דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"ח בסיון תשפ"ד 24.06.24
26.9°תל אביב
  • 24.4°ירושלים
  • 26.9°תל אביב
  • 26.1°חיפה
  • 27.2°אשדוד
  • 27.4°באר שבע
  • 34.3°אילת
  • 28.9°טבריה
  • 26.5°צפת
  • 27.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות וסביבה

ישראל מתעלמת ממשבר האקלים: ממצאי הביקורת מ-2021 לא הובאו בחשבון, והאוצר לא בתמונה

דוח הביקורת שפרסם מבקר המדינה היום (שלישי) מראה שמשרד האוצר לא רואה בהיערכות למשבר האקלים חשיבות, ונמנע מהקצאת תקציבים לנושא | התוצאה: ישראל לא קרובה ליעדים שהציבה להפחתת פליטות פחמן

פליטות פחמן (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
פליטות פחמן (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

מבקר המדינה חושף כי מאז בדיקתו הקודמת ב-2021, אין כמעט שום התקדמות בהיערכות מדינת ישראל לשינוי אקלים. רוב ממצאי הביקורת הקודמת לא טופלו, ונקודות האור נמצאות כמעט אך ורק בהנחיות בנק ישראל למערכת הבנקאית ובתוכנית היערכות מתרקמת במערכת הביטחון. בולט בהיעדרו מתוכניות ההיערכות משרד האוצר, אף שהשלכות משבר האקלים על משק המדינה מרחיקות לכת.

ב-2021 כתב האוצר למנהלת האקלים הממשלתית כי "אין דחיפות" בטיפול בנושא. גם כיום במשרד האוצר נמנעים מהקצאת תקציבים לנושא בכללותו, לרבות למנהלת ההיערכות הממשלתית לנושא האקלים, בעוד משרדי אוצר במדינות מפותחות אחרות נמצאים בלב התהליכים הממשלתיים שנוגעים להיערכות זו.

החלטות הממשלה הרלוונטיות, 4079 ו-1902, הועברו בלי לכלול היבטים תקציביים לגיבוש תוכניות היערכות של הגופים הציבוריים, וכללו רק תקציב ליישום. התקציב לגיבושה של תוכנית נדרש כדי להיעזר ביועץ או במומחים בנוגע לסוגיות הקשורות לתחומי אחריות הגופים הציבוריים, לבצע תחשיב כלכלי של עלות-תועלת הנזקים והפעולות שיקודמו, לסקר סיכונים וכדומה. בעניין זה, מנהלת ההיערכות מסרה למשרד המבקר במאי 2023: "לא הוקצו תקציבים משמעותיים להכנת תוכניות היערכות" ברוב משרדי הממשלה, בשל חוסר של כוח אדם וחוסר "פניות" לעסוק בכך.

משרד האוצר השיב למבקר: "ב-2023 ניתנו למשרד להגנת הסביבה תקנים, והמשרד מתעדף את חלוקת התקנים בין יחידותיו השונות, ובהן גם מנהלת ההיערכות לשינוי אקלים. אף על פי שהמשרד להגנת הסביבה לא תיעדף את תחום האקלים בהקצאת התקנים, ניתן לו תקן נוסף ייעודי עבור אגף חוסן אקלימי. למשרד ניתנו 200 מיליון שקלים עבור נושא האקלים, ומהם הקצה המשרד 3 מיליון שקלים לפעילות המינהלת ב-2025-2023".

כל זאת, למרות שורת נזקים שמנה המבקר, שגרמו אירועי מזג אוויר קיצוני המעידים על הצורך בהיערכות שיטתית לשינוי האקלים.

המבקר מצא כי רק שני גופים ממשלתיים מתוך 29 גופים שמחויבים לכך אישרו תוכנית היערכות למשבר האקלים, ושמונה גופים לא התחילו בהכנת תוכנית כזו.

"דוח זה שב וחושף, באמצעות מעקב פרטני אחר סטטוס הטיפול ביותר מ-100 ממצאי ביקורת שעלו בדוח הקודם, תמונה מדאיגה", כתב המבקר. "מרבית הליקויים לא תוקנו כלל או לא תוקנו במלואם; מדינת ישראל נותרה עם הצהרות רבות שהוטמעו בעיקרן בשורה ארוכה של החלטות ממשלה בדבר מחויבותה לפעול בתחום האקלים, אך כל זאת ללא הובלת תהליכים וללא נקיטת פעולות שיאפשרו התקדמות של ממש. שיפור נרשם בעצם הצבת יעד לאומי אבסולוטי להפחתת פליטות גזי חממה במקום יעד לנפש שהיה בעבר". היעד שהוצב נמוך בהשוואה בינלאומית. לפי המבקר, למדינת ישראל יש יעדים נמוכים של הפחתת פליטות של גזי חממה, והתקדמות איטית במימוש שלהם.

ההפחתה הכי נמוכה במדינות המפותחות

ב-2020 ישראל השיגה את ההפחתה הנמוכה ביותר מהמדינות המפותחות, בשיעור של 2% ביחס ל-2015 – פער של פי חמישה וחצי עד פי עשרה בשיעור הפחתת הפליטות הכלל-משקיות במדינות שנסקרו, אשר הפחיתו בין 11% ל-20%. ב-2021 השיגה ישראל הפחתה קלה של 1.5% בפליטות אבסולוטיות ביחס לשנת 2015. אולם ב-2022 גדלה כמות פליטות גזי החממה בישראל והגיעה ל-81.06 מיליון טונות CO2e, כלומר עלייה בשיעור של כ-3.5% מ-2021. הדבר משתקף גם בנתוני הפליטות לנפש אשר עלו בתקופה זו בכ-1.5%. נתונים אלו מגלמים מחיקה של ההישגים בהפחתת פליטות גזי חממה בישראל – עלייה של כמעט 1% מ-2015 – בעיקר בשל עלייה בפליטות בסקטור התחבורה, בסקטור התעשייה ובסקטור המבנים. לפי תחזית המשרד להגנת הסביבה, קצב היישום הנוכחי של מדיניות הממשלה ישיג הפחתת פליטות בשיעור של כ-12% בלבד ב-2030, 56% פחות מהיעד שנקבע של 27%, כלומר פליטות של 69.4 מיליון טונות גזי חממה במקום 58 מיליון טונות.

הכשלים מתחלקים על פני רוב משרדי הממשלה, והדו"ח מונה רבים מהם. אחד התחומים המרכזיים הוא תחום האנרגיה, שנמצאו בו כשלים רבים. כך, עד אפריל 2023 הוקמו רק 1,460 עמדות טעינה ציבוריות לרכב חשמלי בתמיכת משרד האנרגיה, מתוך יעד של 2,500. הפיגור בתחום הספק ייצור החשמל הנקי עומד על 1,500 מגה-ואט של חשמל סולארי כדי להדביק את הפער מיעד המדינה – 20% מייצור החשמל במשק ב-2025, שעומד כיום על כ-12% בלבד, וצפוי להגיע ל-19% בלבד ב-2030 לפי קצב ההתקדמות הנוכחי. נמצאה גם חריגה מהיקף הגופרית בפחם שרוכשת חברת החשמל.

המשרד להגנת הסביבה: "המשרד מברך את המבקר על דוח מעקב נוסף בנושא משבר האקלים, אתגר לאומי המשפיע על הבריאות, הכלכלה, הביטחון והחברה בישראל ובעולם כולו.

"בספטמבר 2023, אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את חוק האקלים. הצעת החוק שמקדם המשרד קובעת יעד להפחתת פליטות גזי חממה בשיעור של 30% עד 2030 ולאיפוס נטו של הפליטות עד 2050. עוד קובע החוק מסגרת מחייבת של תהליך ממשלתי וציבורי לגיבוש ואישור תוכניות יישום חמש-שנתיות ושורת אמצעי מעקב ובקרה אשר מייצרים שקיפות ושיתוף של הציבור ומומחים בתהליך ובתוכניות היישום המשקיות. המשרד סבור כי על כל השותפים בממשלה לעשות כל שביכולתם כדי להוביל לסיום החקיקה, ומתכוון להוביל לכך.

"המשרד החל בקידום תוכניות ההיערכות ב-55 רשויות מקומיות, ואת התוכניות ופיילוטים לייעור עירוני שמקודמות ב-21 רשויות בכל רחבי הארץ, וכיום יותר מ-55% מתושבי ישראל מתגוררים ברשות מקומית שבה תוכנית היערכות לשינוי אקלים קיימת או בהכנה. המשרד פעל גם לפרסום המדגים של מפת הסיכונים הלאומית של ישראל ותמך במימון מחקרים ומלגות בנושא שינוי אקלים, הפחתת זיהום אוויר ופליטות גזי חממה. נכון להיום, חלק ממשרדי הממשלה ומהגופים הממלכתיים השלימו את כתיבת תוכניות ההיערכות שלהם, בהתאם לנדרש בהחלטת הממשלה 4079, והשאר נמצאים בהליכי עבודה שונים".

משרד האנרגיה מסר בתשובתו למבקר כי פעולות שהוא ורשות החשמל מבצעים ישיגו את היעד של 30% אנרגיות מתחדשות ב-2030. ובהן הסדרת התחום האגרו-וולטאי במקביל לקידום תוכניות מחוזיות במחוזות לשכות התכנון; קידום הקמתן של מערכות סולריות בבסיסי צה"ל; קידום פרויקטים אזוריים כמו הקמת מערכות סולריות לאורך הגדר באזור עוטף עזה; הסרת חיוב הצגת טופס 4 לשם התקנת מערכת סולרית על גג ותעריף מוגדל לחשמל מיוצר באזורי ביקוש; הסרה של הגבלת השטח של 20 אלף דונם לאנרגיות סולריות שהציבה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה; הסדרת דו-שימוש למתקנים סולריים במתקנים כמו בריכות דגים וחניונים מול מנהל התכנון ועוד. תוכניות אלה פורסמו במאי 2022 ב"מפת הדרכים לאנרגיות מתחדשות בשנת 2030".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!