המשרד להגנת הסביבה משיק כלי חדש: גרסה ראשונית וניסיונית של מפת סיכוני אקלים לאומית. המפה כוללת מידע על איומים כמו הצפות, עומסי חום, וסערות קיצוניות בים. היא פותחה בהובלת המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה פרופ' נגה קרונפלד שור וגורמי המקצוע של המשרד, יחד עם ועדת היגוי בין משרדית. במפה משתקפים פערים משמעותיים ברמת הפגיעות לסיכוני אקלים: בין יישובים, וגם בתוך אזורים שונים באותו היישוב.

לפי נתוני עיריית תל אביב-יפו, שפורסמו בתוכנית היערכות לשינוי אקלים של העיר מ­-2020, הפרש הטמפרטורות בין אזורים שונים בעיר יכול להגיע בקיץ ל-8 מעלות צלזיוס. תושבי מרכז העיר זוכים להקלה בחום כתוצאה מהצללה, עצים ומעבר אוויר נוח בקרבת הים, בעוד בדרום מזרח העיר קיימים "איי חום". אזורים כאלו מתועדים כפוגעים בבריאות העובדים וכגורמים לירידה בפרודוקטיביות שלהם. המפה תאפשר לנתונים מסוג זה להתפרסם ביחס לכלל היישובים בארץ.

הכלי החדש נועד לשימוש כוחות הביטחון, השלטון המקומי והציבור. הוא עשוי לסייע לרשויות מקומיות ולגופים לאומיים כמו צה"ל ליזום תוכניות היערכות מדויקות יותר, ולתעדף בצורה מושכלת את התקציבים, בהתאם לרמות הפגיעות השונות באזורים שונים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "מידע ומיפוי יכולים לסייע למקבלי החלטות, לכוחות הביטחון, לשלטון המקומי ולציבור להבין את סיכוני האקלים. יש הרבה אי ודאות בנושא, והכלי יסייעו לנו להבין את ההשלכות של תרחישים שונים. נמשיך להוסיף עוד שכבות מידע, בעבודה משותפת עם שותפינו במשרדי הממשלה, שותפים בין-לאומיים ואקדמיה".

המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד שור: "המפות והכלים הזמינים באתר ימשיכו להתעדכן ולהשתכלל לאורך זמן ויסייעו בהעלאת החוסן האקלימי של ישראל".

בשנים הבאות יאספו נתונים מדויקים יותר

בשנים האחרונות עולה שכיחות וחומרת אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו הצפות, שריפות וטמפרטורות קיצוניות בארץ ובעולם. מצב זה צפוי להמשיך ולהחמיר בעשורים הקרובים. במקביל מתרחשים שינויים מתמשכים כמו מדבור ועליית גובה פני הים.

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, עשרות יישובים כבר החלו להכין תכניות היערכות לשינוי אקלים, המקיפות כ-55% מתושבי ישראל.  המשרד מגדיר "פגיעות" כשקלול של הסיכון להיחשף לתופעת קיצון כמו גל חום, או הצפה; קריטריון הרגישות לפגיעה, המורכב ממשתנים חברתיים וכלכליים; ויכולת ההיערכות הקיימת.

במפות הסיכונים יש מספר שכבות נתונים גיאוגרפיות, הכוללות מידע לגבי חשיפה, דוגמה למיפוי הרגישות, ויכולת ההיערכות לשינוי אקלים, ומדד ראשוני לפגיעות של אוכלוסיית הקשישים לשינוי אקלים.

בכוונת המשרד להוסיף ולטייב את בסיס הנתונים המרכיב את המפה, אך הבחירה לפרסם אותם כעת נובעת מגישה של "נתונים טובים דיים". המטרה היא לאפשר היערכות מהירה לצמצום נזק של אירועי קיצון, במקום להמתין לאיסוף נתונים קפדני יותר, שיתאפשר רק בשנים הבאות.

שכונות עוני עלולות להפוך למלכודות מוות בגלי חום

לפי קרונפלד שור, אחד הסיכונים הגדולים שהמפה מדגישה הוא שאזורים בהם גרה אוכלוסייה חלשה כלכלית עלולים להיות פגיעים במיוחד לתנאי מזג אוויר קיצוניים.

סרט תיעודי בשם 'מבושלים: הישרדות לפי כתובת' מ-2018 התחקה אחר גל החום בשיקגו ב-1995, שגרם למותם של לפחות 739 בני אדם. רוב מכריע של הנספים גרו בשכונות העניות והמוזנחות של העיר בדרום ומערב העיר, בהן מתגוררת בעיקר אוכלוסייה לא לבנה, שכונות שהפכו למלכודות מוות בעת גל חום שנמשך מספר ימים.

האפקט הקטלני לא נוצר בשל שיא קיצוני בטמפרטורות, אלא כתוצאה ממשך גל החום: היעדר התקררות משמעותית בשעות הערב והמשך אגירת החום יום אחרי יום. העוני, חוסר הביטחון האישי והחיים בשוליים החברתיים הותירו יותר אנשים בשכונות החלשות בתוך בתיהם, בלי אוורור ראוי, ללא קשר עם שכנים וקרובי משפחה וללא אמצעי קירור מספיקים.

ד"ר סטיב וייטמן, האפידמיולוג העירוני של שיקגו בזמנו, מיפה את המתים בגל החום ברחבי העיר, ומצא חפיפה משמעותית בין אזורים מרובי ירי, נטישה, חולי סוכרת, סרטן, אבטלה, מחלות לב, נשירה מבתי הספר ותוחלת חיים נמוכה לבין תמותה מוגברת מגל החום.