, ללא פירוט.

שר החינוך יואב קיש (הליכוד) הודיע כי לאחר משא ומתן עם האוצר, המשרד ייהנה מגמישות לגבי ההחלטה מהיכן לקצץ, ואילו בסיס התקציב יקוצץ ב-300 מיליון שקלים בלבד – לעומת הצעה של מעל 800 מיליון. עוד אמר קיש כי לא יהיה קיצוץ בהשכלה הגבוהה ובשעות הלימוד, אך "עשוי להיות קיצוץ בשעות נוספות". מהדברים עולה כי תקציבי החינוך הממלכתי יקוצצו, בעוד תקציבי החינוך הפרטי החרדי יגדלו על בסיס הכספים הקואליציוניים.

שר התרבות והספורט מיקי זוהר (הליכוד) הגיע גם הוא לסיכומים מול האוצר. לאחר דיון לילי, הוחלט על קיצוץ רוחבי בכל סעיפי המשרד ללא יוצא מהכלל בסך כ-8% שהם כ-180 מיליון שקלים. בנוסף המשרד יקצץ מקרן המתקנים כ-50% מתקציבה בסך של 245 מיליון שקלים. סכום שימנע קיצוץ בתחומים אחרים במשרד ויבוא לידי ביטוי בקרן המתקנים בלבד. על פי דרישות האוצר, יתבצעו קיצוצים נוספים בסל הספורט, בהתאחדות בתי הספר ובספורט המוטורי. בתרבות יופחת תקציב הספריות לטובת המאמץ המלחמתי כדי לאפשר הגדלה של תקציב הביטחון ותקציבים לצורכי המלחמה. התוספות היחידות יינתנו לצורכי שיקום תשתיות בעוטף עזה.

אין עדיין מידע לגבי הכוונה לקצץ עמוקות בתקציב הבריאות וביטול הכוונה להגדיל ב-2 מיליארד שקלים את תקציבי בריאות הנפש.

גדעון סער (תקווה חדשה), המכהן כשר ללא תיק בממשלת החירום, אמר שיצביע נגד התקציב, תוך מתיחת ביקורת על קיצוצים קטנים מדי. "צריך לצמצם את גובה הגירעון הצפוי בתקציב מעבר למה שמוצע פה. ישראל נכנסה למשבר ביטחוני ארוך שהוא גם משבר כלכלי המחייב נקיטת צעדים כלכליים משמעותיים" אמר סער, והציע צעד סמלי של קיצוץ בשכר הבכירים.

מהדיונים מסתמן כי גובה הגירעון בתקציב 2024 ינוע בטווח של בין 6% ל8%, טווח של 108 עד 136 מיליארדי שקלים, ברובו בשל הוצאה ביטחונית גבוהה ומיעוטו בשל קיטון של עשרות מיליארדי שקלים בצפי ההכנסות.

תכניות האוצר כוללות שאיפה לקצץ כמעט בכל מקום, במהלך שכונה על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) "תקציב מאחד". מטרת המהלך היא לשדר לשרים כי קיצוץ תקציבי יתרחש בכל מקרה מחוייב המציאות, תוך מתן גמישות לצמצום מסויים שלו והחלפת סעיפים שהאוצר בחר לקצץ בסעיפים אחרים שהשרים יציעו תמורתם. רק שר הפנים משה ארבל הביע התנגדות עקרונית למהלך, ותבע לספוג את תוספת ההוצאות הגדולה בעזרת הגדלת החוב הלאומי, ללא פגיעה בשירותים לאזרח. הקיצוצים שכבר אושרו, בגובה מיליארדים בתקציבי פיתוח התחבורה ומאות מליונים בתקציבי הפיתוח של התרבות והספורט הם קיצוצים בהשקעות מניבות צמיחה במשק, בה הממשלה מזרימה פרויקטים למגזר הפרטי. הן צפויות להקטין עוד יותר את הכנסות המדינה בהווה ובעתיד.