המנופאי סמיון חודוש נהרג בתאונת עבודה באוקטובר 2015 וכעת אלמנתו ובנו תובעים בבית המשפט המחוזי את החברות שפעלו באתר בו עבד, ואינם מסתפקים בכך אלא כוללים באופן תקדימי בתביעה, המוערכת בלמעלה מ-2.5 מיליון ש"ח, גם את משרד העבודה והרווחה ואת המשטרה. שנה וחצי לאחר התאונה, ועל אף פניותיהם, הם עדיין אינם יודעים בבירור היכן עומדת חקירת התאונה הקטלנית, וממה למעשה נהרג סמיון.

התובעים טוענים כי המדינה התרשלה באחריותה לאכיפת חוקי העבודה והבטיחות בענף הבניה בכלל, ובטיחות המנופאים בפרט, ותולים במצב זה את ריבוי התאונות הקשות והקטלניות בענף. במינהל הבטיחות התעסוקתית רק 18 מפקחים האמונים על למעלה מ-13 אלף אתרי בניה, בהם נהרגו במהלך השנה החולפת 48 עובדים על פי מניין הקואליציה למאבק בתאונות בניה.

כמו כן טוענים התובעים באמצעות עורך דינם ישראל אסל כי על אף פניותיהם סרבו מינהל הבטיחות והמשטרה להעביר להם את פרטי החקירה, דבר הגורם לנזק ראייתי לתביעת המשפחה לפיצויים על מותו. התביעה מציינת את היעדר חלוקת העבודה הברורה, שיתוף הפעולה הלקוי והשלכת האחריות בין המשטרה ומינהל הבטיחות בחקירת תאונות, שלדבריהם מובילים לחקירות לקויות, לנזק ראייתי ולמיעוט כתבי אישום המוגשים בגין גרימת מוות ברשלנות, כפי שמעיד דו"ח מבקר המדינה בנושא. על פי הדו"ח רק ב-11 תאונות מתוך 191 שארעו בין 2010 ל-2015 הוגשו כתבי אישום על ידי המשטרה.

מנופים בירושלים (צילום ארכיון: אוליבר פיטוסי / פלאש 90).

מנופים בירושלים (צילום ארכיון: אוליבר פיטוסי / פלאש 90).

"המשטרה וחוקרי הבטיחות מגיעים לשטח בזמן אמת. מה אפשר לחקור שבועיים, חודש או שנה אחר כך, אם לא חקרת באותו היום, או בשבוע הראשון לאחר התאונה?" תוהה עו"ד אסל. "זה פוגע בהרתעה שהמדינה לא מבצעת חקירה אפקטיבית, כי אין העמדה לדין פלילי".

"יכולתי לעשות לעצמי את החיים קלים להגיש את התביעה נגד החברות עם תחשיב נזק – זה תיק פשוט יחסית, זה מה שכולם עושים" אומר עו"ד אסל. לדבריו בתיק קודם של מנופאי שנהרג המתינו במשפחה משך שנתיים וחצי לתיק החקירה של משרד העבודה, "יש לי כבר ניסיון בתיקים של תאונות בניה, שמשרד העבודה זורק למשטרה, והמשטרה לא חוקרת. החלטתי שהפעם אני מביא את כולם לבית המשפט ונתחיל לברר את הסיפור הזה". אסל מקווה שיקבע אחריות ניזקית של המדינה לתאונה אשר תגרור השקעת משאבים גדולים יותר בפיקוח על בטיחות העבודה ובחקירות.

כמדי בוקר, ב-21 באוקטובר 2015 התקשרה לריסה לבעלה סמיון, כפי שנהגה לעשות בשעות שלאחר שאמור היה לסיים לטפס על המנוף ולהתמקם בתא המפעיל. באותו היום לא נענתה גם לאחר מספר צלצולים. לאחר מספר שעות של חרדה הגיע לביתה שבשדרות קצין משטרה אשר בישר לה את הבשורה המרה שבעלה נפל מהמנוף ונהרג. מאז לא קיבלה כל פרט מידע נוסף על התקדמות החקירה.

ממשטרת ישראל נמסר כי כתב התביעה נשוא הפנייה טרם התקבל במשטרה, ולכשיתקבל ישיו לו בבימ"ש כמקובל. כמו כן ציינו י הם מנועים מלפרט אודות חקירות מתנהלות, שבצדן הליך שיפוטי שטרם התברר.

"בהקשר הרחב נציין כי על רקע היקף תאונות העבודה במשק בכלל ותאונות העבודה בבניין בפרט, וכחלק ממאמץ משותף לטייב את הטיפול בנושא, פעל בחודשים האחרונים צוות משותף של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, במשרד העבודה והרווחה, משטרת ישראל ופרקליטות המדינה, לגיבוש נוהל עבודה משותף לכלל הגורמים הרלוונטיים לעניין חקירות תאונות עבודה" הוסיפו.

ממשרד העבודה והרווחה ומנהל הבטיחות והבריאות טרם נמסרה תגובה.

כזכור דיווח דבר ראשון על הנוהל החדש אשר אמור לקצר את טווח הזמן בין התרחשות תאונות העבודה להגשת כתבי האישום, אולם שאלתו של דבר ראשון באשר ללוחות הזמנים שהוגדרו במסגרת הנוהל – לא נענתה.